אדל

19

צלילי הפסנתר תפסו אותי באחת. הנמכתי את האש של הלביבות ורצתי לחדר השני להגביר את הווליום ולהתעלף מהקול של הזמרת. כשחזרתי, הצד הראשון שלהן היה שחום כדבעי ויכולתי להפוך אותן כדי שתהיינה אכילות גם מצדן השני. מאחר ולא אמרו פרטים על השיר, זה נשאר אצלי בגדר תעלומה. ככה קורה לי עם שירים חדשים, שעובר זמן עד שאני מצליחה לדלות עליהם פרטים. בסופו של דבר, כוחותינו היו אדיבים ונידבו פרטים: זמרת בריטית חדשה.

שנה לאחר מכן, שרה ואני צופות ב-Jools Holland והוא מכריז על הזמרת. אני קופצת ממקומי ומתחילה לרקוד מרוב שמחה על שנפל בחלקי הכיף לצפות בה בהופעה חיה (Adele – iTunes Festival 2011). שרה מביטה בי ואחר במסך ואומרת: "סוף-סוף זמרת נורמלית ועסיסית, לא כמו השדופות הצרחניות שאין להם שום עומק." אני מסכימה עם כל מלה שלה.

ימים אחדים לאחר מכן, שודרה תוכנית הצדעה לברט בכרך בן ה- 80 והיה מענג לצפות באדל המבצעת את השיר האהוב עלינו – Baby it's You (אם כי אני מעדיפה את הגרסא של הסמית').

באותה שנה זכתה אדל בפרס המבקרים של ה-Brit Awards.

Chasing Pavements היה לי בראש הרבה זמן. מתנגן ומתנגן, בעיקר כשכתבתי את טבק ואת עלי לונדון.

כמה שנים מאוחר יותר, היה Daydreamer השראה לפרחים.

מדהים איך שזמרת צעירה יכולה לגעת.

______

21

והיא אך רצתה לשיר

ישנם שירים התופסים אותך מהצליל הראשון שלהם ואת פשוט עוצרת כל מה שאת עושה באותו הרגע ועוברת לדום, חוץ מאשר בנהיגה, כמובן. ברוב המקרים זה קורה בזמן שאני עובדת, קרי – כותבת. אני אוהבת לעבוד כשהרדיו פתוח ברקע על 88 בשעות מסוימות, כשלונדון קלאסיק ברשת או לצלילי הנגן, שם איגדתי את השירים שאני אוהבת, אותם אני מסוגלת לשמוע שוב ושוב, בכל יום, מהבוקר עד הערב.

במקרה של השיר הזה, הייתי הנוסעת. היא באה לקחת אותי משדה התעופה. בדרך כלל אינני אוהבת לנהוג, קל וחומר כשזה בצד הלא נכון של הכביש בארץ שאינני מכירה את דרכיה.

I heard that you're settled down,

That you found a girl…

הדלקתי את הרדיו והיא אמרה שזה השיר הכי יפה באלבום. המנגינה זרמה והמלים מילאו את כולי. לא יכולתי להוציא הגה מהפה. עצמתי את עיני, מתמכרת, חשה את המוזיקה בכל הגוף, ללא יכולת לעצור את הדמעות.

I heard that your dreams came true

Guess she gave you things I didn't give to you

כשזה נגמר, היא אמרה שמעולם לא פגשה מישהי שחוֹוָה ככה מוזיקה והיא שמחה שהכירה לי את השיר. כולי הכרת תודה, ביקשתי שתשמיע שוב. ושוב. ושוב.

Never mind, I'll find someone like you

I wish nothing but the best for you

היא הכינה קפה והיתה גם עוגה. התלבטתי בין הגבינה לשוקולד, אבל היא אמרה שאני לא צריכה לבחור… זללתי שתי פרוסות (דקיקות!) מכל סוג. היא ידעה שהדרך אלי עוברת בעוגות הטעימות שלה🙂

Sometimes it lasts in love,

But sometimes it hurts instead

אני מקוה שלעולם לא אקבל את השיר הזה ממנה בתור רמז.

תוספתא:

בשני האלבומים ישנם שירים מצמררים ויש כאלה שטובים יותר בהופעה. לדוגמא: אף שהגרסא של אדל ל-Lovesong אינה רעה, היא אינה מרגשת אותי ואני מעדיפה את זו של הקיור, הנשמעת לי מדויקת יותר. הקיור מעיפים אותי, גם בגרסא האקוסטית של השיר.

ודי לחכימא:

אני מאמינה לה, היא שרה מהנשמה שלה.

קישורים מומלצים:

  1. ראיון א' ברדיו Q
  2. ראיון ב' באותו רדיו
  3. אדל בויקיפדיה
  4. ריטה רגע פרטי (ואני רק רציתי לשיר)

אדל מרימה את הקהל בטקס הגראמי 2012 וקוטפת 6 פְּרָסים!

Adele – 2012 Grammy Performance "Rolling In the Deep"

Adele wins Best Album of the year – Brit Awards 2012 HD

הופעה מחשמלת של אדל

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 9 בינואר 2012 at 21:50

    מוסיקה עושה רק טוב. ואני מתפעלת מהיכולת שלך לגרום לקורא/ת להיסחף לתוך הצלילים הללו.
    תודה.

  • שלי  On 12 בפברואר 2012 at 8:20

    עכשיו כותבת לך! הכתיבה שלך היא כמו הרגע הראשון,לאחר הביס הראשון. הרגע שבו טעמת מפרוסת העוגה או מלחם הדגנים המלא והחמים. הרגע הזה שבו הפה מוצף בטעמים,המממ…יצא לך מעולה, זוהי הכתיבה שלך. כירק אישה אמיתית תבין כתיבה משובחת מהי :))))

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: