היא היתה

הלכתי אליה כדי לומר לה שאני עדיין. הלכתי כדי לברר אולי. אם יש עוד תקוה. אבל דלתה היתה נעולה והמפתח שהיה לי פעם, כבר לא התאים. לא לה.

ישנן נשמות הנפתחות אלינו, המבקשות אותנו, אך נשארות בתוך-תוכָן. ישנן נשמות המחפשות את עצמן מבלי למצוא. היא היתה נשמה אבודה ואני נקלעתי אל חייה. היא חיפשה וניסתה וחוותה ולא היה לה די ולא היתה לה מנוחה. תזזיתית, קוצים נעוצים בה עמוק, ערפל מערפל, מתנדנדת בין תהומות. וגאולה בוששה לבוא אליה. הישועה שלה היתה ידועה מראש, חרותה על פניה. הזעקה היתה עמוקה, אך חרישית. לא השכלתי להבין. לא היתה תרופה באמתחתי.

הפעם הראשונה שלנו היתה עם איימי ברקע. אני שמעתי ברדיו ומיד הגיע לידי האלבום ולא יכולתי לשבוע מן הקול החודר. ובאתי אליה לשתף. הכי אהבנו את Valerie שהפך לשיר שלנו וניגַנו וניגנו וניגנו… התקליטור נשאר אצלה.

עבר זמן, חוינו עליות מהנות, אך המורדות לא התאימו לי. לא יכולתי להכיל את העצב העמוק, את מה שבעבע מתוכה ואיים להטביע גם אותי. עוד זמן חלף והיא הלכה ונשמטה אל תוך חור שחור אליו לא הייתי מסוגלת להגיע. גם לא אוִיתי. נהר של זמן זָרַם, הפריד.

הלכתי אליה כדי להגיד לה אהבה, אבל דלתה חסמה את דרכי, לא היה עוד פתח, לא היתה תקוה. ירדתי בחדר המדרגות השומם, קול צעדי מהדהד אחרי כשובל. ביציאה מהבלוק שלה, אני מאטה, עוצרת, מרימה מבט תוהה למעלה, אל חלונה האפל. הוילון השקוף, הלבן, שזכרתי, עדיין שם, קרני השמש הנפרדת מפזזות עליו. זה אפילו לא זז.

בדרך הביתה, נדדו האוהלים מן הכיכר לקריית הממשלה וחסמו את התנועה. גם ככה לא היה לנו כבר אויר. שום בריזה מן הים לא באה לצנן – לא אותנו ולא את הרוחות.

מה כבר אפשר לעשות לבד במוצאי שבת פרט מלטפס על הקירות ולרדת מן הפסים? התישבתי לבזבז שעתיים על חקלאות בחוות שלנו. עדיין יש לי את המפתח לחוות שלה.

מבעד להתמכרות שלי לקליקים המונוטוניים ולמחשבות המעופפות, אני קולטת פתאום את הקריינית ברדיו המתנצלת בקול נרגש על שמעולם לא ניגנה בתוכנית שלה את הזמרת הזו, פשוט לא יצא לה משום שזו תוכנית של מוזיקה מן המאה הקודמת, אך הנסיבות המצערות מקלות או מחייבות; את המלה האחרונה לא קלטתי. ואז מתנגנים הצלילים המוכרים לי כל כך של Back to Black והלב שלי מתפוצץ ונהר דמעות פורץ ממני. כל מה שלא בכיתי עלינו – בכיתי עליה.

וידעתי: יותר כנראה כבר לא נהיה זו לזו.

הגרסא התמציתית:

איימי ויינהאוז, ז' בתשרי התשמ"ד – כ"א בתמוז התשע"א

(Amy Jade Winehouse 14.9.1983 – 23.7.2011)

יהי זכרה ברוך.

Amy Winehouse – BRASIL TOUR 2011 LIVE HD

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה  On 27 ביולי 2011 at 8:30

    ממש מרטיט את כל הנימים, הכתיבה, המוסיקה, התמונה…
    משתתפת בצערך.
    תרצה

  • שרון הר פז  On 27 ביולי 2011 at 12:41

    תודה,תרצה.
    היא היתה כשרון ענק והתבזבזה בגדול. אי אפשר שלא לתהות היכן היתה כל הסביבה שלה לעצור את הטרגדיה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: