הדברים היפים שבחיים

החשמליות – אחר כך בא הגשם

מבוא
בספרה המצוין, "כמעין המתגבר", מתארת איין ראנד (בין שאר הדמויות) איש עסקים מניפולטיבי, האוסף יצירות אמנות לעיניו בלבד, משום שההמון נבער מכדי להעריכן כיאות. למרות שהעולם המתואר בספרה הולך ושוקע בבינוניות ומטה, עדיין יש בו מתי מספר היוצרים והמסוגלים גם להנות משכיות חמדה. כלומר, איכות היא איכות היא איכות, גם בעולם אפל.

מאז שאני זוכרת את עצמי, היה לי טעם יחודי לי, שונה ורחוק כל כך מזה של הסביבה בה גדלתי. אתן יודעות איך זה, יש גם כבשים סגולות, כמוני, לא רק לבנות, שחורות או ורודות. פעמים רבות יצא לי להיות הנשאלת הראשונה, הדוברת הראשונה, כך שלא היה לי עם מה ו/או מי להשוות דעה ולישר קו. לא ברור לי למה, אך כך היה. מה שאומר, שתמיד אמרתי את שאני חושבת באמת. ברוב המקרים, ב-99 פסיק תשעה אחוזים, אף אחד לא התישר איתי, אלא עם האחרים, אלה שבאו אחרי. אולי זה מה שעיצב אותי?
בחיים למדתי כמה דברים. לפעמים אני מצליחה גם ללמוד ממה שקורה לי… אין לי מושג למה ואיך, אבל זה קורה, מוזר ככל שיהיה. בכל אופן, לפעמים אפשר ללמוד משהו, אך אין זה אומר שאנו גם מבינות מה שלמדנו.
אחד הדברים הללו, שאני מצליחה ללמוד ולא בהכרח גם להבין, הולך ככה: אני אוהבת/נמשכת לדברים יחודיים וכשאני אוהבת משהו, הסכנה היא שאף אחד אחר מלבדי לא יאהב את זה. לדאבוני, אני חולקת טעם עם יחידי סגולה. איך כתב בועז – כמה מאות עותקים של האלבום נמכרו. חבל לי, כי האלבום הוא אחד היצירות הכי-הכי שאני אוהבת, העושות כיף לרוח השומעת, המרוממות את הנפש.
מקומות בהם נהגתי לבלות כי היו מצוינים ונפלאים, גם בתי קפה ומסעדות, נסגרו. למה? כי היו טובים מדי לקהל הרחב. אולי כי האנשים שהפעילו אותם – והרי הִכָּרתים – פעלו מתוך אהבה ולא מתוך תאוות בצע. כי הקהל הרחב, שהולעט בתהליך החיברות שלו להתפשר על דברים פושרים, אינו יודע להעריך טעם טוב ומצוינוּת. חבל, פשוט חבל.
החיים שלנו נמדדים על פי מדד הכסף. מדברים אֶל ההמון על אהבה, אך למעשה זו מזויפת. אנשים מזויפים נושאים את שם האהבה לשוא. אנשים מזויפים הורסים את העולם.

עצם הענין
את החשמליות שמעתי בפעם הראשונה ברדיו, המקור ממנו באים לי לאוזן רוב הדברים. התאהבתי מצליל ראשון. זה התחיל עם השיר "לונדון", שלשמחתי שודר ושודר ושודר… די התפלאתי ששיר שאני אוהבת משודר בתכיפות כזו בעידן השטחי של הפלייליסט, תקופת פוסט אורלי יניב, שדרנית ועורכת מעולה, הכי טובה שיש, עד עצם היום הזה. ממליצה להאזין מדי יום שני, בין 22 לחצות, לתוכניתה "לינק", בה אפשר להבין למה אני מתכוונת באהבה למוזיקה טובה ואיכותית.

אחר כך רכשתי את האלבום. כך זה היה באותם הימים – לא היה יוטיוב, שלא לדבר על החמור המעתיק. "אחר כך בא הגשם" עורר בי רגשות, עורר אהבה, היה פס הקול של היצירה שלי. כידוע, אינני יכולה לכתוב בלי שמוזיקה ממלאת לי את האוזן. אני צריכה השראה והאלבום הזה מילא חלק נכבד בה.
אינני יודעת איך אתן, אך אני תמיד מקצה לעצמי מקום וזמן לכיף ולא משנה עד כמה טורדניים עיסוקַי. להאזין למוזיקה זה בין הדברים הכי כיפיים בחיים. עוצֶמֶת עיניים ומתמסרת לגלי הכיף העוטפים, הנישאים עם הצלילים השוטפים אל האוזניים. "לונדון" מקבל היום משמעות אחרת, אחרי שביקרתי וחייתי בה במהלך השנים האחרונות.

האלבום לוקח אותנו למקומות עדינים, חלומיים. זה מין רוק רך, לא כסאחיסטי או מטאלי (שאותו אני גם אוהבת, כידוע), מזכיר את המוזיקה של שלישיית קצה השדה, יש לפעמים רצון לעוף. איזה יופי שאפשר לעשות ריפיט באייפוד ולשמוע ולשמוע ולשמוע. האוזן אינה שבעה. היינה טובות אל עצמכן, ממליצה לקחת את הזמן ולהנות.
ישנם אלבומים שקנינו בשל השיר האחד, תקליט השדרים, ששמענו ברדיו. האזנה בבית לא הצדיקה את הקניה, כי מעבר לאותו שיר, שאר האלבום לא היה לטעמנו (איך אני בלשון רבות, בבחינת We the queen of England?). "אחר כך בא הגשם" אינו נמנה על אלה. זה אלבום מגובש, מקסים ביופיו, אפשר לחוש כי נוצר מתוך אהבה. הוא זורם, שוטף אותנו בצלילים רכים, ערבים עד מאוד לאוזן וחודר אל הנפש. מה עוד נבקש מיצירה?
עם הזמן, הלך לי האלבום הזה לאיבוד, כדרך רוב הדברים הטובים בחיי. אני משערת שמאן דהיא חמדה לה אותו וניכסה לעצמה. שיהיה לה לבריאות. רכשתי אותו שוב.
מה שבועז כהן כתב, שובר את הלב, כי חבל שחלומות כאלה יצירתיים נשטפים. חבל שאין תגמול הולם ליוצרות/ים. אסור לנו להרשות עולם שטחי, כפי שזה היום, אסור לנו לתת לשטחיות להשתלט על חיינו.
בספרה המצוין אף הוא, "מרד הנפילים", מזהירה איין ראנד מפני השתקת היוצרים ושיתוק היצירתיות באדם. עולם אפל הוא עולם שאין בו שאר רוח, שאין בו מה שיגרום לנו להתרוממות הרוח. השאלה היא, מה יכולות אנו לעשות בפועל כדי לקיים את הרוח?

סיום
מי שאוהבת זריחות, מי שאוהבת שקיעות, מי שאוהבת, שמסוגלת לאהוב – תאהב את האלבום הנפלא הזה. עשנה לעצמכן טובה – פסח מתקרב ואיתו עת המתנות – רכושנה את האלבום הזה לעצמכן ולזולתכן שאתן אוהבות. אתן תקבלנה אהבה חזרה.

הגרסא המקוצרת:
יש לי חלום: הלואי ונשנה את דרך חיינו כדי שאפשר יהיה לתרגם את ההנאה שיש לנו מיצירות, לתגמול שנוכל להעניק חזרה לאלה שחוללו את הקסם, כמו החשמליות באלבום "אחר כך בא הגשם". שהמדד בחיים שלנו יהיה של ההנאה הנגרמת לנו משאר הרוח של היוצרות/ים. שנהיה עשירות ברוח. אמן!

שירים חדשים של החשמליות

צילומים: שרון הר פז ©®

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 10 במרץ 2010 at 20:35

    מחווה ישירה, פוסט מאוד יפה, התחברתי מאוד למשפטים שלך

  • שרון הר פז  On 11 במרץ 2010 at 16:27

    תודה, שרון רז!
    כשמעניקים אהבה, כמו במקרה של האלבום הזה, המעט שיכלותי לעשות, זה להחזיר ליוצרים הללו אהבה. מאחלת שהאלבום הזה יהיה בכל בית בישראל.
    תראה מה זה, 162 צפיות ורק התגובה היחידה שלך. אני רוצה להאמין שטרדת הנקיונות לקראת חג הפסח הממשמש ובא, מונעים מאוהבי המוזיקה להביע את דעתם והתרשמותם על הייחודיות של החשמליות.

  • שרון רז  On 11 במרץ 2010 at 21:38

    האמת היא שגם אני מתפלא שאין כאן עוד תגובות, חבל, אבל לא אסון גדול בכל מקרה, הפער בין כמות הצפיות לבין כמות המגיבים תמיד מפתיעה…
    על לא דבר ותודה לך

  • בראשית  On 14 במרץ 2010 at 4:36

    הומז' צריך לפרסם אצל האומן
    בנוסף לפרסום בבלוג. ההמז' שלך למוסיקה של החשמליות חיובי, ואולי זה הצעד שאת צריכה לעשות…
    ואכן המוסיקה שלהם טובה מאוד.
    בראשית המורה לתנ"ך

  • שרון הר פז  On 14 במרץ 2010 at 9:49

    מספר הצפיות
    שרון, הגענו כבר ל-258. כפי שאמרת – לא נורא, אך גם לא קצת מבאס, כי כוונתי היתה – מלבד להביע את הרטטים שהמוזיקה של החשמליות עושה לי עד עצם היום הזה – להביא את הדברים בפומבי, אולי ירכשו את העותקים שנותרו ותהא זו תרומתי הצנועה לתעשיית המוזיקה הטובה בארץ. אולי הרכישות הללו תדרבנה את העושים במלאכה להוציא אלבום שני ושזה יהיה טוב כמו הנוכחי וימכר במספרים גדולים. אמן.
    בראשית, לא ירדתי לסוף דעתך כלל, אבל אני כבר תרמתי במשרד, כך שאולי זה פוטר אותי?

  • בראשית  On 14 במרץ 2010 at 19:14

    כוונת המשורר…
    סליחה שלא הובנתי (הצורך בכתיב מלא כבר אוזכר בבלוג זה) כוונתי היתה, שכתיבה כל כך חיובית בנושא החשמליות צריכה לצאת מהבלוג הזה לאתר של החשמליות כדי שגם אחרים יוכלו לקרוא אותה… אין להם אתר משלהם לפי יכולותי בגוגל אבל מצאתי את זה…
    http://www.musicaneto.com/disk_details.asp?disk_id=11018

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: