האפשר להפסיק את זה?

יישר כוח למי שעיצבה

פעם קראו לזה "אפליה מתקנת", עד שהבינו שהמלה "אפליה" אינה טובה ואין לה תסמיך (הקשר, אסוציאציה) חיובי. החליטו על "העדפה". בהחלט עדיף, אם כי אני מעדיפה חינוך מהיסוד. כשזה התחיל, גם אם חרקו שיניים, היו צריכים לבצע וכך תוקנו כמה תיקונים נכונים, אך ממש לא מספיקים. כמה נשים יש לנו בממשלה? כמה חברות כנסת? כמה נשים חברות בדירקטוריונים? לא התקדמנו הרבה – לא אלה השולטים בנו ולא אנו, המהוות מחצית מהאוכלוסיה. נמשיך לציין את יום האשה בלי שזה יעזור לאיכות חיינו.

כשיש צורך בתיקונים, פירוש הדבר שמשהו מקולקל. אכן, משהו מאוד יסודי מקולקל בחברה שלנו – הן העולמית באופן כללי והן הישראלית. למי גיליתי פה את אמריקה? ישנם קלקולים רבים כל כך, שקצרה היריעה מלמנות את כולם, לכן אתמקד באחד. הפעם. בעתיד ודאי אכתוב על עוד.

אין לי מושג אם יש על זה תעוד, אך לי לא ידוע (ואשמח אם תארנה את עיני) מתי התחילה הזנות הראשונה ומי התחיל אותה. אני משערת שהגבר הוא זה שגרר את האשה ואנס אותה כי הוא היה החזק ולא היא זו שהביאתהו לדבר עברה בכך שעשתה לו עיניים כדי לקבל ממנו דבר-מה. האם זה חשוב? אולי חשוב יותר למצוא את הסיבה שזה בכלל קיים עד עצם היום הזה?

ישנן מדינות ובעיקר חוגים דתיים, הנלחמות בזנות, אך מי באמת מצליחה? אולי נכון יותר לשאול: 'מי באמת רוצה להצליח?' ישנן מדינות בהן הזנות חוקית, בהן מתיחסים אליה כאל עוד מקצוע. אני תוהה עד כמה זה יכול להיות 'עוד מקצוע', כשמדובר במכירת גופך לזרים.

חוץ מאשר בשבדיה, אין מדינה בה מתיחסים אל אלה הצורכים זנות כאל פושעים, אלא רודפים את העוסקות בזה. למה? משום שזה הכי קל? משום שהן נשים? כשאין ביקוש – אין הצע. אבל לא רק זה, כי כשאין לה ברירה – מה יכולה אשה לעשות אם לא למכור את גופה לכל מאן דבעי?

שוב אני מגיעה לדבר היסודי שביסודיים – החינוך. אם אין מחנכים לשוויון, איך זה יכול להתבטא במציאות? כשעדיין – ולא רק במגזרים מסוימים – תכליתה של נערה היא להיות לעזר, להתחתן וללדת ולא להיות אישיות בפני עצמה והגדרתה היא לפי בעלה, ללא אפשרות להגשים את עצמה – איך יהיה שוויון? ואם אין שוויון – איך יהיה לה חדר משלה? איך יהיה לה בכלל דבר-מה משלה? הרי היא ביסודה רכוש של הגבר.

מתווכחים איתי על "זכותה של אשה על גופה" להחליט אם היא רוצה למוכרו. המושג הזה נכון אם היא נכנסת חס וחלילה להריון לא רצוי. אז בהחלט צריך שיהיה לה החופש להחליט מה היא רוצה לעשות עם זה. לאף אשה אין רצון לעסוק בזנות. שום אשה אינה מחליטה למכור את גופה, אלא נאלצת לעשות כן בצוק העתים. אף אשה אינה שואפת להיות מטבע עובר לסוחר, סחורה שכל דכפין בזוי רשאי למשמש בה כרצונו תמורת אתנן. אף אשה אינה מעונינת לעמוד בקור ובגשם בלי בגדים כדי להקל על יצרו של נִקְלֶה מצוי. לולא סוממה, לולא נאנסה לכך, לולא נצרכה לפרנס – היא לא היתה בוחרת לעשות זאת. גם לא להיות "נערת טלפון" עם "תנאים משופרים". עדיין, זה לשכב עם זר כי אין לך דרך אחרת להתפרנס. למה אין לך דרך אחרת להתפרנס? משום שחוסמים בפנייך דרכים אחרות.

לא מספיק להעניש בחומרה את הבְּהֵמִים הנוהים לצרוך זנות. צריך להעניש בחומרה גם את הסרסורים. אני בספק אם זה יקרה, משום שתעשיית המין היא חלק מהכלכלה, גם אם השחורה. לוא היו רוצים, הענין הזה היה נסגר מזמן. מה כל כך קשה לסגור את המקומות הללו? נראה איך מס הכנסה ושאר הרשויות מוותרות על ההכנסות מ"מכוני הליווי, הבריאות, העיסוי והחשפנות" למיניהם. ולא נגעתי עדיין בסחר בנשים.

אם הצעת החוק לאסור בפועל רוכשי זנות תעבור בכנסת, יהיה זה צעד קטן מאוד. לא נראה לי שזה ישנה משהו. אין לנו את כוח האדם המשטרתי לעסוק בזה, הרי המשטרה גם ככה על הקצה מבחינת המשימות. מה, יעמידו שוטרים בפתחי כל המכונים למיניהם? ישלחו שוטרים למקומות בהן עומדות הזונות כדי לאסור את הלקוחות? אולי יקימו גוף מיוחד לשמירת המוסר של המחצית הנשלטת בידי יצרה? כרגיל, אין פותרים את הבעיה ועוקרים אותה מן השורש, אלא מתעסקים באקמול.

הגרסא המתומצת:

חינוך. לימוד. רכישת מקצוע. העדפה מתקנת גורפת.

קישורים:

  1. לקראת החוק נגד שימוש בנשים: מאסר בפועל לרוכש שרותי זנות
  2. זנות זו לא בחירה
  3. למה אנו, הנשים?
  4. והדרת בימיך
  5. הבלוג של טלי רוזין
  6. רחל שגיא, קידום מעמד האשה, מה זה בכלל פמיניזם (מאמר)
  7. יום האשה הבינלאומי (ויקיפדיה)
  8. חנה בית הלחמי על יום האשה הבינלאומי
  9. זנות ויקיפדיה
  10. גם חשפנות שייכת לתעשיית המין

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 19 בפברואר 2012 at 17:14

    בעניין זה אני בהחלט מסכימה איתך. ויש לי מה לתרום לפוסט שלך.
    במפגש שלי עם נכדי בן ה-9, שאלתי מה הנושא שהם עוסקים בו בשיעורי תנ"ך והוא אמר "יהושוע". (יותר נכון "יהושע").
    סינרגיה קטנה העלתה על שפתי את המילים – חומות יריחו, רחב הזונה (אוי ואבוי… – הוא נבוך מאוד!). מדוע הוא נבוך? לא רצה להגיד לי. אך הצלחתי לחלץ ממנו מי ניצל לאחר הרס העיר יריחו – רחב הזונה ובני משפחתה!
    אנקדוטה עם מסר….?

  • שרון הר פז  On 19 בפברואר 2012 at 17:21

    ברוכה תרומתך, תרצה🙂

  • יסמין  On 24 באפריל 2013 at 0:55

    תמיד אפשר להפסיק את זה, צריך רק רצון למגר את הדבר הזה, אבל לא נראה לי שגברים יפעלו בנדון

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: