לסביות וילדים Lesbianism and Children

כולנו יודעים איך נכנס זוג הטרוסקסואלי להריון, נכון? הריון הוא תוצאה של החלטה מודעת ומשותפת של שני בני הזוג (ולעתים אף של הוריהם…) או יכול לבוא בצורה מפתיעה ובלתי מתוכננת ("הפנצ'ר" הידוע).

We all know how a heterosexual couple gets pregnant, right? A pregnancy is a result of a conscious and a mutual decision of both partners (and sometimes of their parents as well…) or might come unexpectedly and unplanned (the famous puncture).

ללסביות יש כמה אופציות. הראשונה היא בנק הזרע. אזכיר שוב את הסרט הנפלא "לוא יכלו הקירות לדבר 2", כששרון סטון הגורג'ית ואלן דג'נרס זוגתה בסרט, מנסות להכנס להריון. בארץ, ניתן כיום להשתמש בלי בעיות בשרותיהם של כל בנקי הזרע הממשלתיים. אני רוצה לציין את פעולתו המבורכת של הזוג טל ואביטל ירוס-חקק, מיקירות קל"ף, שהודות למאבקן הקשה והעיקש, בוטל הצורך שזוג לסבי המעונין להביא ילדים לעולם, יעבור מבחנים כפי שהיה בעבר ולהוכיח כשרות להורות.

Lesbians have a few options. The first is the sperm bank. Let me again remind the wonderful movie "If Walls Could Talk 2", where gorgeous Sharon Stone and her partner in the movie, Ellen DeGeneres, are trying to get pregnant. In Israel, it is possible to use the services of all governmental sperm banks. I would like to mention the blessed actions of the couple Tal and Avital Yaros-Hakak which thanks to their hard and persistent battle, the need for a lesbian couple who wanted to brink children to the world, was cancelled. In the past, the case was that a lesbian couple had to prove that it is qualified for parenthood.

אופציה נוספת היא להרות במשותף עם גבר. פה יש אופציות משנה. האחת: לסבית והומו שמחליטים להרות מזרעו של הגבר ולגדל במשותף את הילד. זו צורה מסוימת של משפחה, אם כי ללא מגורים משותפים של ההורים, כמובן. ואני רוצה להפנות שוב לספר המצוין של פרופסור עמיה ליבליך בשם "סדר נשים", שעוסק בצורות שונות של משפחה ובין השאר מתאר גם משפחות חד מיניות.

Another option is to conceive jointly with a man. Here there are sub-options. One: a lesbian and a homosexual who decide to conceive from the man's sperm and raise the child together. This is a certain form of family, though without the common residence of the parents, of course. And I would like to refer again to the excellent book by Professor Amia Lieblich called "Seder Nashim" (Women's Seder), which deals with various forms of family and among other things describes same-sex families.

אופציית משנה שתיים, היא זוג לסביות שאחת מהן נכנסת להריון מתרומת מכר. במקרה זה, כדאי לזוג הלסבי לחתום עם התורם על הסכם משפטי שמסדיר את זכויות האם הביולוגית, זו שהרה ויולדת, את זכויות בת זוגה וזכויות האב. חשוב מאוד לזכור שבמקרה זה, תוכל האם הלא ביולוגית, זאת אומרת בת זוגה של האם הביולוגית, לקבל אפוטרופסות על הילד רק אם האב יוותר לגמרי על אבהותו. ראינו את זה בסדרת הטלויזיה המצוינת "הכי גאים שיש". חשוב לדעת, שללא קבלת האפוטרופסות, לא תוכל האם הלא ביולוגית, זאת אומרת – בת זוגה של האם הביולוגית, לעשות כל פעילות או החלטה בנוגע לילד, גם לא בעניינים שגרתיים כגון לקיחתו מהגן, החלטות בנוגע לאשפוז חס ושלום וכו'. ואני יכולה רק לקונן (להלן קינה): איזה זוג הטרוסקסואלי נאלץ לערוך הסכמים מסוג זה או לחשוב על כגון אלה?

Sub-option two is a lesbian couple, one of whom gets pregnant from an acquaintance's donation. In this case, the lesbian couple should sign a legal agreement with the donor that regulates the rights of the biological mother, who got pregnant and gave birth, the rights of her spouse and father's rights. It is very important to remember that in this case, the non-biological mother, that is, the biological mother's spouse, could get custody of the child only if the father completely renounces his fatherhood. We saw it in the excellent television series "Queer as Folk". It is important to know that without custodianship, the non-biological mother, that is – the biological mother's partner, will not be able to take any action or decision regarding the child, even in routine matters such as taking him from kindergarten, decisions regarding hospitalization Heaven forbid, etc. And I can only lament (here is lamentation): which heterosexual couple has to make such agreements or think about such things?

מה קורה אצל זוגות גברים?

אצלם המצב מסובך יותר. מדינת ישראל אינה מתירה את השימוש בשרותיה של אם פונדקאית עבור בני זוג הומוסקסואלים. לכן, אם הומו רוצה לגדל את ילדו הביולוגי, עליו להגיע להסכם הורות עם אשה וזה לא פשוט. צריך למצוא את האשה

What happens with male couples?

For them, the situation is more complicated. The State of Israel does not allow the use of the services of a surrogate mother for homosexual partners. Therefore, if a gay person wishes to raise his biological child, he must reach a parenting agreement with a woman, which is not simple. One has to find the woman (Cherchez la Femme)…

כמה מלים על אימוץ ואפוטרופסות

מדינת ישראל עדיין אינה מכירה באימוץ מלא על ידי בני זוג הומואים ולסביות, הן כשמדובר בילדה הביולוגי של בת הזוג והן כשמדובר באימוץ של ילד לא ביולוגי. יוצא דופן הוא המקרה של בני הזוג פרופסור עוזי אבן ודוקטור עמית קמה, שקיבלו לאומנה נער שגורש מביתו על רקע היותו הומוסקסואל.

A few words about adoption and guardianship

The State of Israel still does not recognize full adoption by gay and lesbian partners, both with the biological child of the spouse and with the adoption of a non-biological child. The exception is the case of the couple Prof. Uzi Even and Dr. Amit Kama, who received a foster boy who was expelled from his home because of his homosexuality.

אם רוצים לאמץ ילד שאינו הצאצא הביולוגי של אחד מבני הזוג, האפשרות היחידה לעשות זאת היא באימוץ מחו"ל על ידי אחת העמותות המטפלות בנושא, אך יש לשים לב שרק אחד/ת מבני או בנות הזוג יוכלו להרשם כהורה המאמץ של הילד.

If one wants to adopt a child who is not their partner's biological child, the only option is to adopt abroad from an organization which does this. However, note that only one spouse can register as the child's adoptive parent.

יש את תקדים ברנר-קדיש, שקובע שאם זוג חד-מיני הוכר בחו"ל כהוריו של ילד, מחויב משרד הפנים הישראלי לרשום אותם כך גם בישראל ושתי הנשים הללו רשומות כאמהות של אותם ילדים. יש כאן התקדמות – שהאם הלא ביולוגית רשומה אף היא כאם ולא כאפוטרופוסית.

There is the Brenner-Kadish precedent, which determines that if a same-sex couple is recognized abroad as the child's parents, the Israeli Ministry of Interior is obliged to register them in Israel as well, and both women are registered as mothers of these children. There is progress here – that the non-biological mother is also registered as a mother and not as a guardian.

ולבסוף, יש את האפוטרופסות, שהיא הדבר הכי קרוב לאימוץ שמדינת ישראל מאפשרת לזוגות חד-מיניים. תהליך קבלת אפוטרופסות על הילד הביולוגי של בני הזוג דומה לזה של זוגות הטרואים. לפחות פה אנחנו שוים ולא יחודיים…

Finally, there is the guardianship, which is the closest thing to adoption that the State of Israel allows for same-sex couples. The process of obtaining guardianship over the couple's biological child is similar to that of the heterosexual couples. At least, here we are equal and not unique…

 

מגישים לאפוטרופוס הכללי בקשה לאפוטרופסות אותה מנסח עורך דין. הבקשה מוגשת לבית-הדין לדיני משפחה, שפונה מצדו לאפוטרופוס הכללי ושואל אם הוא מתנגד לתהליך. בשלב הבא נשלחת עובדת סוציאלית לבדוק את כשירות ההורים ואם נמצאו מתאימים – היא מעבירה את המלצתה לבית המשפט שמאשר סופית את ההליך.

A request is submitted to the Custodian General for the guardianship which is drafted by an attorney. The application is submitted to the Family Court, which asks the Custodian General and whether it opposes the process. In the next stage, a social worker is sent to check the eligibility of the parents and if they are found suitable – she passes her recommendation to the court, which finally approves the procedure.

חשוב לי לומר שילדים עושים באהבה. לכן, כשזוג חד מיני מחליט להביא לעולם צאצא, מושקעות בזה אהבה רבה ומחשבה עמוקה מאוד, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". אולי זה משום שנושא הזוגיות החד מינית יצאה אף היא מהארון, אולי משום שהנושא עדיין בחיתוליו, יכול גם להיות שמשום שההריון אינו תוצאה של קיום יחסי מין גרידא (עם כל הכבוד לפן המהנה הזה…), אלא תהליך של בחירה. הילדים אצל זוגות חד מיניים נהרים מתוך המון-המון אהבה. הם רצויים. ואני חושבת שאלה הסיבות הכי נכונות להביא ילדים לעולם הקשה שלנו.

It's important for me to say that children you bring with love. Therefore, when a same-sex couple decides to bring a child into the world, a great deal of love and deep thought is invested in it, as we say in Hebrew: "the end of an act is out of forethought" ("Think before you act"). Perhaps this is because the subject of same-sex couples has also come out of the closet, perhaps because the subject is still new, and it may also be because pregnancy is not the result of mere sexual intercourse (with all due respect to this enjoyable aspect) but a process of choice. The children of same-sex couples are conceived from a lot of love. They are welcome. And I think these are the best reasons to bring children into our difficult world.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון הר פז  ביום 31 בינואר 2011 בשעה 18:58

    לצערנו, אכן יש לנו בעיה של התנהלות החברה, בעיקר עקב הקשר ההדוק והלא נכון בין הדת והמדינה. אני דוקא אופטימית ועדיין חיה בתקוה שאי פעם ישתנו פה התנאים ונהיה מדינה יהודית נורמלית וחומלת במקום מה שעכשו. אני עדיין חולמת שאנשי אקדמיה מוכשרים לא יסתפקו רק בהנחלת היעד לתלמידיהם, אלא יתגייסו לשנות את פני המדינה.
    כן, אנגליה שונה, על אף שחלק גדול שם שמרן, בכל זאת רוב המדינה צהלה כשנודע על לידת הבן, איזו מתנת חג מולד נחמדה 🙂

  • תרצה  ביום 31 בינואר 2011 בשעה 11:14

    גבולות אתיים בחברה שלנו שונים כמובן מהגבולות של, לדוגמא, אנגליה.מה שמותר לאלטון ג'ון שהלך בגיל 62 להיות אבא מאם פונדקאית, לא יתקבל בישראל לעולם.
    קיימים בעולם מקומות הידועים כחוד החנית של צורות שונות של משפחות, והם מגובים על ידי חקיקה.
    אז מה יש לנו כאן? גבולות המוסר והאתיקה, אחר כך יחסי ציבור, אחר כך מדיה, אחר כך בית מחוקקים….
    (עמיה ליבליך זו עוד דוגמא לאשת אקדמיה מוכשרת וחרוצה שבינה לבין הציבור/תקשורת/חקיקה אין ולא כלום).

  • גוני  ביום 20 בדצמבר 2009 בשעה 14:14

    מעניין
    תודה

  • אייל גרוס  ביום 13 בדצמבר 2009 בשעה 15:40

    לפי פסק דין ירוס-חקק מבית המשפט העליון אפשרי גם אימוץ בארץ של אם לסבית את הילדים שבת-זוגתה ילדה (ולא רק רישום של אימוץ כזה שנעשה בחו"ל שנקבע קודם בברנר-קדיש).

    אימוצים כאלו נעשים כיום כעניין שאני לא יודע אם לקרוא לו "שגרתי" אבל כמעט שגרתי.

    בני זוג גברים יכולים לעשות פונדקאות בחו"ל ולעתים גם אימוץ.

    אם נעשה אימוץ בחו"ל על ידי אחד ההורים אין מניע שיעשה אחר כך אימוץ הורה שני בארץ על ידי הההורה האחר לפי תקדים ירוס-חקק.

    בנם של קמה ואבן לפני כמה שנים, בהיותו כבר בגיר, עבר הליך של אימוץ על ידם ובכך הפך מ"אומנה" למאומץ.

    היועץ המשפטי לממשלה ושר הרווחה הביעו עמדה עקרונית שבני זוג מאותו מין יוכלו לאמץ ילדים גם "חיצונים" אך בפועל אני חושב שקשה לממש את זה בגלל התור ולא ישימו אותם בעדיפות. עם זאת כאמור, אימוץ על ידי ההורה השני של ילד שהוא ביולוגית של אחד ההורים, בפרט אחד האמהות, אפשרי ומתרחש.
    אפוטרופוסות היתה רלבנטית בעיקר לפני פסק דין ירוס-חקק כאשר אפשרו לאם השניה להיות לאפטרופוסית של הילדים שילדה האם הביולוגית. לא בטוח אם כיום המוסד הזה רלבנטי לדיון.

טרקבאקים

  • מאת מה לעשות עם הילדים בחופשה? | הוזה מִלִים ביום 30 במרץ 2013 בשעה 0:02

    […] ילדים זה שמחה, הם צריכים לבוא מאהבה, ילדים זה מקור לעזוז ולהשראה, לא מה שצריך לברוח מהאחריות עליו כמו מאש. אתם נותנים לאנשים זרים לכם ולילדיכם לטפל בהם במקום שתעשו זאת בעצמכם, לא דבר מטומטם? מתי תבינו שאין דבר חשוב יותר מיוצאי חלציכם? הילדוּת שלהם אולי נראית לכם ממושכת מדי וארוכה כל כך, אך היא חולפת מהר (כמו השנים!) ופתאום תמצאו את עצמכם נמלטים מעוּלָם של הנכדים אותם יטילו עליכם ילדיכם שהפכו להורים. […]

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: