די כבר !!! Enough Already

© משה בלולו

אחת ליומיים בערך אני חוטפת את הדכאון של החיים שלי בגלל מה שקורה פה (אלימות, טייקונים, גנבות, מעילות וכיוצא באלה מרעין בישין שלצערנו כולנו מכירות) ורוצה לשים קץ לכל זה. כמה אפשר לסבול? בשביל מה להתענות? אם אהיה כאן ואם לאו – מאי נפקא מינה? מישהי פחות, למי זה ישנה? איך פתח הנזיר עם הפרארי את הרצאתו: "Who will cry when you die?"

Every other day or so, I get the depression of my life because of what is going on here (violence, tycoons, theft, and so forth evils that unfortunately we all know) and I wish to put an end to it all. How much can one tolerate? What to be tortured for? Whether I am here or not – does it matter? Somebody less, who will it matter? How the monk with the Ferrari began his lecture: "Who will cry when you die?

מצאתי שהתרופה היחידה לזה, היא לצאת לגינה ולעבוד את האדמה, כל עוד יש לי הזדמנות ולפני שהארץ תחרב לנו בידי הרשעים. לא שזה עוזר הרבה, משום שכשאני גומרת בקושי לעקור את העשבים השוטים במקום אחד, צצים להם חדשים ורבים במקומות נוספים. כמו חברי הכנסת והשרים המתרבים על חשבוננו ללא סיבה, מלבד אחת: אנו משקים אותם ומאפשרים זאת. נחמה פורתא אני מוצאת בכך שלפחות אינני יושבת מול המחשב מן הבוקר עד הערב ופעילות גופנית אולי תמנע/תעכב אוסטאופורוזיס, לא עלינו ולא על בני ביתנו (אפשר רק לקוות…).

I found that the only remedy for this is to go out to my garden and work the land, as long as I have a chance and before our land will be destroyed by the evils. Not that it helps much, because when I barely finish to pull out the weeds in one place, new ones pop up in many other places. Like the members of the Knesset and the ministers who multiply at our expense for no reason other than one: we water them and allow it. A little comfort I find that at least I do not sit in front of the computer from morning to evening and physical activity may prevent/delay osteoporosis, neither us nor our loved ones (we can but hope…).

בוקר אחד אַת קמה ושומעת פתאום דיבורים על בחירות. כאילו שאין פתרון אחר לצרות שלנו. מה מונע מן הממשלה המכהנת להוציא דברים אל הפועל לטובתנו? אנחנו, הא/נשים הפשוטים/ות, הממוצעות, הלא-מתערממות, המנסות לצוף על אף נסיונותיה העקשים של הממשלה הזו להטביענו, איננו רוצות הרבה – מה אנחנו, טייקונים? מה שאנו רוצות, זה חיים שׁלֵוִים, כאלה שיאפשרו לנו שקט ליצור. רוצות בטחון כלכלי, דֵי לחם ומים לקיים את הנפש, גג מעל הראש. האם זה יותר מדי לבקש?

One morning you get up and suddenly hear talks about elections. As if there is no other solution to our problems. What is preventing the incumbent government from putting things into practice in our favour? We, the simple, average, unassuming people who try to surface despite this government's stubborn attempts to drown us, do not want much – what are we, tycoons? What we want is a peaceful life, such that will allow us to create in peace. We want financial security, enough bread and water to sustain the soul, a roof over our heads. Is it too much to ask for?

עד שהכנו עצמנו להתמודד עם מִסמוּס המחאה החברתית בתהליך הזה של הבחירות, ניסינו להתארגן בהמונינו לקראת מחאות הקיץ, והנה, שוב בוקר רע ואגרוף נוסף בפרצוף: קואליציה מקיר לקיר כמעט, כזו שתהרוס את המדינה היקרה שלנו ותחרוץ את גורלנו לשבט. אתם שם למעלה, אתם שומעים??? אנחנו רוצות לחיות!!! ואיפה הנשים בקואליציה הזו? איפה קולן של מחצית מן האוכלוסיה? למה אין אנו קמות ומוחות ומונעות את האסון הזה?

By the time we prepared ourselves to deal with melting the social protest with this election process, we tried to organize ourselves massively for the summer protests, and here, again a bad morning and another punch in the face: a nearly wall-to-wall coalition, such that would destroy our dear country and determined our destiny for the worst. You up there, do you hear??? We want to live!!! And where are the women in this coalition? Where is the voice of half the population? Why don't we rise up and prevent this catastrophe?

ייחלנו לשינוי, אך לא לזה פיללנו. לא רצינו ממשלת זכרים חסרי רסן שהולכת להמיט עלינו אסון רק משום שכל אחד מהם מְתַחְמֵן איך להראות לַכל עד כמה שלו גדול יותר. חבורת צמאי-הדם הלזו, השׂשה אלי-קרב, לא תיתן פתרונות מעשיים לצרות האמיתיות שלנו, אלא תסיט את השיח הציבורי – הדורש חיים טובים ובטוחים (הן כלכלית והן למניעת האלימות הגואה עלינו לכלותנו) – לקולות של צופרי מלחמה. לזה כבר יהיה תקציב. במקום להעביר כספים למקומות בהם הם נדרשים – לרווחה כלכלית לכולנו – יישפכו דמים לשוא.

We hoped for change, but that was not what we hoped for. We did not want an unbridled government of males that was going to bring disaster upon us just because each of them manipulates how to show everybody how his is bigger. This blood-thirsty gang, that rushes to fight, will not give practical solutions to our real problems, but will divert the public discourse – which requires a good and secure life (both economically and in order to prevent the violence that is rising on us to extinction) – into the sounds of war sirens. To that they will have a budget of course. Instead of transferring monies to the places where they are needed – economic welfare for all of us – blood will be shed in vain.

מי שמאמין/נה להסכם הקואליציוני בין הליכוד לקדימה – היא במקרה הטוב תמימה ובזה הרע – טפשה שלא למדה מהעבר. ממתי הסכם חתום הוא בסיס לעשיה אמיתית של הממשלה והכנסת? האם לא היו הסכמים קודמים שדיברו על פעילות העומדים בראשנו למען רווחת העם? מה נעשָׂה עד כה מלבד הצמדות לכסאות בדבקות?

Anyone who believes in the coalition agreement between the Likud and Kadima – is at best innocent and at bad – a fool who has not learned from the past. Since when has a signed agreement been the basis for real action by the government and the Knesset? Where not there previous agreements that spoke of the activities of our leaders for the welfare of the people? What has been done by them so far apart from clinging to chairs?

והכי מרגיז – למה זה נרקח אמש וקמנו לזה הבוקר? למה לא קודם לכן? עכשו נצטרך לחכות שבוע שלם עד שב"ארץ נהדרת" יעשו מזה מעדנים.

And most irritating – why was it concocted last night and we got up to it this morning? Why not earlier? Now we will have to wait a whole week for the "Wonderful Country" to make delicacies out of this.

במשפט אחד:

יש עוד אור בחוץ. הולכת לנכש כמה שיותר עשבים שוטים כדי להספיק עד שהחשכה תרד עלינו.

In one sentence:

There is still light outside. Going to weed as many weeds as I'll manage before the darkness fell on us.

© משה בלולו

למי ששכחה איך נראה קיץ תשע"א: מרד הנפילים

For those who have forgotten how the summer of 2011 looked like: Atlas Shrugged

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  ביום 10 במאי 2012 בשעה 21:33

    אכן מספרים עלובים… לרגע לא חשבתי שיש במה להתפאר. ובאשר לציפי ליבני, קיים מושג כזה שנקרא "קואופטציה" – במילה אחת, סתימת פה על ידי כיבודים. זה כנראה מה שעשו איתה. הרי היא גם "נסיכה" וגם "משכילה", אז לקחו את הסיכון, ובמקביל דאגו לכך שפיה יהיה סתום (ראי, מלחמת לבנון השנייה…)
    למרות הכל, אני לא מתרגשת מכל העסק הזה, הפוליטיקה ירדה סופית מסדר היום שלי. מה לי ולכל הדרעק הזה?
    אני כן מתעדכנת במה שקורה במערכת המדינית-פוליטית-ביטחונית, בדיוק כפי שאני מתעדכנת בהרבה תחומים אחרים. ויש תחומים שבהם אני משקיעה יותר – מורשת, נרטיבים לאומיים, דור העתיד ונטיותיהם, חינוך, טכנולוגיה והשלכות השימוש בה על החברה, האפשרויות הטמונות בה, השינויים החברתיים והתרבותיים שהתחוללו בעקבותיה וכן הלאה.
    סקרנות טבעית… אוהבת לחפור ולגלות דברים… לחקור…

  • תרצה הכטר  ביום 9 במאי 2012 בשעה 11:53

    שרון, נראה לך שפוליטיקה היא עדיין אותו גורם דומיננטי בחיינו כפי שהיה לפני ששים וארבע שנה? הרלבנטיות של הפוליטיקה לחיינו מאוד הצטמצמה לדעתי. ומה שנותר ממנה זה רק סירחון נורא שהתקשורת אוהבת לנצל כדי להשיג עוד רייטינג.
    ולגבי הנשים שבקואליציה – כשלבני פרשה מהכנסת בדקתי כמה עובדות על נשים בפוליטיקה בישראל ומצאתי שלבני היא האשה היחידה שכיהנה כממלאת מקום ראש הממשלה, היחידה שהיו לה תיקים מכובדים (להוציא את תפקיד ראש הממשלה של גולדה מאיר), ובסך הכל היא זכתה למעמד מאוד מכובד בכנסת. פרט לכך, מסתבר שמאז קום המדינה ועד היום, כיהנו בסך הכל 13 נשים שונות כשרות, ו-11 כסגניות שר.
    גם זו לטובה.

    • שרון הר פז  ביום 10 במאי 2012 בשעה 17:33

      משהו נורא קרה למדינה אחרי עליית הליכוד לשלטון ב-77 והרצון הטוב של ד"ש ליצור שלטון טוב יותר. לא שהמערך היה טוב יותר מבחינת הסאוב, אך לפחות הפעילות העיקרית היתה לטובת המדינה. לא שכחנו את הפרשיות של עופר, ידלין ודומיהם. הליכוד הרס את הנותר. ומאז, כל דאלים יחמוד לכיסו, לביתו ולמקורביו ושום דבר חיובי למען המדינה, למען העם.
      תרצה, תארים אינם עושים את העבודה. ללבני היתה הזדמנות פז לפעול כאופוזיציה לוחמת שאמורה היתה להשיג השגים של ממש לטובת העם והמדינה ובמקום זאת היא פשוט ישנה. לא ששלי יחימוביץ טובה ממנה. מי שעושה בריתות משונות כאלה עם ההסתדרות – אינה פועלת נכון, לטעמי. מן הבחינה המעשית, "המעמד המכובד" לו זכתה לבני בכנסת, כפי שכתבת – היה אך על הנייר. לוא היתה פועלת מכוח ההזדמנות שנקרתה לה – לא היה צורך במחאה. ישבה אשה בכנסת ובעצם לא עשתה דבר, אז לשם מה התארים הללו אם לא לקישוט גרידא? אני משערת שגם היא תלך לשטות "השרדות" כמו חברת הכנסת לשעבר גבריאלי.
      מבחינתי, האחרונה שבאמת ניסתה לעשות משהו חיובי ולהזיז דברים לטובת העם, היתה פרופסור יולי תמיר במשרות השרה בהן כיהנה; אך משהיא לא הצליחה – שמתי דאודורנט נעים והרמתי ידיים, כי היא באמת אשה בעלת שיעור קומה.
      צפיתי בפארסה אמש של מה שכונה "הדיון" לאישור קדימה לקואליציה וכמובן שלא בפעם הראשונה נמלאתי בכזה גועל וביותר מזה יאוש על שאלה נציגינו ואלה אמורים להובילנו בראש. אבוי לעם שבחר לו את הפסולת הזו להנהגה. אין שם אף אחד (וגם לא אחת!) שיושב שם כדי למלא את תפקידו בנאמנות ולשרת באמת את העם. את צופה בעסקנות הדוחה הזו שבאה במקום עשיית דברים אמיתיים ונכונים ובא לך לברוח לאוסטרליה. אולי זה באמת מה שאעשה בסופו של דבר.
      בכל אופן, מבחינתי, המספרים שהבאת כאן – עלובים ביותר, משום שאין הם משקפים (וגם לא שיקפו עד כה) את מספר הנשים באוכלוסיה ואינני יכולה שלא להתמרמר איך זה שאין לנו נציגוּת הולמת מבחינה מספרית וכמובן גם לא נציגוֹת הולמות, לדאבוני. אני מצפה שהנשים שהובילו את המחאה תתעשתנה, תתמקדנה ותתארגנה לכדי מפלגה פוליטית. אם הן לא תתברברנה כפי שזה קרה ולא תיתנָה לכל מיני שמוקים נדחפים להזיזן הצדה, כפי שקרה – אני משערת שהן תצלחנה לסחוף את ההמונים, אם חפצי חיים המה.
      ואני נמנעת מלהעיר על האיום המלחמתי המיותר כנגד אירן. אייחל ואתפלל שרק יהיה לנו טוב כאן!

טרקבאקים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: