אמא'לה

ימלוך ה' + מזמור לדוד
ריקי אוגול מזמור לדוד
שרית חדד שמע ישראל
מזמור קכ"א שיר המעלות

חצי שנה עברה מאז לכתך מאיתנו. השם רועי לא אחסר כי את עִמָדִי. לא אירא רע כי את שומרת עלי משם. הזמן עובר, מה אכפת לו מאיתנו, שאנחנו הולכים ומזדקנים? הזכרון, זה מה שנשאר לנו – מהעבר, לא המיידי, החמקמק, הבלתי ניתן לשליטה.

החיים פה נמשכים. תשרי הגיע והביא בכנפיו את היורה המבורך. אומרים שהשנה תהיה גשומה. הלואי! נושא הקצבת המים מאוד מלחיץ. שנים שאין לנו דשאים להשקות מטעמי חסכון. מה הם רוצים מאיתנו עכשו, שנפסיק גם להתרחץ, לשתות? לא טוב! מאוד-מאוד לא טוב! לך אין כבר את הדאגות הללו של הגוף.

רוח קרירה מנשבת מבעד לחלון, נושאת בכנפיה את ניחוח הגשם הטרי. געגועים מתעוררים. זכרונות עולים. את אמרת שהחורף מבורך, הרבה יותר נעים מאשר בחמסין המתיש, הקשה לך. יצאתי להפך ממך. חוץ מבמראה (כל הזמן חוזרים ואומרים לי עד כמה אני דומה לך), הרי שבמובנים רבים אני שונה ממך. אוהבת את החמסינים הנעימים לי ולא חורפים. לכן לא אהבתי את אנגליה הקרה ושמחתי לחזור אל ארצי, ארץ החום, אף שהנסיבות לא היו שמחות לי.
אני מקוה שטוב לך שם, שמצאת מנוחה נכונה, שלמה, שהחיים הקשים שחוית עלי אדמות נשכחו ממך ונפשך רגועה.
ימתקו לך רגבי עפרייך, אמא'לה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: