ככה זה

ג'ון לנון – 29 שנים להרצחו

היה יום סביר. לא גשום, אך גם לא חם יותר מדי. אולי היה גשום וקר. האם זה חשוב? אצלי בזכרון זה יום ששי משום-מה, אך למעשה היה יום שלישי בשבוע. כך מראה הקל-לוח. עשר דקות לפני 7 בבוקר, ז' חנוכה. יש לי ילד מקסים ופיקח בן שלוש וחצי וינוקא בן 10 חודשים, מתוק להפליא. את זה אני זוכרת היטב. החיים יפים. די סבירים.
במטבח, עסוקה בהכנת ארוחת הבוקר לטף ולי. מדליקה את הרדיו, תשומת לבי ממש לא בחדשות, מקוה שאלה יסתיימו במהרה וישמיעו כבר מוזיקה. צריכה להגיע לעבודה והראש שלי בהתנעה של המכונית. אמנם אוטוביאנקי חדשה, אך מי יודעת מה זו זוממת לי? פולניה אמיתית אינה יכולה להיות רגועה אף פעם, אף שהבוקר נראה נחמד וסביר והחיים כנ"ל.
מטגנת את הבצל התוסס לצבע זהוב ומערה את הירקות למחבת להקפצה. מקשקשת את הביצים צ'וּק-צ'וּק-צ'וֹק ועוד אחד לחיזוק, ממליחה טיפה ויוצקת על הירקות המבעבעים קלות באש הנמוכה. על חלק אני זורה פטרוזיליה ושמיר, כי רק אני אוהבת עשבים בכל מאכל.

ואז… "ג'ון לנון נרצח אמש בפתח ביתו בבנין הדקוטה בניו יורק". הפצצה עדיין אינה נוחתת, רק השריקה שלה בינתיים מתגנבת לי לאוזן. מין ססססססס חרישי. מתרכזת בלהפוך את חביתת הירק, נזהרת לבל תשמט זו מידי ובלי להזיק לסביבה. אוהבת לעבוד נקי ולשמור על מטבח מסודר. לא אוהבת פוגרומים.
הגלגלים עובדים לאט. בכל זאת, רק שבע בבוקר ובסך הכל התעוררתי אך חצי שעה קודם. עדיין לא במלוא חושי. טיפוס של לא-בוקר… אולי של אח"צ מתקדם. ודאי ערב, אז אני כבר ערה ובמיטבי. אלה הן השעות הכי כייפיות שלי עם הילדים. אך מה לעשות שהחיים מכתיבים לקום בשעה של אשמורת לא מתאימה לי? אין לי ברירה. יש לי אחריות על הילדים המתוקים שלי, חברַי לילדותי השניה, הטובה מזו הראשונה.

רגע, שמעתי נכון? ניקיתי אוזניים הבוקר, אז יש לשער שלא דמיינתי. ג'ון לנון נרצח. וואו! הידיעה מתחילה לחלחל. מה יוקו מרגישה? עוד לא ידעתי שהיא היתה שם, שראתה. אם אמרו בחדשות, זה לא נכנס לי לאוזניים. מה יהיה על שון שהתיתם? לא טוב לגדול ללא אב אוהב.
המחשבות חוזרות ללנון. איך זה לראות אדם מנופף מולך באקדח? האם יודעים שזה הסוף או שיש מין תקוה תמימה שמה שרואים לא ממש מציאותי? מה עובר לאדם מאוים בראש? האם תוכניות פעולה להתקפת המאיים ונטרולו או שמא השלמה שקטה עם הגורל?

האמת היא שלא ממש אהבתי את מכלול יצירתו של ג'ון לנון, משום שאני מעדיפה שמוזיקה תשיר אלי ותרגש אותי מאשר שתטיף לי הטפות בשירה. אם יש מה להטיף, אני מעדיפה לשמוע זאת במלים כתובות, לא מושרות. ה-Working class hero שלו לא עשה לי כלום כשיצא. רק שנים רבות לאחר מכן, כשאשה אנגליה מטורפת דקלמה לי דוקא אותו בשעה של עדנה, נחשפתי למשמעות המלים. המנגינה המונוטונית היתה נטועה אצלי כבר קודם והקרקע היתה בשלה לקלוט את השאר. יחד עם זאת, עדיין הייתי מעדיפה לשמוע את זה מדוקלם ולא מושר. ענין של טעם.

29 שנים חלפו מאז אותו בוקר. בינתיים נולד גם המתוק השלישי, אהוב כקודמיו. לבכור שלי יש ילד משלו, השני התחתן השנה והשלישי ודאי יעשה כן מתישהו.
איך שהזמן חולף כל הזמן קדימה. אף פעם אינו נעצר לאלו שנשארו לחיות. רק המתים נותרים אצלנו בזכרון בגיל בו הלכו מאיתנו לעולמם.

הגרסא המקוצרת:
ג'ון לנון נרצח לפני 29 שנים. החיים המשיכו ואנחנו עתה בגיל הבשל.

השירים של לנון שאני אוהבת (נו, אני אשה רומנטית):

  1. woman (איך לא???)
  2. Love
  3. Oh, my love
  4. Oh Yoko
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידית פארן  On 12 בדצמבר 2009 at 15:46

    פעם אמרתי לך
    נראה לי
    שאני מחשיבה אותך קרוב לגיל שלי
    (אז את כבר יודעת שרק לפני שבועיים הילד שלי הגדול התגייס)

    והייתי בת 15 וקצת, באמצע טיול פרידה מסיני
    ויש לי זיכרון, אני גם יודעת בבירור שההשפעה של האסון הזה לא היתה מיידית עלי, אז בגיל ההוא
    הכל נראה לי…חולף, כנראה שגם זה
    והתיאור שלך של בוקר רגיל וחביתה ו..וואו
    ממש יפה
    (חוץ מזה , לפני כמה ימים באתי לבדוק אם יש לך רשימה חדשה…אז הנה)

  • ח ל י  On 12 בדצמבר 2009 at 16:24

    *
    זה באמת השיר הכי יפה שלו, בלי קשר לג'נדר🙂

    http://www.notes.co.il/chelli/39165.asp

  • שרון הר פז  On 12 בדצמבר 2009 at 17:10

    גיל ו…
    עידית, קודם כל, למען הסדר הטוב וההבהרה, אני בת 55 ואו-טו-טו יגיע ה-6 גם🙂 אני די גאה בגילי, כי הרווחתי כל יום וכל שנה שעברו עלי, גם אם לא תמיד בנעימים. טוב, אולי גיל 33 עדיף. הלואי שהיה לי אז את הנסיון שיש לי היום, אני מאמינה שהדברים היו נראים אחרת…
    חלי, האמת היא שהמספרים הם רק לקישוט ומבחינתי, כל ארבעת השירים שהעליתי נמצאים אצלי באותה שורה ראשונה. יש מוזיקה שאי אפשר לדרג. אני מעבירה שירים לאייפוד ויש לי שם שתי רשימות אותן אני שומעת הכי. אחת מהן היא LOVE, שיש בה את השירים שאני אוהבת הכי-הכי וכל כך קשה לי לשים דוקא שיר מסוים לפני רעהו. לדוגמא: איך אפשר לדרג את Nightporter של יפן לפני או אחרי Have I told you שמבצע רוד סטיוארט? התלבטויות…
    רשימה יפה העלית. אהבתי מה שכתבת. כמה מקסים. אפשר היה לחוש את הקורררררר וגם את העצב בחורף של ניו יורק (אליה טרם הגעתי).

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: