ושנאת לרעך כמוך

Hate Thy Neighbour as Thyself

לזכור ולהנציח את האהבה

לזכור ולהנציח את האהבה Remember and Memorialize Love

בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל:  אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה.

בַּיָּמִֵינוּ אָנוּ, אֵין מַלְכָּה בְּיִשְׂרָאֵל:  אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה.

In those days Israel had no king; everyone did as they saw fit (Judges 21, 25 & more)

In our days, there's no queen in Israel; everyone does as they see fit.

ישנם רגעים מכוננים בחיי אומה, בהם אמורים בניה ובנותיה לעצור הכל וליחד זמן כדי לחשוב על עתידם, על איזו דמות מדינה שואפים הם לראות ולהנחיל לדורות הבאים. היו לנו כמה חלונות אימה כאלה, של הזדמנויות לחקור את עצמנו ואת העומדים בראשנו, כדי לצעוד לעבר עתיד נכון ומתאים יותר לנו, כעם השואף לחיות בשלום ובצדק – אם זה בקרבנו ואם עם שכנינו.

In a nation's life, there are founding moments, where the people are supposed to stop everything and dedicate the time to contemplate about their future, and what kind of a state they wish to see and endow to the nest generations. We had such few horrific windows, opportunities to investigate ourselves and our leaders, in purpose of marching to a right and suitable future for us, as a nation which aspire to live peacefully and justifiably – both within us and with our neighbours.

שיר לשירה – קורין אלאל

Corinne Allal – A song for Shira

לדאבוני, פספסנו אותם. לא טיפלנו במה שהיה צריך לטפל ולא השגנו את מה שעם שפוי והגון אמור לחיות לפיו. חלק מהעם בחר בחירות שגויות והתוצאות העגומות נפלו על כולנו. המחיר שאנו משלמים על כך הוא נורא מכל. כשרצח פוליטי אינו נענה במענה הולם, כפי שקרה כשאמיל גרינצוייג נרצח ורוצחו לא הושמד, זורע הדבר את הזרעים לרצח ראש ממשלה, כפי שארע כשרבין נרצח וגם כאן רוצחו עדיין חי. מפוליטיקה זה עובר לחיי היום-יום ואת העתיד העגום מי ישור? כשמתיחסים בסלחנות לנסיונות לרצח – אם זה כנופיות תג מחיר או פושעים בודדים והעונש המושת עליהם מגוחך ולא מרתיע – רק טפשים (אין כאן תמימות, זו טפשות פשוטה) יכולים לחשוב שהישיבה בכלא תשנה את דעותיהם ו/או את דרכיהם לחיות בשלום עם עצמם ולאהוב את זולתם.

Regretfully, we missed these unique occasions. We didn't deal with what should be dealt; therefore, we haven't achieved what a sane decent nation was supposed to live by. A part of the people chose wrongly, and the sad results fell on the heads of us all. The price we pay is the most awful. When a political assassination is not being respond appropriately, as occurred when Emil Grunzweig and his murderer was not destroyed, it plants the seeds that allow murdering a prime minister, as happened when Rabin was murdered. His murderer is alive too. From politics it moves to everyday life, and who know what the sad future holds? When attempting to murder is treated with forgivingness, no matter what it is – Tag Price gangs or isolate criminals – when their punishment is ridiculous and doesn't deter, only fools (there isn't any innocence here, it's a simple stupidity) can think that serving time in prison would change minds and/or ways of these to live peacefully with themselves and love the other.

איך אפשר לעכל שנאה כזו? אי אפשר ואסור לתת לה מקום בחיינו. מה ניתן לעשות? קודם כל, לא לפחד כלל. אני יודעת שקל להגיד ולא כל כך קל לבצע, אך צריך להתגבר ולהמשיך הלאה. אסור לעצור פה ולתת למישהו לשלול את מי שאנו. אני אומרת תמיד שחינוך מהיסוד זו השיטה הנכונה, אך מאחר וזה לוקח זמן – צריך לעשות מעשים כבר עכשו. בלי שום שהיות, עלינו לדרוש מהממשלה להקצות את המשאבים הנחוצים לטובת חינוך לסובלנות לכל, כולל השונה מאיתנו ולעודד את הנראות שלנו בכל התחומים, גם במערכת החינוך. לא היציאה מן הארון של אנשי ציבור חשובה כרגע (אם כי אינני ממעיטה בערכה), אלא הפעילות שלהם למען שוויון לכל. חבל שהדרך אינה קצרה והמשימות שלפנינו דורשות אורך רוח; אבל במקום לקונן על מה שאין, עדיף להתחיל לבנות את העתיד כבר מעכשו, ויפה שעה אחת קודם!

How can such a hatred been digested? It is not possible, and it shouldn't have a place in our life. What can be done? First, not to fear at all. I know it is easier said than done, but we must get over it and move on. We should not stop here and let somebody else deny what we are. I always say that education from the basis is the right method, but since it takes time – we need to start acting right now. Without wasting more time, we need to demand actions from the government to allocate the necessary resources in favour of educating for tolerance to all, including the other, while encouraging our visibility in all areas, the education system included. The coming out of public figures is not important at the moment (even if I don't belittle it), but their activities for equality for all. It is a shame that the way is not short and the tasks ahead of us demand patience; but instead of complaining about what is absent, it's better to start building the future right now. The sooner the better!

אין לי ארץ אחרת – קורין אלאל

Corinne Allal – I Have'nt Got Another Country

בפשטות:

לקרוא ולהחכים: אמנון שפירא / דמוקרטיה ראשונית במקרא יסודות קדומים של ערכים דמוקרטיים

אין לי ארץ אחרת ואני רוצה לחיות בה חופשיה I have not another country, and I want to live here freely

אין לי ארץ אחרת ואני רוצה לחיות בה חופשיה
I have not another country, and I want to live here freely

פשע שנאה

Hate Crime

Love and equality to all אהבה ושוויון לכל

Love and equality to all
אהבה ושוויון לכל

אתה מבין את מה שעוללת, אפסיהו, במהלך חייך הפוליטיים? אתה קולט במוחך האטום את הקשר בין מה שעשית בתקופת השנאה לפני רצח רבין, כשלא התנערת מהדברים שנאמרו נגדו במחנה שלך והרשית לבטא דברי שטנה באספות שערכת כדי להבחר לממשלה? אתה חושב ששכחנו שהיתה לך יד ברצח ראש ממשלתנו? הכי סבור אתה שאין בנו הזוכרים את מעלליך הנלוזים מאז? איש חסר כבוד שכמוך, לא שאנחנו חושבים שיכולת לבחור בדרך ישרה של הגינות וכבוד ולפעול למען איחוד העם במקום לפילוגו, הרי אין זה אופייך, אך מצֵרים עד מאוד על שמצאת לנכון לנקוט בפחדנות ובערלות לב רק כדי לשבת על הכסא שאינך ראוי לו. באמת שאיננו ראויים לאפס שכמותך שיעמוד בראש, כי אינך מנהיג, אתה נגרר אחר כל גחמה של מאן דהוא שאתה חושב שעשוי לסייע לך לשמור על כסאך. אין אנו מתכוונים לשכוח לך את הקרקס המכוער של הקמת הממשלה, במהלכו הרסת כל חלקה טובה בחיינו ודרסת ברגל גסה כל ערך אנושי הגון. היתה לך הזדמנות להצעיד אותנו קדימה, אך בחרת לפעול למען טובתך האישית ולהסיג אותנו אלפי דורות אחורה, אל החשכה והיאוש. מבטיחה לך, שלא תוזכר לטובה בדפי ההסטוריה. אתה ראש הממשלה הכי אנוכי והכי גרוע שהיה לנו פה.

Do you understand what you have done, Zeroyahu, during your political life? Do you get in your blocked mind the connection between your actions in the period before the murder of Rabin, when you didn't resist the things that have been said against him by people in your yard, and you allowed expressing defamatory words at the assembles you led to be elected for the government? Do think that we forgot your part in the murder of our prime minister? Do you really think that we don't remember your corrupted deeds since? You honourless man, we don't think that you could choose in an honest way of decency and honour and act for unifying the people instead of splitting us; this is not you, not your nature, and we are very-very sorry and sad for you saw it fit to act both cowardly and heartless, only to sit on the chair you don't deserve. We really do not deserve such a zero like you to lead us, because you are not a leader, you are being dragged after every caprice you think would help you maintain your chair. We are not going to forget the farce of you establishing this government, while in the process you destroyed every good bit in our lives and crudely squashed every decent humane value. You had a chance to march us forward, but you chose to act only for your personal benefit and withdraw us thousands of years backwards, to darkness and despair. I assure you, that you want be mentioned in the history pages in a good way. You are the most selfish and the worst prime minister we ever had.

במקום למנות את הכי ראויות, את הקרם דלה קרם בינינו, חיזר ביביהו אחר כל הרעים והמושחתים שבחברה הישראלית כדי להכניסם לממשלה הנוכחית שהקים. הגנב, האסיר המורשע שישב על מעשיו בכלא (כן, אתה – אריה מכלוף!) מונה לשר הכלכלה כדי שיוכל לגנוב שוב (לא ככה כתוב – פעם גנב, תמיד גנב?). הפוסטמה הגזענית שבגזעניות, עם פה של ג'ורה הכי ג'ורתית, מונתה לשרת התרבות. איזו תרבות תהיה לנו פה בהנהגתה של מי שחושבת שכל מי שאינו אטום-מוח כמוה, שאינו בצלמה, סרטן הוא ויש לגדעו? אנרכיסטית, שאינה מבינה הגינות ומשפט צדק מהו, מונתה לשרת המשפטים ועכשו היא הולכת לחבל עוד יותר בהצעה האוילית הזו של הקמת בית משפט נפרד לענייני שטחים. אלוהים אדירים, עד היכן מגעת יצירת הטמטום של הממשלה הזו? אלה שמניתי, הם רק קצה הקרחון, אין לי חשק להקדיש מלים לכולם. אני בטוחה שאתן יודעות לקרוא ויכולות למצוא בעצמכן את שאר שמות הנגועים והרקובים על כל מעלליהם, כולל ראשי ועדות, חברי כנסת וכו'. במקום לקבל את מובחרי העם, קיבלנו נבחרים ששולחיהם לא פחות גרועים מהם.

Instead of appointing the most worthy, the crème de la crème among us, the Bibiyahu courted all the bed and corrupted in the Israeli society in order to include them in the current government he established. The thief, the convicted prisoner Arie Machluf, who was put in jail for his deeds, was appointed as the economy minister. I guess it was to give him another opportunity to steal more (doesn't it say: once a thief – always a thief?). Then we got this top racist bimbo, who has sewage instead of a mouth; this one became our culture ministeress. One can but wonder what kind of culture we'll have under someone who thinks that anybody who is not blocked minded like her, that is not in her image, is a cancer within our society and should be destroyed. An anarchist, who doesn't understand what decency and fair trial (justice) means, was appointed as the law ministeress. Now she is going to sabotage more with this most stupid bill of establishing a court for the territories affairs, separate to the current Supreme Court. G-d all mighty, our gracious Lord in heaven, where will this government's dumbness lead us? Those I mentioned are the tip of the iceberg; I don't feel like dedicating more words to all of them. I'm sure that you know how to read and can find the rest of the rotten names by yourself, including heads of committees, members of the Knesset etc. Instead of getting the very best, we got elected whose senders aren’t less bed as they are.

יהודה פוליקר ויעקב גלעד – נמס בגשם

Yehuda Poliker & Ya'akov Gil'ad – Melting in the Rain

קוראים לזה פשע שנאה. אני קוראת לזה רצח. מתוך העם הנבחר, מתוך עם הסגולה (אם להאמין לדברי הבל דתיים), יצאו מחרבים ומשנאים. אלה, שאמורים לחיות לפי עשרת הדברות שלהם, לפי הערכים המפורשים שלהם, כמו "ואהבת לרעך כמוך" (דעלך סני, לחברך לא תעביד, ואידך – פירושא; זיל גמור!), שונאים, מגדפים, שורפים, מכים ורוצחים את מי שאינם נמנים על בני עדתם.

מצד אחד, יש לנו את ממשלת הימין העלובה הזו, שחבריה אוחזים בכסאותיהם בכל כוחם ומלבים את השנאה לאחר ומן הצד השני – המבצעים, החסידים האידיוטים השוטים המאמינים למה שמאכילים אותם במקום לבדוק איזו מטרה פוליטית מסתתרת מאחורי הדברים המשסעים ואת מי משרתים הללו. במקום לטפל במגזר הזה ולהכריח את חבריו להשתלב בחברה הישראלית, בחרו העומדים בראשנו להכנע לתכתיביהם ולבלוע את כל הצפרדעים שהם מאכילים את כולנו.

It is called hate crime. I call it murder. Haters and destroyers derived from the chosen people (if we believe to the religious nonsense). One can but wonder what were they chosen for? Those who are supposed to leave according to their Ten Commandments, by their explicit values, like "love your neighbour as yourself" (Leviticus 19:18), hate, curse, burn, beat and murder those who are not members of their congregation.

On one hand, we have this right-wing despicable government, whose members are holding to their chairs with all their might and arouse hate towards the other, and on the other hand – the executers, the idiotic foolishly pious people who believe what they are being fed, instead of checking which politic cause is hidden behind the separating words, and whom do they serve. Instead of dealing with this section and forcing its members to integrate within the Israeli society, the government chose to surrender to their dictates and swallow all the frogs they are feeding all of us.

יהודה פוליקר – איך קוראים לאהבה שלי?

Yehusa Poliker – How is my love called?

כפי שאני רואה את המצב העגום אליו הביא אותנו אפסיהו לאורך השנים כראש ממשלה, עלינו לעצור הכל ולנסות להפעיל את התאים האפורים במטרה להציל את מה שעוד נותר מרמץ הערכים שראש הממשלה הזה וחבר מרעיו החריבו לנו. אני מקוה בכל לבי שההפגנות הערב בירושלים ובתל אביב יציגו בפני הממשלה הזו את התמונה המציאותית. אולי (תמיד כדאי לא לאבד תקוה) חבריה יגיעו למסקנה שהגיע הזמן לנהוג בהגינות עִם כל העָם ולא רק עם החלק הימני והדתי שבו, גם אם השמאל לא בחר בהם.

As I see this sad situation which Zeroyahu brought us to during his years as a prime minister, we must stop everything and try to operate our grey cells in order to save what left from the ember this prime minister and his cohorts destroyed for us. I do hope with all my heart that the protest assembling this evening in Jerusalem and Tel Aviv will present the real picture of reality to this government. Maybe (one can but hope) its members will come to the conclusion that the time has come to be fair to all the people and not only to the right and religious part of it, even if the left-wing didn't elect them.

יכול היה להיות כאן גן עדן, אבל ממש, לוא היו נבחרים האנשים הראויים שהיו מצעידים אותנו לטוב ולשגשוג. חבל שקיבלנו אפסים לא ראויים כמנהיגינו. מקוה שימיהם בשלטון לא ימלאו ושהממשלה הזו תיפול כמה שיותר מהר!

It could be a real paradise here, if the proper people would be elected, and they could march us to wealth and prosperity. It is a shame we got unworthy zeros as our leaders. I hope their days in power won't be long and this government will collapse as soon as possible!

מלה לפוליטיקאים ולכל אלה שמנסים להרויח לעצמם משהו על חשבון אסוננו: יפה שאתם תומכים בנו, נחמד שאתם מוצאים לנכון לצאת מן הארון דוקא עכשו, אך עם זאת – הגינות היתה מתאימה לכם הרבה יותר. יכולתם לתמוך בקהילה בכל ימות השנה ולא לבוא ולהֵרָאוֹת כשקורה לנו משהו רע. יכולתם ללחוץ על מי שצריך כדי שאלה יעשו מלאכתו נאמנה וימצאו כבר את הרוצחים בבר הנוער (כמו גם את המחבלים של תג מחיר) שכאילו יד נעלמה מחתה אותם מעל פני האדמה ואי אפשר למוצאם. יכולתם לדרוש חינוך שוויוני והולם, להוציא אל מחוץ לחוק מפלגות והתארגנויות גזעניות כמו הביב היהודי, ישראל ביבינו ודומיהם, כולל כאלה הפועלות נגד המדינה. יכולתם לעשות הרבה מאוד כדי למנוע את הטרגדיות הללו. אבל אתם בחרתם בדרך אחרת, חסרת ערכים ונעדרת הוגנות.

A word to the politicians and all who are trying to gain something for themselves on the expense of our tragedy: it's nice that you support us, it's fine that you find it right to come out now, from all times, but still – decency would suit you better. You could support our community throughout the year, and not be shown when something bad happens to us. You could put pressure on those who don't do their job properly so they will find already the murders at the youth bar (as well as the price tag's terrorists), that as if an Invisible hand erased them above the ground and they can't be found. You could demand proper and equal education, to illegitimate racist parties and organizations such as the Habib Hayehudi, Israel Bibenu and others, including those who act against the state of Israel. You could do much-much more to prevent these tragedies. But you chose another way, lack of values and absence of decency.

בדוק את עצמך (בכוונה זה בלשון זכר!):

א. מה הרגשת כששמעת על הדקירות במצעד הגאוה בירושלים?

ב. מה הרגשת כששמעת שתינוק פלשתיני נשרף חיים?

Check yourself (especially shmucks):

A. What did you feel when you heard about the stabbings at the pride parade in Jerusalem?

B. What did you feel when you heard that a Palestinian baby was burned alive??

Jazmin8

בתמצית:

כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ, וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ (הושע ח' 7)

In essence

They sow the wind and reap the whirlwind (Hosea 8, 7)

ט"ו באב ה'תשע"ה

Tu B'Av 2015

שבת שלום ומבורכת!

שבת שלום ומבורכת

הגדנה, יש לכן בכלל חשק לחגוג אחרי מה שקרה פה? אחרי רעידת אדמה כזו? לי אין.

שום מלים נבובות מפי הנבוב העומד בראש ממשלתנו לא יכסו על פני המדיניות המרושעת בה נקט לאורך השנים, של שיסוי חלקי העם זה בזה ועצימת עין לגבי טרור של יהודים, של נתינת יד להתפשטות מכל ערכינו היהודים, האנושיים.

תינוק הוא תינוק הוא תינוק!!! גם אם הוא פלשתיני, בן של עם אויב, עדיין הוא תינוק חף מפשע.

שבת שלום!

Tell me, do you still have any desire to celebrate after what happened here? After such an earthquake? I don't.

No empty words from the mouth of the hollow person who stands in the head of our government won't cover the malicious policy he implemented over the years, of incitement parts of the people on one another, and turning a blind eye to Jewish terrorism, of encouraging striping off of all our Jewish human values.

A baby is a baby is a baby!!! Even if he is a Palestinian, a member of the enemy, he's still an innocent baby.

Shabbat Shalom!

גאוה 2015

Pride 2015

ירושלים

Jerusalem

שוויון לכל

שוויון לכל

אף אחד לא יידעה אותי ואני הייתי שקועה מאוד בעיסוקי מכדי לברר, כך שרק הבוקר קראתי בפייסבוק על הארוע. אף שגם בגילי הבשל אני אשה ספונטנית, בכל זאת היה מאוחר מכדי להתארגן. קציר רחוקה למדי מירושלים והיה מאוחר מכדי לתכנן שם את סוף השבוע. מאוד רציתי לצעוד בעיר הקודש במסגרת שאיפתי לצעוד בגאוה בכמה שיותר ערים בעולם, אך גם השנה לא הסתייע. אולי בשנה הבאה בירושלים הבנויה.

No one informed me, and I was too immersed in my duties to find out, therefore only this morning I read about the event on Facebook. Even though I can be spontaneous at my mature age, still it was too late to get organize. Kazir is quite far away from Jerusalem, and it was too late to plan staying there for the weekend. I wanted very much to march in the holy city in frame of my ambition to proudly march in as many cities in the world as I can.

מי שמכירה אותי יודעת שאינני חסידת מצעדי הגאוה למיניהם, משום שהאוירה אינה לטעמי. בחורים ערומים שלופי שמוקים בראש חוצות אינם עושים לי את זה. אפשר לחגוג אחרת, לדעתי, אבל זה מה יש כרגע. העקרון לצעוד למען שוויון עדיין בתוקף. בעיקר אחרי המצעד של היום, אחרי התקיפה של הצועדים, האלימות כלפי מי שרוצה לחיות את חייו כראות עיניו ולא בדרך שמאן דהוא בזוי מכתיב לו.

Those who know me, know that I am not in favour of these pride parades, due to the atmosphere which I don't like. Naked men with their shmucks pulled out for the whole world to see, don't do it for me. In my opinion, gay pride can be celebrated differently, but this is how it is currently. The principal of marching for equality is still valid. Especially after today's pride, after the attack of the marchers, the violence against those who wish to live their lives as they see suitable to them, not in the way that some drek wished to dictate.

דגל הגאוה על מרפסת בירושלים

דגל הגאוה מתנוסס בגאון על מרפסת בירושלים

יש שיראו בכך ענין של גורל. אני רואה בזאת התפרקות כל מה שערכי. איך אין הרשויות פועלות למנוע את קיומם של המסיתים, המשחיתים דברי בלע נגד מי שאינם מוצאים חן בעיניהם, נגד מי שאינם מוכנים ללכת בדרכם המטומטמת? כתוב: "צדיק באמונתו יחיה", לא כתוב אדיוט יפעל כראות עיניו נגד מי שאינם נמנים על אמונתו העיוורת.

בכל פעם שקורה מקרה מחריד, בכל פעם שאנו עדים לירידה מן הפסים של אנשים המשתייכים בעיקר לזרם הדתי (אם זה המוסלמים הארורים או הדתיים היהודים, הארורים לא פחות על פועלם הקנאי), אנחנו עומדים משתאים נוכח ההסלמה, נוכח ההגעה לפתחי התהום המוסרית. אין ממשלה ראויה, אין מי שיכוון את הדרך ויצעיד את הדורות הבאים בדרך של הגינות, כיבוד הזולת ואי כפיה (דתית, בעיקר).

Some might refer to this incidence as a matter of faith. I see it as a disintegration of all our values. How come the authorities don't act in order to prevent the existence of these inciters who wish to destroy everybody whom they don't like, who act against those who don't wish to follow their idiotic ways? It is written in the Bible (Habakkuk 2, 4): "but the righteous person will live by his faithfulness", it doesn't write that the idiot will act as he finds fit against those who don't belong to his blind faith.

Each time some horrible incident occurs, each time we witness dropping from the tracks of people who mainly belong to the religious stream (every cursed fanatic – Muslim, Christian or Jewish), we are amazed by their escalation, by them getting to the moral abyss. We don't have a proper government, there's no one to guide the way and lead the next generations in a path of decency, honouring the other and no coercion (mainly religious).

המפלץ שפגע בבני הקהילה במצעד אחה"צ בירושלים, לא עשה זאת בכדי, הוא ידע שלא יפגעו בו חזרה. אנשי שלום אנו, איננו כופים שום דבר על אף אחד וכל מה שאנו שואפים, זה לחיות את חיינו בצורה שוויונית וללא אפליה. אולי צריך לחשוב על הגנה עצמית, על איך להגן על עצמנו, להקים משמרות גאוה, כי הרשויות ממש אינן עושות את מלאכתן כראוי.

The monster who insulted the members of the community at the pride parade this afternoon in Jerusalem, didn't do it in vain, as he knew nobody would hurt him. We are people of peace, we don't enforce anything on anybody. All that we wish for is to live our lives in equality and without discrimination. Perhaps we should start thinking about self-defence, about how to protect ourselves, maybe we should establish the Pride Watch, because the authorities don’t do their jobs properly.

דגל גאוה ישראלי

דגל גאוה ישראלי

How Big, How Blue, How Beautiful

Florence + the Machine

SOOOOOOOOO GREAT!!!!!

Florence + The Machine – How Big How Blue How Beautiful

מאז אני זוכרת את עצמי, אני אוהבת להקשיב למוזיקה. בכוונה לא כתבתי "טובה", משום שאני סבורה שלכל אחת מאיתנו טעם משלה ולאף אחד אין בלעדיות על המושג של מה זה טוב. גם אם אני ממש מתעבת ואיני מסוגלת לשמוע את הרעש הנורא והמיותר המכונה "מוזיקה ים תיכונית" (לשעבר "הזמר המזרחי"), אני מודעת היטב לעובדה (המצערת, מבחינתי) שעדיין יש רבים מאוד שאוהבים את זה ובעיניהם זה נחשב טוב. בהרהור שני, אולי אין הללו מכירים מוזיקה אחרת מלבדה, כך שאין להם למה להשוות ולכן לא פיתחו טעם משובח יותר. משובח בעיני השומעת, כמובן. כך גם לגבי צרימת הראפ והאסיד. אולי משום שאינני משתמשת, איני סובלת את זו האחרונה במיוחד, שכל תכליתה זו לטמטם את שומעיה.

Ever since I remember myself, I like to listen to music. I deliberately didn't write "good music", as I think that each of us has her own taste and nobody has exclusiveness on the term of what is good. Even if I do really loathe the unnecessary horrible noise called "Mediterranean Music" (former "Eastern Singing), and can't hear it, I am quite aware of the unfortunate fact (as far as I'm concerned) that many live this and they consider it good. On a second thought, perhaps they don't know any other music apart of this, therefor they have nothing else to compare to, so they couldn't develop a better taste. Better in the ears of the beholder, of course. The same as to rap and techno grating sound. Perhaps because I don't use, I particularly can't stand the latter, as all its purpose is to do your head in.

כל ההקדמה הזו באה להדגיש את מוטיב ההקשבה. כשהקליפים התחילו לצוץ, זה לא עשה לי שום דבר. אולי נחמד כשמשלבים תחומים באמנות, אין לי שום דבר נגד, אך אני עדיין מעדיפה להאזין למוזיקה ולא לִצְפות בפרושים של אחרים. זה כמו עיבוד קולנועי לספר. גם לזה אין לי התנגדות, אך אני מעדיפה לחוות את שתי הצורות לחוד – הן לקרוא את הספר והן לצפות במה שעשו ממנו. מצאתי שיש יצירות מופת בעיבודים ובמעבר מצורה אמנותית אחת לאחרת.

The purpose of this introduction was to emphasize the motif of listening. When videos started to pop up, they didn't have any effect on me. Perhaps it is nice when intergrading different arts (I am not against it), but I still prefer to listen to music rather than watching other people's interpretation. It's like an adaptation of a book to the cinema. I have no objection to that too, but I prefer to experience the different categories separately – both reading the book and watch what was done of it. I found that there are masterpieces in adaptations and in the process of transferring from one form of art to another.

את המוזיקה של פלורנס והמכונה אני מכירה זה מכבר ונהנית מאוד להקשיב לה, הן ברקע והן בצפיה בהופעות חיות שלה, אם כי לא בכולן. אני נהנית עדיין מהמוזיקה באוזניים מאשר בצפיה. יחד עם זאת, הוידאו שהעליתי ברשימה זו יוצא מן הכלל. מקוה שתהנו כמוני.

I am familiar of Florence + the Machine's music for quite some time, and enjoy listening to it very much (also in the background), as well as watching her live performance, although not all of them. I still enjoy listening to music, rather than watching it. Nevertheless, the video attached here is extraordinary. Hope you enjoy it like me.

בדרך אל עצמנו

On the Way to Ourselves

מה הדבר הכי חשוב לנו בחיים? אם נבחן את הנושא בצורה כללית, נגיע למסקנה שהבריאות היא הכי חשובה. יחד עם זאת, אני בטוחה שלכל אחת מאיתנו יש רעיונות אחרים למה שהכי חשוב לה. אני יכולה לדבר רק בשמי.

What is the most important issue in our life? Had we examined this generally, our conclusion would be that Health is the most important. Nonetheless, I'm sure that each of us has different ideas to what's the most important to her. I can only speak for myself.

Florence and the Machine – Sweet Nothing

שלשום, היתה לי שיחה עם מישהי שמחתה בפני על שאני מדללת אנשים מחיי. בפרט, לא יכלה זו להכיל (שלא לדבר על להבין) איך סילקתי מחיי מישהי שהכרתי לה וזו דוקא מצאה חן בעיניה. אין ספק, כל אחת וטעמה היא… הסברתי להלה שיש גבול לסובלנותי ובשום אופן איני מוכנה לספוג שום חרא מאף אחד/ת. בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, הבהרתי שכבר לפני שנים החלטתי להקיף את עצמי בנשים חיוביות, טובות לב, שאינן שואפות להזיק לא לעצמן, לא לזולתן ובעיקר לא לי.

The day before yesterday, I had a conversation with somebody who protested against me diminishing people from my life. In particular, she couldn’t accept (as well as comprehend) how I severed contact with someone I introduced her to, whom she liked. There's no doubt about it, each person has their own taste… I explained that person that there is a limit to my tolerance and in no circumstances I am willing to take any crap from anybody. In a way that can't be misunderstood, I made it clear that years ago I decided to surround myself with positive women, kind, that don't aspire to harm themselves, or others, and especially me.

יגאל בשן – שמיים

הרעיון של החלטות, הוא שרצוי לקיימן. אני משתדלת לעמוד בהחלטותי, משום שמחשבה רבה ועמוקה מושקעת בהן. אינני נוהגת באימפולסיביות, כך שאם אני מחליטה סוף-סוף (ואחרי לבטים ושיקולים לא מעטים), קשה להזיז אותי מדעתי, אלא אם כן מישהי מוכיחה לי שטעיתי, אבל זה ממש לא קורה לעתים תכופות. יש גיל שבו את אמורה להבין שחיים רק פעם אחת ולכן רצוי להשתדל לחיות אותם בכיף ולפי רצונך.

The idea with decisions is that it is advisable to keep them. I try to stand by my decisions, since I put in them a lot of deep thinking. I do not tend to behave impulsively, therefore when I finally make a decision (and after many misgivings and considerations), it is hard to make me change my mind, unless somebody proves me wrong; but that really doesn’t happen often. There's an age where one is supposed to comprehend that we live only once, therefore it is recommended to try and live them happily ever after and according one's wishes.

רוני דלומי – תן

האמת היא, שאני נותנת הזדמנויות נוספות לפי הענין. כולנו הרי בנות חוה ולפיכך מועדות למעוד מדי פעם. אפשר לטעות פעם אחת, אבל אינני מרשה לחזור על אותה הטעות שוב, אם התוצאה היא פגיעה בי. יחד עם זאת, בעיקר בתחילת הכרות, בטרם צבירת שעות איכות זו עם זו, קורה שטועות טעויות אחרות. בכל אופן, באמת שיש גבול. מי שחוזרת וטועה ושוב ושוב, מה זה אומר עליה? אני טוענת שלא אכפת לה מזולתה, שאין לה רגישות לרגשות של אחרות. לא בבית ספרי!

To be honest, I do allow second chances according the matter. We all are wumans, therefore we tend to slip up from time to time. One can make a mistake once, but I don't allow repeating the same one, if the result is insulting me. Having said that, when in the beginning of the acquaintance, before having assembled enough quality time with each other, it happens that more mistakes occur. Anyway, there's a limit to everything. Whoever repeats and mistakes over and over again, what does it say about her? I claim that such a person doesn’t care about others, and has no sensitivity to the feelings of other people. Not here!

בתמצית:

יש לנו אחריות כבנות חוה להתחשב בזולתנו ולא לפגוע באף אחד, אלא אם כן אין ברירה ונוצר הצורך להגן על עצמך ועל שלך. רק בשמחות!

In essence

As wumans, we have the responsibility to take into consideration other people's feelings and not insult anybody, unless you have no choice but defend yourself and yours. Only in simches!

והנה משהו מעניין לצפות לו בכיף…

Here's something interesting to look forward to…

Freeheld with Julianne Moore and Ellen Page

Freeheld – trailer 

City of London train set

הדברים הפשוטים

הבזקים של תפיסה מדויקת

הבזקים של תפיסה מדויקת

היום הזה התחיל לי בצורה די מדכאת בגלל החדשות הלא ממש נעימות שלא עושות יותר מדי חשק לחיות, והסתיים לי עם חיוך על הפנים וכיף בלב. הרינו חיות בתקופה לא פשוטה: מצד אחד מודרניזם וקידמה ומצד שני – דאעש הזורעים שממה בכל אשר יפנו. מצד אחד בני ובנות חוה הרוצות לחיות בשקט ובשלוה ומצד שני – אנשי אופל.

אני אוהבת מוזיקה. אוהבת מלים משמעותיות. כשאלו מתחברות – אין מאושרת ממני. בן נרדי יצא במופע מקסים, בו הוא משתף את הוריו ואת חברו ללהקת "הדברים הפשוטים" – הגיטריסט איתן דרמון. במשך שעה ורבע (קצרות מדי, לטעמי) שר בן את שיריו ומנהל דיאלוג מעניין עם הוריו, ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי, על מקורות השראתו לכתיבת שיריו הנפלאים.

זה מופע הגורם לנוכחת בו להפעיל את תאיה האפורים ומעורר אסוציאציות אישיות. קולו של בן ערב ומענג, מרטיט עד הלב פנימה. אני נשבית בקסמן של המלים והצלילים וחושבת על המשורר הרוסי ולדימיר ויסוצקי, על "את חרותי" של ז'ורז' מוסטקי, על ברוס ספרינגסטין

הדברים הפשוטים – הדברים הפשוטים

המופע מבוסס על ספר השירים בשם "הבזקים של תפיסה מדויקת" שהוציא בן נרדי ב-2014 בהוצאת הדים. מהצצה ראשונה בספר, אני סמוכה ובטוחה שזה נמנה על אותן יצירות מופלאות שמלוות אותי במהלך חיי לאורך השנים, כאלה שאני חוזרת ומעיינת בהן שוב ושוב ונהנית מאוד.

הבזקים של תפיסה מדויקת3

בתמצית:

איזה כיף שיש עדיין בעולם אנשים טובים, יוצרים, המעניקים לנו ממיטבם ועושים לנו טוב על הלב.

הדברים הפשוטים – "לא קשור לעולם"

הבזקים של תפיסה מדויקת4

אהבה או פרנסה

Love or livelihood

נכדים זו שמחה

נכדים זו שמחה

 

עשי אהבה או לביתך

Make love or make a living

 

את יכולה לתכנן כאוות נפשך, אך החיים הם שקובעים לך בסופו של דבר. רבות מדובר על החופש לבחור, לעשות ולבצע, אך המציאות היא שכמה שלא תתכנני, תשתדלי ותנסי להגשים, לא הכל נתון בידייך. או שמא כן? הקשקוש הניו-אייג'י אומר שהכל נתון בידינו, שאנחנו רק צריכות להתחבר ליקום ולשפע האינסופי שבו והחיים יהיו טובים אלינו. אשרי המאמינה.

יש דבר כזה שנקרא פרנסה, שבלעדיו חיינו אינם חיים. את יכולה לאהוב עם כל הלב, אך אינך יכולה לחיות רק מאהבה. אינני מגלה לכן דבר חדש, נכון?

You can plan as much as you like, but in the end, live decide for you. A lot of talking is going on about the freedom to choose, to do and implement, but the reality is no matter how much you plan, attempt and try to make things happen, not everything is in your hands. Or perhaps it is? The new-age rattle-babble says that everything is in our hands, that we just need to connect to the universe and to the infinite abundance in it, and then life will be good to us. It may be right, but I have my doubts.

There is this thing called livelihood, which without it we can't live. You can love with all your heart, but it's not possible to live only on love. I think it's not new to you, is it?

 

אנסמבל מארק אליהו – געגועים, חולות

Ensemble Mark Eliyahu – longings, sands

עולה חדשה, אוהבת את ארץ אבותיה עד עמקי נשמתה, אך כשהיא צריכה לבחור בין להשאר בארץ האוכלת יושביה, להתבטל ולכלות את חסכונות חייה ולאחר מכן לחיות על חשבון זוגתה, לבין להענות להצעת עבודה מכבדת והוגנת בנכר, לא פשוט לעשות את הצעד הנראה כמתבקש. יש צורך באומץ רב. גם בשברון לב גדול.

A new immigrant, who loves deeply her ancient-new country, but when she has to choose whether to stay in this land that devours its inhabitants, without work while wasting her life savings and after that live on the expanse of her spouse, or taking a honest fair position in the diaspora, it's not easy to take the obvious step. It takes a lot of courage. Also causes a big heartbreak.

 

Mark Eliyahu Ensemble "Coming Back"

יש לי ילדים אהובים פה ונכדים מתוקים ואינני יכולה לעזבם. לה אין כלום פה מלבדי. כל משפחתה עזבה לנכר לאחר שהות קצרה. ישנם אנשים שתופשים מהר ומבינים שאי אפשר לחיות פה, ודאי לא תחת ממשלת העיוועים הנוכחית. אנשים נבונים אינם הולכים ראש בקיר.

My children live here and I can't leave them, let alone my sweet grandchildren. She has nobody but me. Her whole family left after a short time here. There are sharp people with a rapid comprehension that understand it is impossible to live here, certainly not under the stupid current government, where its ministers are looking after themselves instead of the people. Smart people don't bang their heads against the wall.

את בונה את חייך לפי טעמך והבנתך, מפנה מקום לנפש אהובה ואז…

You build your life according your taste and your understanding, making room for a beloved soul and then…

Mark Eliyahu – I will seek for you at dawn

הלפלף כבר לא לפלף!

פטריוטיות מתחילה בינקות

תחי מדינת ישראל!

מדהים! איך לפלף הופך בן-רגע לגבר. ביאטריס ואני ישבנו ה-מו-מות ומהופנטות לשמע הנאום חוצב הלהבות של ראש האופוזיציה, שעד כה נראה ממש מסכן, דך ומדוכדך. מלים כדרבנות כאלו לא שמענו מזה זמן רב מאוד. השאלה עכשו היא אם המלים הללו לא תשארנה בגדר כאלה ויהיה שינוי.

פעם הערכתי את כחלון, אך לנוכח הנהיה שלו לדבוק בכסא ולרדוף אחר הכבוד במקום להצטרף להרצוג ולהקים יחד ממשלה נורמלית ושפויה, ירד ערכו בעיני פלאים. במקום להיות גבר ולבחור בנכון ובשפוי לטובת העם והמדינה, בחר הלה בסחיטה ובחרדים שביסודם בכלל אינם מכירים במדינת ישראל, אך אינם נמנעים מלשבת בממשלתה. אבסורד מטומטם שכזה!

בין שאר האבסורדים שבקרקס הממשלתי, שבהמה עלובה עם ג'ורה מכאן ועד אין קץ מתמנה לשרת התרבות. איזו תרבות יכולה זו להראות לנו? תרבות ביבים? השתלחות כנגד מי שאינם רואים איתה עין בעין? במקום למנות אדם ערכי, מי שעינינו תהיינה נשואות אליו בכבוד, קיבלנו זבל. כבר היתה לנו מחבלת שהרסה כל חלקה טובה בחינוך ובתרבות וברוך שפטרנו מעונשה של זו; אך דא עקא שעכשו מחליפה אותה פוסטמה פושטית שלוחת רסן. אוי לעם שלא בחר באלה וקיבל על ראשו את הקרציות העצלניות והנצלניות שימצצו את לשדו על הטיפה האחרונה. אוי!!!

מתפללת לטוב!!! יהי רצון וממשלת הקרקס של ביוב-אפסיהו לא תאריך ימים ולא תוציא את שעותיה עד הבוקר, אמן!

זו תינוקת מלכותית!

It's a Royal Baby Girl!

אצלנו, זכתה הידיעה להיות אחרונה לפני תחזית מזג האויר, אחרי איזה משפט על משהו שקרה בבאר שבע. ענין של סדר עדיפויות מן הסתם. אצלנו, נפאל בחזית החדשות, בית החולים שישראל הקימה לעזרת העם הנפאלי, הנעדר הישראלי שעדיין מחפשים אחריו בתקוה שימצאוהו בריא ושלם, אמן.

On the Israeli radio, the news of the new princess's birth was the last, before the forecast, after a sentence about something happened in Be'er Shva. Probably a matter of priority. We have Nepal on top of the news, the hospital Israel established for the aid of the Nepalese people, the searches after the last missing Israeli, in hope he will be found safe and healthy, Amen.

First Birth at the IDF's Field Hospital in Nepal

מלבד הטיפול בפצועים, סייע בית חולים השדה הישראלי להביא לעולם כמה תינוקות. כאן, בישראל, עשו מזה ענין שלם. במרחק-מה משם, באנגליה הקרה, נולדה תינוקת לבית המלוכה המקומי וכל העולם כמרקחה. בכל אשר נזפזף, שידורים חיים מחזית בית החולים, חוץ מאשר בישראל. לנו אין חדשות חיות בעברית 24 שעות ביממה. חוצמזה, גם אם היה משדר, אין לצפות מאתר רשות השידור הממלכתי שלנו לשידור חלק. מזמן זנחתי את הצפיה בהם, משום שנמאס לחוות את השידור המגמגם קשות ונקטע בכל כמה דקות. נצמדנו לחדשות סקיי, שם נצמדו הבריטים לחזית בית היולדות.

Besides of taking care of the many injured, IDF field hospital assisted with bringing new babies to the world. Here, in Israel, it was a big issue. Some miles from there, in cold England, a princess was born to the local royal dynasty, and the whole world is in turmoil. All broadcasts concentrate in live views from the front of St. Mary's Hospital. We clung to Sky News, where the British were glued to the front of the Lindo Wing.

Royal baby: Unofficial town crier announces birth

במקרה נקלענו לשם בסוף השבוע לסתם מנוחה וכיף ונפלנו על הלידה המלכותית. כל בית המלון מריע בהתרגשות, כאילו היה זה משחק כדורגל חשוב. ביאטריס מזילה דמעה ואני מצטרפת אליה. צמד יהודיות רגשניות השמחות על הולדת ילדה, גם אם זו בריטית ולא ממשפחתנו. מארועים ממלכתיים קודמים בממלכה, אני כבר יודעת מה מחכה לנו. יש לצפות שמחר יהיה כל רחוב מקושט וכל בריטי נאמן יפזז לצלילי מסיבות הרחוב. לא טעיתי. הטלפון של ביאטריס מצלצל בהזמנות להצטרף לחגיגות. למה לא? עדיף לחגוג מאורע משמח, לא ככה?

We accidentally went there for a quiet weekend of rest and fun, and encountered the royal birth. The entire hotel is cheering and applauding with excitement, as if it was a big football game. Béatrice sheds a tear and I join her. A couple of emotional Jews who are happy for a birth of a girl, even she is British and not with our family. From previous events in the kingdom, I know what lies ahead. We can aspect that tomorrow every street will be decorated and every loyal British will dance to the sounds of the street parties. I wasn't mistaken. Béatrice's cell phone is ringing with invitations to join the celebrations. Why not? Better celebrate a happy event, isn't it?

Royal baby birth announcement

It's a girl! UK's Duchess Kate has baby daughter

Britain's Royal couple unveil new baby girl