עורב על עץ Crow on a tree
מהמרפסת שלי אי אפשר לראות את הים, לדאבוני, אך את דירות השכנים בהחלט, שלא לדבר על מה שמתרחש במרפסותיהם.
Unfortunately, the sea can't be seen from my balcony, but you can certainly see the neighbours' apartments, not to mention what's going on in their balconies.
בילינו את הבוקר בים עד הצהרים אחרי לילה נחמד ללא שינה כמעט. שתינו אוהבות את הים, את רחש הגלים המתרפקים אל החוף, את השמש הנעימה בעונה זו של השנה, את הצבעים הפחות עזים מאשר בלהט הקיץ.
We spend the morning at the beach until noon after a lovely night with almost no sleep. We both love the sea, the rustle of the waves clinging to the shore, the pleasant sun in this time of year, the less intense colours than at the heat of the summer.
נפלנו שדודות לשנת צהרים מרעננת והתעוררנו בנעימים לשעת הקפה של אחר צהרים שלו. אני אוהבת לשבת במרפסת עם הקפה לקראת בין הערביים ולצפות בשמש המתכוננת לקבל את הערב היורד לאט. צבעי הפסטל הרכים הולכים ומתעבים, מתכהים, צובעים את העננים בשמיים בשלל גוונים. אני מצלמת הרבה, כמובן, אך לעולם אף תמונה אינה יוצאת בדיוק בצבעים שהמציאות מציגה. זו אינה המצלמה, זה הטבע שאינו ניתן לחיקוי או לתפיסה בצורה מדויקת.
Exhausted, we fell into refreshing nap, and woke up pleasantly to have our coffee on the balcony in a peaceful afternoon. I like to sit on the balcony with the coffee at twilight time and watch the sun preparing to welcome the evening slowly falling down. The soft pastel colours getting denser, darker, painting the clouds in the sky with variety of shades. I take many photos, naturally, but they never come out exactly like the colours reality displays. It's not the camera, it nature that can't be imitated or be captured precisely.
עורבים עטים על עץ לקראת הלילה Crows pouncing on a tree for the night
על העץ שמול המרפסת מתישב לו עורב, מביט סביבו כה וכה, בוחן את הזירה ומתחיל לקרוא בקול. אחרי זמן קצר, מתחילים להגיע אחיו הקרובים ובני משפחתו האחרים, הם מתישבים על העץ בקול רעש והמולה ואז מגיעה כל הלהקה. זה העץ שהציקדות חנו עליו בקיץ.
A crow sits himself on the tree in front of my balcony, looks around, examines the scene and then starts to call loudly. After a short time, some of his next of kin and other relatives, they sat on the tree in loud noisy voices, and then the whole flock arrives. This is the same tree where the cicadas parked on in the summer.
אנו מביטות במחזה בסקרנות ובענין רב, איך הם מסתדרים להם על הענפים, מפטפטים ביניהם, רבים, דוחפים זה את זה, אפילו הולכים מכות, מנסים למצוא לעצמם מקום מתאים למנוחת הלילה. אני מפעילה את הוידאו, אולי אעלה את זה ביוטיוב בהזדמנות.
We watch the scene with much curiosity and interest, how they arrange themselves on the branches, chatting between themselves, quarrelling, pushing each other, even fighting, trying to find themselves a comfortable space to rest for the night. I turn on the video, perhaps I'll upload it on YouTube at some point.
פתאום, ללא התרעה מוקדמת, אנו שומעות תרועות רמות, רעש איום ונורא. מביטות מעבר למעקה ורואות למטה את ילדי השכנים עטים על העץ מכמה עברים. לכמה מהם תופים והם מכים בהם כאחוזי תזזית, אחרים תוקעים בשופרים ונושפים בחצוצרות, ועל הכל מנצחים כמה מבוגרים, מחלקים הוראות למחלקה להיכן לנוע ואיפה לתקוף.
Suddenly, without prior warning, we hear a loud, terrible noise. Looking over the rail, we notice below the neighbours' children pouncing on the tree from several directions. Some have drums and they are beating them like frenzies, others blow shofars and trumpets. They are led by a few adults who are giving the platoon instructions where to move and where to attack.
עורבים נמלטים השמיימה Crows flee to the sky
העורבים ברחו בתדהמה.
The crows fled in shock.
