לסביות וילדים

כולנו יודעים איך נכנס זוג הטרוסקסואלי להריון, נכון? הריון הוא תוצאה של החלטה מודעת ומשותפת של שני בני הזוג (ולעתים אף של הוריהם…) או יכול לבוא בצורה מפתיעה ובלתי מתוכננת ("הפנצ'ר" הידוע).
ללסביות יש כמה אופציות. הראשונה היא בנק הזרע. אזכיר שוב את הסרט הנפלא "לוא הקירות יכלו לדבר 2", כששרון סטון הגורג'ית ואלן דג'נרס זוגתה, מנסות להכנס להריון. בארץ, ניתן כיום להשתמש בלי בעיות בשרותיהם של כל בנקי הזרע הממשלתיים. אני רוצה לציין את פעולתו המבורכת של הזוג טל ואביטל ירוס-חקק, מיקירות קל"ף, שהודות למאבקן הקשה והעיקש, בוטל הצורך שזוג לסבי המעונין להביא ילדים לעולם, יעבור מבחנים כפי שהיה בעבר ולהוכיח כשרות להורות.
אופציה נוספת היא להרות במשותף עם גבר. פה יש אופציות משנה. האחת: לסבית והומו שמחליטים להרות מזרעו של הגבר ולגדל במשותף את הילד. זו צורה מסוימת של משפחה, אם כי ללא מגורים משותפים של ההורים, כמובן. ואני רוצה להפנות שוב לספר המצוין של פרופסור עמיה ליבליך בשם "סדר נשים", שעוסק בצורות שונות של משפחה ובין השאר מתאר גם משפחות חד מיניות.
אופציית משנה שתיים היא זוג לסביות שאחת מהן נכנסת להריון מתרומת מכר. במקרה זה, כדאי לזוג הלסבי לחתום עם התורם על הסכם משפטי שמסדיר את זכויות האם הביולוגית, זו שהרה ויולדת, את זכויות בת זוגה וזכויות האב. חשוב מאוד לזכור שבמקרה זה, תוכל האם הלא ביולוגית, זאת אומרת בת זוגה של האם הביולוגית, לקבל אפוטרופסות על הילד רק אם האב יוותר לגמרי על אבהותו. ראינו את זה בסדרת הטלויזיה המצוינת "הכי גאים שיש". חשוב לדעת, שללא קבלת האפוטרופסות, לא תוכל האם הלא ביולוגית, זאת אומרת – בת זוגה של האם הביולוגית, לעשות כל פעילות או החלטה בנוגע לילד, גם לא בעניינים שגרתיים כגון לקיחתו מהגן, החלטות בנוגע לאשפוז חס ושלום וכו'. ואני יכולה רק לקונן (להלן קינה): איזה זוג הטרוסקסואלי נאלץ לערוך הסכמים מסוג זה או לחשוב על כגון אלה?

מה קורה אצל זוגות גברים?
אצלם המצב מסובך יותר. מדינת ישראל אינה מתירה את השימוש בשרותיה של אם פונדקאית עבור בני זוג הומוסקסואלים ולכן, אם הומו רוצה לגדל את ילדו הביולוגי, עליו להגיע להסכם הורות עם אשה וזה לא פשוט. צריך למצוא את האשה

ועכשו כמה מלים על אימוץ ואפוטרופסות
מדינת ישראל עדיין אינה מכירה באימוץ מלא על ידי בני זוג הומואים ולסביות, הן כשמדובר בילדה הביולוגי של בת הזוג והן כשמדובר באימוץ של ילד לא ביולוגי. יוצא דופן הוא המקרה של בני הזוג פרופסור עוזי אבן ודוקטור עמית קמה, שקיבלו לאומנה נער שגורש מביתו על רקע היותו הומוסקסואל.
אם רוצים לאמץ ילד שאינו בנו הביולוגי של אחד מבני הזוג, האפשרות היחידה לעשות זאת היא באימוץ מחו"ל על ידי אחת העמותות המטפלות בנושא, אך יש לשים לב שרק אחד/ת מבני או בנות הזוג יוכלו להרשם כהורה המאמץ של הילד.
יש את תקדים ברנר-קדיש, שקובע שאם זוג חד-מיני הוכר בחו"ל כהוריו של ילד, מחויב משרד הפנים הישראלי לרשום אותם כך גם בישראל ושתי הנשים הללו רשומות כאמהות של אותם ילדים. יש כאן התקדמות – שהאם הלא ביולוגית רשומה אף היא כאם ולא כאפוטרופסית.
ולבסוף, יש את האפוטרופסות, שהיא הדבר הכי קרוב לאימוץ שמדינת ישראל מאפשרת לזוגות חד-מיניים. תהליך קבלת אפוטרופסות על הילד הביולוגי של בני הזוג דומה לזה של זוגות הטרואים, לפחות פה אנחנו שוים ולא יחודיים…
[מגישים לאפוטרופוס הכללי בקשה לאפוטרופסות אותה מנסח עורך דין. הבקשה מוגשת לבית-הדין לדיני משפחה, שפונה מצדו לאפוטרופוס הכללי ושואל אם הוא מתנגד לתהליך. בשלב הבא נשלחת עובדת סוציאלית לבדוק את כשירות ההורים ובאם נמצאו מתאימים – היא מעבירה את המלצתה לבית המשפט שמאשר סופית את ההליך]

חשוב לי לומר שילדים עושים באהבה. לכן, כשזוג חד מיני מחליט להביא לעולם צאצא, מושקעות בזה אהבה רבה ומחשבה עמוקה מאוד, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". אולי זה משום שנושא הזוגיות החד מינית יצאה אף היא מהארון, אולי משום שהנושא עדיין בחיתוליו, יכול גם להיות שמשום שההריון אינו תוצאה של קיום יחסי מין גרידא (עם כל הכבוד לפן המהנה הזה…), אלא תהליך של בחירה. הילדים אצל זוגות חד מיניים נהרים מתוך המון-המון אהבה. הם רצויים. ואני חושבת שאלה הסיבות הכי נכונות להביא ילדים לעולם הקשה שלנו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אייל גרוס  On 13 בדצמבר 2009 at 15:40

    לפי פסק דין ירוס-חקק מבית המשפט העליון אפשרי גם אימוץ בארץ של אם לסבית את הילדים שבת-זוגתה ילדה (ולא רק רישום של אימוץ כזה שנעשה בחו"ל שנקבע קודם בברנר-קדיש).

    אימוצים כאלו נעשים כיום כעניין שאני לא יודע אם לקרוא לו "שגרתי" אבל כמעט שגרתי.

    בני זוג גברים יכולים לעשות פונדקאות בחו"ל ולעתים גם אימוץ.

    אם נעשה אימוץ בחו"ל על ידי אחד ההורים אין מניע שיעשה אחר כך אימוץ הורה שני בארץ על ידי הההורה האחר לפי תקדים ירוס-חקק.

    בנם של קמה ואבן לפני כמה שנים, בהיותו כבר בגיר, עבר הליך של אימוץ על ידם ובכך הפך מ"אומנה" למאומץ.

    היועץ המשפטי לממשלה ושר הרווחה הביעו עמדה עקרונית שבני זוג מאותו מין יוכלו לאמץ ילדים גם "חיצונים" אך בפועל אני חושב שקשה לממש את זה בגלל התור ולא ישימו אותם בעדיפות. עם זאת כאמור, אימוץ על ידי ההורה השני של ילד שהוא ביולוגית של אחד ההורים, בפרט אחד האמהות, אפשרי ומתרחש.
    אפוטרופוסות היתה רלבנטית בעיקר לפני פסק דין ירוס-חקק כאשר אפשרו לאם השניה להיות לאפטרופוסית של הילדים שילדה האם הביולוגית. לא בטוח אם כיום המוסד הזה רלבנטי לדיון.

  • גוני  On 20 בדצמבר 2009 at 14:14

    מעניין
    תודה

  • תרצה  On 31 בינואר 2011 at 11:14

    גבולות אתיים בחברה שלנו שונים כמובן מהגבולות של, לדוגמא, אנגליה.מה שמותר לאלטון ג'ון שהלך בגיל 62 להיות אבא מאם פונדקאית, לא יתקבל בישראל לעולם.
    קיימים בעולם מקומות הידועים כחוד החנית של צורות שונות של משפחות, והם מגובים על ידי חקיקה.
    אז מה יש לנו כאן? גבולות המוסר והאתיקה, אחר כך יחסי ציבור, אחר כך מדיה, אחר כך בית מחוקקים….
    (עמיה ליבליך זו עוד דוגמא לאשת אקדמיה מוכשרת וחרוצה שבינה לבין הציבור/תקשורת/חקיקה אין ולא כלום).

  • שרון הר פז  On 31 בינואר 2011 at 18:58

    לצערנו, אכן יש לנו בעיה של התנהלות החברה, בעיקר עקב הקשר ההדוק והלא נכון בין הדת והמדינה. אני דוקא אופטימית ועדיין חיה בתקוה שאי פעם ישתנו פה התנאים ונהיה מדינה יהודית נורמלית וחומלת במקום מה שעכשו. אני עדיין חולמת שאנשי אקדמיה מוכשרים לא יסתפקו רק בהנחלת היעד לתלמידיהם, אלא יתגייסו לשנות את פני המדינה.
    כן, אנגליה שונה, על אף שחלק גדול שם שמרן, בכל זאת רוב המדינה צהלה כשנודע על לידת הבן, איזו מתנת חג מולד נחמדה🙂

Trackbacks

  • […] ילדים זה שמחה, הם צריכים לבוא מאהבה, ילדים זה מקור לעזוז ולהשראה, לא מה שצריך לברוח מהאחריות עליו כמו מאש. אתם נותנים לאנשים זרים לכם ולילדיכם לטפל בהם במקום שתעשו זאת בעצמכם, לא דבר מטומטם? מתי תבינו שאין דבר חשוב יותר מיוצאי חלציכם? הילדוּת שלהם אולי נראית לכם ממושכת מדי וארוכה כל כך, אך היא חולפת מהר (כמו השנים!) ופתאום תמצאו את עצמכם נמלטים מעוּלָם של הנכדים אותם יטילו עליכם ילדיכם שהפכו להורים. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: