ארכיון חודשי: ינואר 2010

שנת שֵרות באושוויץ

ליום הזכרון הבינלאומי לשואה 27.1.2010 קריאה פעילה: קחנה רגע קט לעצמכן לפני שתעבורנה לקרוא הלאה וחשובנה מה עשתה לכן הכותרת. אני תוהה מה היתה האסוציאציה הראשונה שעלתה לכן בראש למקרא שורת הכותרת. ישנם צרופי מלים הזורקות חלק מאיתנו למקומות שאחרים אפילו אינם משערים שהם קיימים. יש בזכרון הלאומי הקולקטיבי משהו המיחד אותנו, העם היהודי והקושר [...]

עת להתעלות

הרהורי דורות על יום השואה אוי ואבוי / ס'ברענט   אביב רוס, "קול ברלין"   אנחנו הננו גרמנים וישראלים, דור שלישי לאחר השואה. הורינו נולדו זמן קצר לפני או אחרי המלחמה. ב-2001, כאשר עשיתי את מבחני הבגרות – יותר מ-50 שנים לאחר סיום הטרור הנאצי, דנו בגרמניה בשאלה, אם מותר לנו להיות גאים במולדת. אביב, [...]

שריפת חזיות

תדמיתה הרווחת של הפמיניסטית המצויה, שהיא לוחמת נחושה, המתחילה כל בוקר בשריפת חזייתה, אחרת השמש אינה עולה עליה ועל העולם. אז קודם כל, כפולניה טיפוסית-חסכנית, קשה לי נורא לחשוב על הבזבוז – הן של החזיות והן של הגפרורים או הגז של המצית. שנית, אולי כדאי שנדע מהיכן נובע המיתוס הזה של הפמיניסטיות כשורפות חזיות? בנובמבר 1968 נערכה [...]

כמו דג בלי אופניים

כל מסע הסברה, כל כוונה לשנות דעות ועמדות של הזולת יהיה בעל סיכוי להצליח אם בראשו תוביל סיסמא קליטה, רצוי משמעותית. סיסמתו של הפמיניזם הלסבי בשנות השבעים, שהפכה לחלק מהפולקלור האמריקני, היתה: "אשה בלי גבר היא כמו דג בלי אופניים". אצלנו זה לא כיכב, אם אתנסח בעדינות. אני חושבת שזה היה מתוחכם מדי ובזמנו טרם [...]

4 בינואר 2000

המלים קופצות לי מתוך הראש, קצת מבולבלות, הרבה מבלבלות, אך מיד מסתדרות בשורה ישרה, כמו ילדות טובות, ממושמעות. ישנם תאריכים שאין שוכחות, כמו יומולדת של בת זוג לשעבר, הממשיכים לנקר בראש גם אחרי שזה נגמר. איך שהזמן חולף… באיזו מהירות… כבר עשור. חתיכת זמן! איך זה נשר לי מבין האצבעות, העביר אותי על פני חויות [...]

חברות

לפחות פעמיים (שאני זוכרת), קיבלתי את הדואל הבא: There comes a point in your life when you realize: Who matters. Who never did. Who won't anymore. And who always will. So don't worry about people from your past, there's a reason why they didn't make it to your future. Give these flowers to everyone you [...]

מתי נתנשק?

לא ידוע לי… קודם כל, רצוי שיהיה עם מי, נכון? חבר יקר שלח לי קישור במלים אלו: "סדרה חביבה, שלדעתי תאהבי בגלל הרומן הלסבי :) לשיקולך" לקח לי חודש לשיקולַי כדי להתפנות ולצפות. האמת, לא ממש בא לי לפתוח את הקישור, כי אני אשה רצינית ומשתדלת לצפות בדברים בעלי עומק , אך ערב פנוי אחד בו [...]