האפשר להפסיק את זה?

יישר כוח למי שעיצבה פעם קראו לזה "אפליה מתקנת", עד שהבינו שהמלה "אפליה" אינה טובה ואין לה תסמיך (הקשר, אסוציאציה) חיובי. החליטו על "העדפה". בהחלט עדיף, אם כי אני מעדיפה חינוך מהיסוד. כשזה התחיל, גם אם חרקו שיניים, היו צריכים לבצע וכך תוקנו כמה תיקונים נכונים, אך ממש לא מספיקים. כמה נשים יש לנו בממשלה? [...]

Come on and Touch me, Babe

To My Aussie Valentine אמנם אינני גויה, אך מה לעשות ודברים מגיעים גם אלי. כשזה טוב ונעים ובעיקר כשמדובר באהבה – אני מאמצת בשמחה ובששון. באוסטרליה זה כבר התחיל (נו, שוין, הם תמיד מקדימים אותנו…). הנה כמה משירי האהבה שאני הכי-הכי אוהבת. אתן מוזמנות להוסיף משלכן המלים, המנגינה – מממממממממ… Indeed, I'm not a goya [...]

וויטני

האהבה הכי גדולה פתיח חיובי: אין. כשאחד הקולות הכי-הכי הולכת לעולמה ככה סתם – אין אפשרות להביע דבר חיובי. פתיח שלילי: אף אחת מהתוכניות ברדיו הישראלי להן האזנתי הבוקר לא טרחה לעדכן. אני עדיין מצפה שיפתחו תוכנית עם אזכור מותה ועם שיר שלה, כמובן. רצוי שזה יהיה I will always love you, שמבחינתי הוא הלהיט [...]

טוּ-טִישְׁבָּט הגיע חג לאילנות

זכרון ילדוּת "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ" (ויקרא, י"ט 23) טור פספוסות וּפספוסים משתרך אחר הגננת בקולות מתרוננים. במאסף, העוזרת שלה. בִּימִיננו את חפירה קטן ובשמאלנו דלי עם שתיל בתוכו. צועדות/ים ברחובות גבעתיים לעבר גבעת קוזלובסקי, בימי טרום מצפה הכוכבים. נחילי ילדודס מגנים נוספים נאספים מכל עבר. הגננת: "ילדים! כולנו נחפור עכשו גומה! [...]