הלכתי לישון די מאוחר אמש. הייתי עסוקה בצפיה בסדרה המעולה והסוחפת "בורגן" ואחריה פרשתי לישון. החדשות לא פרצו אלינו. איני נוהגת לבדוק את החדשות לפני השינה, כי בדרך אין אצלנו כאלה, לא בשידור חי ולא באחת בלילה. הלכתי לישון שלוה.
I went to sleep late last night. I was glued to the screen watching the excellent series "Borgen", and afterword I went straight to bed. The news didn't break to us. I don't have the habit of checking the news before going to bed, since we usually don't have them, no live and not at one o'clock in the night. I went to sleep peacefully.
Diwan Halev – Shir Lamaalot
נורא לקום בבוקר עם חדשות נוראיות כאלה. נורא להיווכח לדעת שרוב הנפגעים הם ילדים תמימים שכל "פשעם" היה לנכוח בקונצרט של אלילה שלהם. לבי-לבי עם הנפגעים ובני משפחותיהם ואני מקוה להחלמה מהירה של הפצועים, כולל אלו שחווים טראומה. נקוה שהטרור לא יכה שוב, אמן!
It is horrible to wake up in the morning to such horrifying news. It is awful to realize that most of the victims are innocent children that all their "crime" was to attend a concert of their idol. My heart goes out to the casualties and their families, and I hope they will have a speedy recovery, including those who are traumatised. Let's hope that the terror won't strike again, Amen!
"אני אוהבת את הצביטות הקטנות של הקור", היא אמרה לי.
הבטתי בה בתמהון, מתקשה להבין איך אפשר לאהוב קור.
"I love the little pinches of the cold", she said to me.
I gazed at her surprisingly, finding it hard to understand how anybody can love the cold.
הגשם מתדפק על זגוגית החלון, טיפותיו נוטפות בטורים פתלתלים. אני מתבוננת בנחלים הקטנים שהרוח מסיטה ומתגעגעת לארצי, לחום, לחמסין. אני מתכרבלת ככל יכולתי, רק הפנים חשופות. בתוך שמיכת הפוך אין צביטות קור, לשמחתי.
The rain is knocking on the windowpane, its drops dripping in winding lines. I stare at the little streams the wind shifts, and longing for my country, to the warmth and the heatwaves. I snuggle as much as I can, only my face is exposed. To my delight, inside the down duvet there aren't cold pinches.
הרוח החזקה יללה בעוז, מבשרת את בוא הגשם הצפוי, אך הלא רצוי. עוד יום ראשון בארץ זרה, יום חופשי בו אין הגויים עובדים. קשה לי להתרגל לזה.
The strong wind howled intensively, announcing the coming of the expected but the unwanted rain. Another Sunday in a strange country, a day off. I find it hard to get used to this.
LP (Laura Pergolizzi) – Full Concert (Greece 2016)
ישנן שבתות של טיולים, של שוטטות בראש חוצות; ישנן שבתות של צריכת תרבות, בהן הנפש מתמלאת ברוחניות ובהשראה; ישנן שבתות של התכרבלות עם או בלי נפש אהובה.
There are Shabbeses (Sabbaths) of journeying, wandering around; some Shabbeses are about consumption of culture, when the soul fills up with spirituality and inspiration; there are Shabbeses of snuggling with or without a beloved soul.
הצלילים הענוגים הקפיצו לי את הלב וגם את הרגליים ולא יכולתי להשאר אדישה. ישנם שירים שפשוט עושים לך את זה משמיעה ראשונה.
The tender sounds took my heart to the roof and made my feet dance. I couldn't stay indifferent. There are songs that just does it for you first hearing, from their first sound.
ניתקתי את הכוס משפתי והנחתי אותה על השולחן. היא עמדה לפני, מביטה בי במבט מזמין, מתגרה. הושטתי אליה את ידי וכשזו נענתה – משכתי אותה אחרי אל רחבת הריקודים. כשהמוזיקה מעולה, מקפיצה, הרוח מתאימה את עצמה והנפש מתרוננת, מתרוממת אל על.
I separated the glass from my lips and put it on the table. She stood in front of me, staring at me with an inviting teasing gaze. I held out my hand, and when she responded – I drew her with me to the dancefloor. When the music is excellent, leaps your feet, the spirit adjusts itself and the soul feels ecstatic, rises up.
איני אוהבת להתעורר בבית זר, אך זה קורה מדי פעם; בעיקר, אחרי ריקודים בשתיים, כשכל העצמות בוערות ואומרות שירה. איני אוהבת להזמין אלי נשים זרות, ודאי לא ללילה אחד. הלב שלי עדין, רגיש, פגיע, ואני שומרת עליו מכל משמר.
I don't like waking up in a strange place, but it happens from time to time; mainly, after dancing together, when the whole body is burning and singing. I don't like inviting strange women over, certainly not for a one night stand. My heart is tender, sensitive, vulnerable; therefore, I keep a close watch on it.
ברוב הפעמים, פגים חבלי הקסם שאחזו בנו בלילה ונמוגים עם עלות השחר. יחד עם קורי השינה הנשטפים במקלחת, אני מתפכחת ומבינה שגם הפעם זה לא זה ושאין טעם להפיח חיים ברמצים שדעכו, גם אם הלהבה שבערה בנו אמש היתה עצומה.
Most of the time, the magic cords that held us last night expire and are fading away with dawn. As I wash away the sleep from my eyes in the shower, I gain my sobriety back and understand that again it's not what I was looking for, and there isn't any point of igniting dying ashes, even if the flame that burned within us last night was huge.
Sia – Bird Set Free (live on Ellen Show)
ללב מהלכים משלו. יש גיל, שהנסיון שנצבר גורם לו להזהר מפני נקיטת מהלכים אימפולסיביים ומונע קפיצה למים חדשים ולא מוכרים. גם אם הכמיהה ליחד היא עצומה, הזהירות גדולה הרבה יותר ובולמת את הדחף ללכת קדימה.
The heart has ways of its own. There is an age where the experience one has gained causes them to be cautious against taking impulsive steps and prevents of jumping into new unfamiliar water. Even though the craving for intimacy is enormous, caution is much stronger and stops the urge of moving forward.
הדרך היתה ארוכה והמסע לא היה קל, אך בגיל 96 יכלה יסמין לציין לעצמה בסיפוק שהיה כדאי. בהחלט היה כדאי. אמנם, לוא היתה חיה מחדש את חייה, היתה מן הסתם משנה כמה דברים, החלטות, בחירות, אך בגדול – היתה חיה איך שחַיְתה, הרבה לא היתה משנה.
The way was long and the journey wasn't easy, but at the age of 96, Jazmin could note to herself with satisfaction that it was worth it. Indeed, if she had to live her life again, she probably would change a few things, decisions, choices, but overall – she would live as she did, she wouldn't change much.
הקול של הזכוכית המתנפצת הכאיב לאוזן השומעת, למרות שזה לא היה חזק כל כך. תמיד קול של זכוכית מתנפצת עושה הרגשה לא נעימה, אפילו רעה, אך למרות זאת כולנו מריעים בקול רם ושמח: "מזל טוב!" גם אם אף אחד לא התחתן.
The sound of the shattered glass caused pain to the hearing ear, even if it wasn't very strong. Always a sound of shattered glass causes an unpleasant feeling, even bad, but despite this we all cheer happily and loudly: "Mazal tov!" ["Good luck!"] even if nobody got married.
שיחת הטלפון הגיעה באופן לא צפוי, כמו שהטלפונים האלה מגיעים. אף אחד אינו מוכן לקבל שיחה כזו, אבל זו מגיעה בכל זאת.
The phone call came unexpectedly, as these calls tend to come. Nobody is ready to accept such a call, but it does come anyway.
שנים לא היינו בקשר ופתאום היא צצה לי עם הצעת עבודה, ששמחתי לקבל, כמובן. לפני מספר ניכר של שנים, משהו כמו 12 או אפילו 15, ניסיתי לשכנע אותה לתת לי את העבודה הזו, אך היא בחרה לתת אותה למישהו אחר. זה, כמובן, חרב הכל ועכשו היא מבקשת ממני לתקן.
For years we were not in touch, and suddenly she popped up with a job offer which I gladly accepted, naturally. Many years ago, like 12 or even 15, I tried to persuade her to give me this job, but she chose to give it to somebody else. That person, messed up everything, of course, and now she's asking me to fix it.
סיכמנו שהיא תשלח לי את החומר, אעבור עליו ואז אנקוב את שכרי. עברו ימים, שבועות ואלה הצטרפו לחודשים של דממת אלחוט. שלחתי לה מספר סמסים ודוא"לים התוהים לאן נעלמה שוב, אך לא קיבלתי שום תגובה. הצלצולים שלי לנייד שלה הובילו למבוי סתום, הוא התא הקולי. שמתי דאודורנט, הרמתי ידיים והתרכזתי בעבודות אחרות שקיבלתי.
We agreed that she will send me the stuff, I was supposed to go through it and give her my quote. Days have passed, weeks, and they accumulated to months of silence. I sent her a few text messages and emails wondering where she disappeared again, but never got any respond. My calls to her cellular phone led to a dead end, meaning the voice mail. I put deodorant, lifted my hands up and concentrated on other jobs I received.
ואז באה שיחת הטלפון שלא ציפיתי לה, שעדכנה אותי על מה שעבר עליה בזמן בו נעלמה ופרטים על מועד הלוויה. מבעד לדמעותי, שאלתי המומה ובקול רועד: "אני יכולה לעזור במשהו?"
"אין צורך, אנחנו מסתדרים", ענה המבשר, "תודה."
And then the unexpected phone call came, which updated me about what happened to her in the time she disappeared, with detailed on the time of the funeral. Through my tears, I asked astonished and with my voice trembling: "Is there anything I can do to assist?"
"We are fine", answered the messenger, "thank you."
מישהו טיפל לי פעם במחשב ועשה לי סמטוכה. משום מוצאו האמריקני, הוא היה בטוח שאני רוצה שהחלונות שלי יפעלו באנגלית, ומשום היותו מהמגדר הפחות מוצלח והפחות מתחשב – הוא הגדיר אותם בהתאם להעדפותיו. עוד שמוק מצוי שחושב שהעולם שייך לו ועומד נכון לפקודתו.
Once, somebody treated my computer and made a mess of it. Due to his American origin, he was sure that I wanted my Windows to operate in English, and since he belongs to the less successful and less respecting gender – he defied them according his preferences. Another common shlong who thinks that the world belongs to him and is prepared and ready for his command.
