ארכיון חודשי: יולי 2010

פרחים Flowers

היא קטפה פרחים. אולי תבוא אליה אהובתה הלילה.

She picked flowers. Perhaps her lover would come to her tonight.

היא קטפה פרחים. עוד מעט ערב. שבת המלכה עומדת בפתח.

She picked flowers. It was soon evening. Shabbat Hamalka is standing in the doorway.

השדה היה חרוש ברובו. תלמים ארוכים נמתחו אל האופק, ישרים-לא-ישרים. היא לא היתה בטוחה. תמיד יש את הספק הזה. ישנם לילות רוויי אהבה, לילות של מלאות רכה. אך אלה כה בודדים. מַבדידים. השאר, כשאהובתה אינה מגיעה אליה. לא, היא אינה רוצה לחשוב על זה. הלילה היא תבוא. אולי. הלואי!

The field was mostly ploughed. Long furrows stretched to the horizon, some straight, some not so straight. She was not sure. There is always this doubt. There are nights full of love, nights of soft fullness. But these are so few. Make you feel lonely. The rest, when her love does not come to her. No, she does not want to think about it. Tonight, she will come. Maybe. If only!

היא קטפה פרחים.

She picked flowers.

טרקטור זעיר, כמו צעצוע, זמזם לו באופק הרחֵק, נחפז לסיים את עבודתו טרם יתא הליל. התכלת הרכה, זהרורים צהבהבים-ורדרדים כרוכים סביבה, הציצה בה, בת אנוש בודדה, גלמודה עלי אדמות, נדה לה בצבעיה והחלה בולעת את כדור האש הכתום.

A tiny tractor, like a toy, buzzed in the far distance, hurries to finish its work before the night came. The soft blue, yellowish-pink glittering wrapped around it, peered at her, a lonely human being, alone on earth, nodded at her with her colours and started swallowing the orange ball of fire.

היא קטפה פרחים.

She picked flowers.

קודם, עבר לידה האיש הנוהג, גדול ורועם, ממלא את שדה הראיה שלה, אינו מאפשר לה לנשום, מאלץ אותה להצטדד אל גדר התיל, מותיר אחריו שובל עפר, גודש אותה באבק. הוא נתן בה מבט חטוף, אומד את סיכוייו. ניכר היה בפניו כי אצה לו הדרך.

Previously, the man-driver passed by her, big and thunderous, filling her field of vision, not letting her breathe, forcing her to huddle against the barbed wire, leaving a trail of dirt behind him, filling her with dust. He gave her a quick glance, assessing his chances. From the expression on his face she could tell that he was in a hurry.

היא קטפה פרחים.

She picked flowers.

איך אפשר לקטוף כשאין פרחים?

How can you pick flowers when there are none?

סיפורים נוספים שלי

היֹה היָה

לפני הרבה מאוד זמן… מה זה הרבה מאוד? לפני שנולדתי? לפני שהורי נולדו? לפני הוריהם? הורי הוריהם? זמן זה דבר יחסי. הבה נסגור על הזמן של טרם בריאת העולם, כשרוח הקודש ריחפה על פני המים, אנחנו לא היינו או אולי היינו, אך במצבי צבירה אחרים מאלה המוכרים לנו, וחושך שרר על פני התהום. כנראה שגם כוכבים לא היו אז.

דממה דקה שרתה. לא היו ציפורים, אז גם לא היתה מוזיקה. אם היינו מתאמצות (אלה שחוו את מצב הצבירה ההוא), אפשר היה לשמוע קצת "בְּלוּ-בְּלוּ" חרישי שפלטו החורים השחורים עת היו בולעים אל קִרבָּם את מה/מי שלא השכילו להשמר לנפשם והתקרבו אליהם יותר מדי. אני מניחה, שמקץ ימים, כשדברים החלו לקבל צורה ושמות, היו הקולות הללו ההשראה לקרוא לצבע המים (כ-blue הראשון) ולזה של השמים (בתור ה-blue השני) בשמם הלועזי.

ואז, פתאום, בעטיָם של תהליכים שרק סטיבן הוקינג ועמיתיו מסוגלים אולי להבין, הרעימה א-לוקימה בקולה המתגלגל, עוקר ההרים וציוותה על המפץ הגדול. כמובן שה"בום!" שהתרחש, אותו אני כותבת פה, אינו מתחיל אפילו להתקרב למה שהיה במציאות. איך כותבין את ה"בום!" הזה בצורה שתבטא החרשת אוזניים?

וא-לוקימתנו האדירות בראה את היקום, שנקרא כך על שם זו שקוממתהו = י' קום. ויהי ערב ויהי בוקר וזה נראה לא רע, אפילו טוב.

זמן רב מאוד לאחר מכן, הוסיפו איזושהי נקודה בין המלים, שקראו לה דוט ונוצר האינטרנט, הא-לוהים החדשים של הזמן המודרני עתיר האלקטרוניקה. אחר כך החליטו בני האדם שגם להם מגיע יד ורגל בדבר הזה והוסיפו אותיות בנוסף ל-קום, גם כדי לגוון, שיהיה מעניין יותר…

אמנם, זה קֵרֵב וירטואלית בין אנשים, אך העולם לא השתנה – לא זה עליו אנחנו, בני האדם, מתגוררים וככל הנראה גם לא היקום כולו. טרם יצרנו קשר עם יצורים תבוניים, לפחות ברמה שלנו, כדי שנוכל לתקשר. עזבו את החייזרים – בטפשותם התהומית, הורגים אותם הממונים עלינו, במקום לתקשר איתם ובכך חוסמים לנו את הדרך אליהם, להכיר מה שמחוץ לקופסא שלנו.

לאן מועדות פנינו מִפֹּה, מהעידן הזה? לא ידוע לי, אם כי התחושה שלי אינה מבשרת טובות. חוצמזה, כדי שלא יגידו עלי שאני שוטה, אני נמנעת מלהתנבא.

יש לכן רעיונות?

🙂

על הזנב שלי (אפוקליפסה מתישהו) / זהו עולם ה…

על הזנב שלי (אפוקליפסה מתישהו) / נשק להמונים

האתרים החדשים של קציר מלים

קציר מלים הוצאה לאור קמה ב-1996 כדי להוציא לאור ספרות לסבית ופמיניסטית. החזון שלי היה לקדם נשים כותבות, בעיקר בנושאים הללו, משום שההתיחסות אליהם היתה אז דלה למדי. ספרות לסבית עברית לא היתה בנמצא לפני "סגול" – הרומן הלסבי העברי הראשון.

מאז, זרמו מים רבים שכיבו כמה התאהבויות, מאורעות ארעו ודברים התרחשו. קציר מלים התארחה בכמה מקומות ועכשו הגענו אל הנחלה, שאני מקוה כי תהיה נצחית.

קציר מלים הוצאה לאור (האתר בשיפוצים ויהיה באויר בקרוב)

זו הכתובת שלנו להעלות את הגיגינו. האתר בחיתוליו, כמובן, אך אנו טורחות בימים אלה ממש להעביר אליו את התכנים הישנים, שכבר פורסמו.

בד בבד, אנו גם מעלות תכנים חדשים.

אתן מוזמנות לגלוש לאתר ולתרום להעשרת התכנים בו. יש מלא מקום לכותבות!

בואנה-בואנה-בואנה הבנות 🙂

* הקמנו גם אתר מקצועי באנגליה לנושאי עיבוד תמלילים לסוגיו לזקוקות לשרותים אלו

מק דרעק אגדת מחשב MAC Drek A Computer's Legend

למעשה, היתה לי כותרת אחרת בכלל שכתבתי ב-י"ז בסיון התשס"ע 30.5.2010: הפי-סי מת יחי המקבוק החדש, אך החיים רצו אחרת וטפחו על פני.

ומעשה שהיה, כך היה או שלא…

As a matter of fact, I had a different header all together, that I wrote on 30.5.2010: The PC died, long leave the new MacBook, but life wanted differently and stroke me on the face.

And this is how it was. Or not…

מאז פגשתי את משה ידידי-כאח-לי, חלמתי שגם לי יהיה מק. שבחיו, הנצנוץ הנלהב בעיניו עת היה מפרט באוזני את תכונותיו של ה"בייבי" שלו, הלהיבו גם אותי. לפני מספר חודשים היה לבחור יום הולדת ובה בעת נזדמנה לי שעת כושר, כך שגייסתי את מיטב כספי ורכשתי לו מקבוק חדש מהקופסא במבצע. יום-הולדת או לא יום-הולדת? בדיעבד הסתבר, כי לא הייתי ההוגה היחידה של המתנה הזו וכך יצא שמשה קיבל שני מֶקבוקים והרי הבחור זקוק היה רק לאחד. התנדבתי למשוך את המחשב חזרה ולדאוג למכירתו. מאחר ואינני סוחרת, לא צלחה המלאכה בידי ולפיכך גמרתי אומר להחזיק במחשב מתוך מחשבה שהנה, זו ההזדמנות שלי להיות בעלת מקבוק בעצמי.

Since I met my dearest brother-like friend Moshe, I dreamt of having a Mac too. His raise, the passionate twinkle in his eyes as he described to me the qualities of his "baby", excited me too. A few months ago, the lad had a birthday and at the same time there was an opportunity, so I raised my best money and bought him a new MacBook fresh from the box on a sell. Birthday or not birthday? In retrospect, it turned out that I was not the only one who thought of this gift and so it turned out that Moshe received two MacBooks and the guy only needed one. I volunteered to pull the computer back and take care of selling it. Since I am not a trader, I didn't succeed and therefore I ended up with the decision to keep the computer in mind that this is my opportunity to have a MacBook myself.

איך אומר היקום – "דברים אינם קורים סתם כך, אין מקרה, כי הכל רק מהשם תתברך". הפי-סי ששרת אותי מאז 2006, החליט אז לשבוק חיים (אולי נעלב מנוכחות הקונקורנציה, מה אני יודעת?), כך שהפשלתי שרוולַי ויצאתי למסע הכרות עם המקבוק. אם תהיתן מדוע לא כתבתי פה עד כה (וגם אם לא תהיתן או שלא התגעגעתן אלי – גם זה בסדר מבחינתי), אז הנה התשובה: אין אף מעבד תמלילים נורמלי שעובד על המק וגם מסתנכרן עם הוורד של מיקרוסופט, כך שלא יכולתי לכתוב עליו מלה. הלכה הפרנסה. הרי כל העולם המקצועי משתמש בוורד.

How does the universe say – "Things don't just happen, no coincidence, because everything from the blessed goddess." The PC, which has served me since 2006, then decided to pass away (perhaps it was offended by the presence of competition, what do I know?), so I rolled up my sleeves and embarked on an acquaintance journey with the MacBook. If you wonder why I haven't written here so far (and even if you didn't or didn't miss me – that's fine by me, too), here's the answer: there is no normal word processor working on the Mac and syncing with Microsoft Word, so I couldn't write a word about it. My livelihood went away. After all, the entire professional world uses Word.

מסתבר, שאפילו הוורד למק שמייקרוסופט הועידו ליריבתן, אינו מתאים למי שפרנסתה על הכתיבה. קודם כל, אין גרסא מעוברתת ואי אפשר לעבוד (לפחות לא אני!) עם תפריטים בשפה שאינך בקיאה בה. בנוסף – וזה הדבר הכי מוזר, שלא לומר מעצבן ומקומם – מסמכים שנכתבו במקור בוורד (גם אם זו גרסת 2003), אינם נפתחים כראוי בוורד פוֹר מק, אז מה הואילו הטפשים פה? אילו היו חכמים – זה לא היה קורה.

Apparently, even the Word for Mac that Microsoft assigned to their rival is not appropriate for those who are making a living by writing. First of all, there is no Hebraized version and you can't work (at least not me!) with menus in a language you have not enough knowledge at. In addition – which is the strangest thing, not to mention annoying and infuriating – documents originally written in Word (even if this is the 2003 version), do not open properly in Word for Mac, so how were the fools useful here? If they were smart – it wouldn't have happened.

קצרה היריעה מלפרט את כל התלאות שעברתי. מי שמאוד מתעניינת בפרטים הקטנים, מוזמנת להכנס לפורומים הדנים בנושא של עיבוד תמלילים במק ותיווכח לדעת שכל סוגי מעבדי התמלילים עד האחרון שבהם, אינם מתאימים כלל וכלל. זה כולל את האוֹפֶּן אופיס, המתימר להיות פתרון לבעיה, אך זה לא אופיס ובטח לא אוֹפֶּן לביזנס של כתיבה מקצועית (אני כל כך מתגעגעת לקיוטקסט!!!). חבל על הזמן – אין בנמצא מעבד תמלילים שעובד תחת המק ותואם לוורד. אין! נאדא!

There is not enough time or space to cover it all and detailing all the hardships I went through. Anyone who is very interested in the small details is invited to join the forums on word processing on Mac and you will find that all types of word processors up to the last of them, are not at all suitable. This includes the Open Office, which is said to be a solution to the problem, but it is not an Office and certainly not a professional writing business (I miss QText so much!!!). It's a waste of time – there is no word processor that works under the Mac and is compatible with Word. There isn't! Nada!

כדי לעשות יותר כסף (אינני רואה סיבה אחרת), המציאו אנשי המק או שמא אלה ממייקרוסופט, את הפאראלל דסקטופ למק, כלומר: מערכת הפעלה של הוינדואז הפועלת על גבי המק. אז ככה: לא מטומטם לקנות מק, לשלם פי שלושה ממחיר פי-סי מצוי, כדי להשתמש בחלונות? בהחלט מטומטם וחצי! בנוסף, אם אין למחשב לפחות 4 גיגים זכרון – חבל על המאמץ – זה זוחל ה-ר-ב-ה……. י-ו-ת-ר……. ל-א-ט……. מאשר דאר הצב של ישראל. זאת, משום שכך יעשה למחשב ששתי מערכות הפעלה יושבות על שני הגיגים המסכנים שלו.

To make more money (I see no other reason), the Mac people, or the Microsoft one, invented the Parallels Desktop for Mac, i.e.: Windows operating system running on the Mac. So: isn't it stupid to buy a Mac, pay three times the price of a normal PC, to use Windows? Definitely dumb and a half! In addition, if your computer does not have at least 4 gigabytes of memory – it's not worth the effort – it crawls a-l-o-t……. M-o-r-e…….  s-l-o-w……. than the snail mail of Israel. This is because two operating systems are running on the computer's two poor gigs.

אבל הכי מוזר, הדבר שבשלו התדלדל מלאי השערות שעל קודקודי והשאיר אותי פעורת פה לגמרי (מסכנים הזבובים), היה הקלידים שבמקלדת. בכל פי-סי מצוי ישנם כל הקלידים הנחוצים לכתבנית המקצועית וגם לזו שאין זה מקצועה, כנורמה, אין צורך אפילו לחשוב על זה, אבל במקבוק – יוק. למה שזה יהיה? באפל, יעני חושבים מחוץ לקופסא… זאת הבעיה – מחוץ לקופסא ולא על הקופסא עצמה, שלא לדבר על צרכי המשתמשת המצויה.

But, most strangely, the thing that depleted the stock of hair at the top of my head and leaving me with my mouth completely open (the poor flies), was the keys on the keyboard. Every PC has all the keys needed for the professional writer, and also for one that this is not her profession, as a norm, you don't even have to think about it, but in the MacBook – yuk. Why would that be? At Apple, as if they think outside the box… That's the problem – outside the box and not the box itself, not to mention the needs of the common user.

מסתבר, שכל החלק הימני, עם הקלידים החשובים כגון end, home, Pg Up, Pg Dn, Del, Ins, שלא לדבר על החצים שיחד עם ה-Shift מסמנים שורה שלמה (ואינני מזכירה את המספרים…) כדי שאפשר יהיה לעבד אותה ולא לסמן אות-אות – כל אלה אינם קיימים במקבוק. איך אמרו לי באיידיגיטל, אליהם חשתי להתלונן: "אכן, אין על המחשבים הניידים, אך יש במקלדות הרגילות". בסדר. הרי אדם רגיל קונה מחשב נייד כדי שיצטרך לקנות גם מקלדת רגילה, לא ככה?

Apparently, all the right part, with the important keys such as end, home, Pg Up, Pg Dn, Del, Ins, not to mention the arrows that along with the Shift mark a whole line (and I don't mention the numbers…) so it can be processed and don't mark letter-by-letter – all these do not exist in a MacBook. How I was told by Idigital people, where I hurried to complain: "Indeed, there aren't on laptops, but there are in the usual keyboards". Okay. Surely normal people buy a laptop so they will have to buy a regular keyboard too, don't they?

לספר לכן שזה משנה את כל צורת הכתיבה? שמה שהיה קל לביצוע, זורם ומהיר, הפך להיות למסורבל משום שצריך להשתמש בתחליפים לא הגיוניים? אז הנה, סיפרתי. נכון, ישנה אפשרות להוציא אל הפועל כמה מן הפונקציות שבקלידים שהזכרתי, אך במקום להשתמש בהקלקת אצבע יחידה – צריך שתיים ולפעמים גם שלוש. שלוש, כשהפקודה המקורית בפי-סי מצריכה שני קלידים, כגון Shift+Del כדי למחוק משהו ולהמנע מלהעבירו לסל המיחזור.

Shall I tell you why it changes the whole way of writing? That what was easy to do, flowing and fast, became complicated because there is a need to use illogical substitutes? So here I told. True, there is an option to implement some of the functions in the keyboards that I mentioned, but instead of using a single finger to click, you need two and sometimes even three. Three, when the original command on PC requires two keys, such as Shift+Del, to delete something and avoid transferring it to the Recycle Bin.

למי שחושבת שזהו זה, אז לא, זה לא נגמר פה. כל תוכנות הצ'ט עבור המק – נמצאות בפיגור של כמה דורות אחורה. חדלתי להשתמש ב-ICQ ומתנצלת בפני חברותי שם. בסקייפ ובמסנג'ר, אין את האייקונים החמודים שעושים את החיים למחויכים, הם פשוט אינם קיימים במק. וזה מחשב שנועד למעצבים ולגרפיקאים, כן?

For those who think this is it, then no, it doesn't end here. All chat software for Mac – is lagging a few generations back. I have stopped using ICQ and apologize to my friends there. I stopped using ICQ and I apologize to my friends there. On Skype and Messenger, there are no cute icons that make life nice and smiling, they just don't exist on Mac. And it's a computer intended for designers and graphic artists, yes?

טוב, יאלה, מישהו רוצה את המקבוק הזה תמורת סכום סמלי גבוה כדי לגאול אותי מייסורַי? כי הפי-סי, שעדיין מחרחר אצל מרסלו הקוסם, המשקיע את מירב מאמציו להחזירו לפעולה מלאה, הרי יחזור אלי בסופו של התהליך. או שאקנה פי-סי נייד.

Well, Yalla, does anyone want this MacBook in exchange of a high symbolic amount in order to redeem me from my agony? Because the PC, still sniffing and grunts at Marcelo the magician, who invests the best of his efforts to get it back into full operation, will come back to me at the end of the process. Or I'll buy a mobile PC, i.e. a laptop.

הגרסא המקוצרת:

הפי-סי גסס ואפילו מת, אך מרסלו נטע בו חיים מחודשים כדי להחזירו למחוזותי. אין תחליף לאופיס של מיקרוסופט. גם אם הפי-סי לא הכי-הכי עם כל הוירוסים שעליו, עדיין זה מאפשר לתקשר עם זולתך ולא להיות "ייחודי", חריג. אני ממש לא מאמינה לאגדה, לפיה סטיב ג'ובס, בכבודו ובעצמו, מרחף מדי לילה אל ממלכת קוני המק ובאופן אישי דואג להעלים את הוירוסים שאולי חדרו למחשביהם וזו הסיבה שאין וירוסים על המק. שׁוּר, ברור!

The short version:

The PC was at death's door and even died, but Marcello inserted in it a new life in purpose to bring it back to my quarters. There's no substitute for Microsoft Office. Even if the PC is not the best with all its viruses, it still allows communicating with one another and not to be "special", excluded. I really don't believe the legend that tells that Steve Jobs, in the flesh, hovers each night to the kingdom of the Mac purchases and personally sees to delete the viruses which maybe entered to their computers and this is the reason why there are not viruses on Macs. Yeah, right! Sure!

17.7.2010