כמו דג בלי אופניים

כל מסע הסברה, כל כוונה לשנות דעות ועמדות של הזולת יהיה בעל סיכוי להצליח אם בראשו תוביל סיסמא קליטה, רצוי משמעותית. סיסמתו של הפמיניזם הלסבי בשנות השבעים, שהפכה לחלק מהפולקלור האמריקני, היתה: "אשה בלי גבר היא כמו דג בלי אופניים". אצלנו זה לא כיכב, אם אתנסח בעדינות. אני חושבת שזה היה מתוחכם מדי ובזמנו טרם היו תשבצי הגיון… אם אקח את עצמי כדוגמא לאשה הממוצעת, הרי שהבנתי את כוונת הסיסמא הזו רק כשקראתי את הפירוש לה בספרה המצוין של טלי רוזין"מה זה בכלל פמיניזם?" (הוצאת זמורה-ביתן). לקנות, לקרוא ולשנן היטב – ספר מעניין, מרתק ומאלף ביותר.
הסיסמא "אשה בלי גבר היא כמו דג בלי אופניים" אומרת: למה דג צריך אופניים? אז זהו – שהוא לא צריך אותם. אותו דבר אצלנו, הלסביות – אצלנו אין האשה נזקקת לגבר, גם לא כדי להחליף נורה או לחילופין להסיר מקק מצוי מסביבתנו. יחד עם זאת, אני רוצה להדגיש שגם הפמיניזם הרדיקלי המוצדק של שנות הששים ואילך לא חרת מעולם על דגלו את שנאת הגברים. מי שביסס את המיתוס הזה היו אלה שפחדו מהדיון העקרוני על איך קרה ואיך יתכן שהעולם הפך להיות מנוהל רק בידי גברים והנשים נדחקו למטבח. כלומר, הסיסמא הזו, שמייתרת גברים – שכביכול עושה אותם מיותרים בעיני נשים – באה להדגיש שאשה אינה זקוקה לגבר כדי להיות בת אדם שלמה כשלעצמה. באותו הקשר יש משפט ציני אך חכם של גלוריה סטיינם, עיתונאית, עורכת וסופרת אמריקנית, מראשי מקימות התנועה הפמיניסטית: "יש מעט מאוד משרות שממש דורשות זין או כוס. כל יתר המקצועות צריכים להיות פתוחים לכולם." ואני מתנצלת על הערבית הקלוקלת שלי…
מאז נאמרו הדברים עברו כמה, 50-40 שנים? מה השתנה? האם שכרה של אשה שוה לזה של גבר? האם יש לנו בארץ תנועה פמיניסטית ראויה לשמה הפועלת להשיג השגים? האם יש לנו גוף שפועל באמת למען נשים? יש שיגידו שיש לנו את נעמ"ת בהסתדרות, יש את קול האשה ו… מה עוד? היתה פעם שדולת נשים. האם היא קיימת עדיין? מישהו שומע אותה, על פעילותה? אינני רוצה לזלזל חלילה בגופים שהזכרתי, אני משערת שישנה עשיה כלשהי והרי עדיף משהו מלא כלום, חבל רק שזה לא מספיק. חבל שבמאה העשרים ואחת יש עוד ה-מ-ון לעשות למען שחרור הנשים והשוואת תנאיהן לאלה של הגברים. חבל שאנחנו צריכות לעסוק בזה בכלל. חבל שבמקום שנשב יחד, מתוך רצון טוב ושוויון כדי לתכנן את עתידנו, מאשימים אותנו ב"שנאת גברים" – כשאנו מצהירות שאנו פמיניסטיות וב"אי נורמליוּת" – כשאנו מודיעות שאנו לסביות. והשתמשתי בביטויים הכי עדינים שהושמעו כלפינו. במקום לעסוק בנושאים הבאמת חשובים כגון אפליה (של נשים, של מוצא "נחות" וכו'), שחיתות, ניצול (הן של חיות והן של בני אדם), שמירת כוכב הלכת שלנו, העולם בו אנו חיים ועוד נושאים בוערים, עוברים עלינו החיים ביעף וללא שום משמעות. איך אמר האינטליגנט: "מה אתה עשית בשביל מדינה?" עוד סיסמא שחבל שאינה זוכה להתיחסות רצינית.

ציטוטים על נשים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בראשית  On 22 בינואר 2010 at 16:22

    כמו תפוז על צלחת "הסדר"
    השל, שהיה אחד מהפילוסופים הגדולים ביהדות המודרנית, ובעיקר התחבב על היהדות הקונסרבטיבית, טען שאישה צריכה גבר בשביל לערוך את הסדר. למרות שהוא היה ידוע בתמיכתו בשיוויון לנשים בקהילה.
    כאשר בתו ביקשה ממנו לערוך את הסדר בעצמה הוא אמר: "אישה שעורכת סדר זה כמו תפוז על צלחת הסדר". מאז, מקפידות נשים עצמאיות ולאו דוקא לסביות, לשים על צלחת הסדר לצד הזרוע, הביצה, הכרפס המרור והחזרת גם פלח של תפוז להראות שגם לנו הנשים יש מקום בעריכת הסדר…
    בראשית המורה לתנ"ך

  • אביב רוס  On 22 בינואר 2010 at 19:23

    גם אני לא צריך אתכן🙂
    אין ספק שהססמא ההיא שטרם שמעתי עליה ברורה לחלוטין ואף הגיונית. אבל לנסות לחנך אנשים, זה הדבר הלא הגיוני. אין סיכוי לחנך את המין האנושי הטיפש שעדין פועל על פי אינסטינקטים חייתיים ולא מפעיל את השכל העצום שאלוהים נתנה לו.
    נו שויין.

  • בראשית  On 24 בינואר 2010 at 13:16

    האם זה מה שאתה חושב?
    שאין סיכוי לחנך את המין האנושי? שהכל אבוד מראש? שאין מותר האדם מן הבהמה?
    אם היתה אמת בדבריך היינו עדיין חיים במערות, ומשתמשים באלות כדי להשיג מה שאנחנו רוצים…
    יש אמת באמירה שאין שיוויון בין נשים וגברים, וגם באמירה שנשים לא ממש צריכות גברים כדי לעשות מה שהן רוצות, גם גלוריה סטיינם צודקת אבל כדי שיהיו לנשים זכויות שוות הן לא צריכות לחכות ולקבל אותן אלא לקחת אותן, שלא כמו בנהיגה, במקרה הזה זכויות צריך לקחת ולא לחכות לקבל…. אף אחד לא ידאג לאינטרסים שלך אם את לא תדאגי להם בעצמך.
    אבל כדי שנוכל לקחת את הזכויות המגיעות לנו, אנחנו צריכות קודם כל השכלה מחד וחינוך מאידך. שכן החינוך הנכון נקנה כלים כדי להבחין בין מה שרצוי למה שלא רצוי.
    בראשית המורה לתנ"ך

  • שרון הר פז  On 24 בינואר 2010 at 15:50

    ובכן, בני אביב…
    אם אינך צריך, אז לא צריך בחזרה🙂
    מצער שלא שמעת על הסיסמא הזו, כנראה כשל בחינוכי אותך. מכה על חטא איך לא שיננתי לך זאת השכם והערב. בכל אופן, העובדה שהבנת אותה מיד, מעלה את קרנך בעיני. לי לקח שנים רבות לעכל ולרדת לשורשה. התירוץ שלי היא שלא עמדתי בין הראשונות בתור לשכל שא-לוקימתינו האדירות חילקה לנו ברוב נדיבותה.
    אני דוקא אופטימית וסבורה שיש כן סיכוי לחנך, אחרת לא הייתי ממשיכה לפעול עד עצם היום הזה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: