די כבר!!!

© משה בלולו

אחת ליומיים בערך אני חוטפת את הדכאון של החיים שלי בגלל מה שקורה פה (אלימות, טייקונים, גנבות, מעילות וכיוצא באלה מרעין בישין שלצערנו כולנו מכירות) ורוצה לשים קץ לכל זה. כמה אפשר לסבול? בשביל מה להתענות? אם אהיה כאן ואם לאו – מאי נפקא מינה? מישהי פחות, למי זה ישנה? איך פתח הנזיר עם הפרארי את הרצאתו: "Who will cry when you die?"

מצאתי שהתרופה היחידה לזה, היא לצאת לגינה ולעבוד את האדמה, כל עוד יש לי הזדמנות ולפני שהארץ תחרב לנו. לא שזה עוזר הרבה, משום שכשאני גומרת בקושי לעקור את העשבים השוטים במקום אחד, צצים להם חדשים ורבים במקומות נוספים. כמו חברי הכנסת והשרים המתרבים על חשבוננו ללא סיבה, מלבד אחת: אנו משקים אותם ומאפשרים זאת. נחמה פורתא אני מוצאת בכך שלפחות אינני יושבת מול המחשב מן הבוקר עד הערב ופעילות גופנית אולי תמנע/תעכב אוסטאופורוזיס, לא עלינו ולא על בני ביתנו (אפשר רק לקוות…).

בוקר אחד אַת קמה ושומעת פתאום דיבורים על בחירות. כאילו שאין פתרון אחר לצרות שלנו. מה מונע מן הממשלה המכהנת להוציא דברים אל הפועל לטובתנו? אנחנו, הא/נשים הפשוטים/ות, הממוצעות, הלא-מתערממות, המנסות לצוף על אף נסיונותיה העקשים של הממשלה הזו להטביענו, איננו רוצות הרבה – מה אנחנו, טייקונים? מה שאנו רוצות, זה חיים שׁלֵוִים, כאלה שיאפשרו לנו שקט ליצור. רוצות בטחון כלכלי, דֵי לחם ומים לקיים את הנפש, גג מעל הראש. האם זה יותר מדי לבקש?

עד שהכנו עצמנו להתמודד עם מִסמוּס המחאה החברתית בתהליך הזה של הבחירות, ניסינו להתארגן בהמונינו לקראת מחאות הקיץ, והנה, שוב בוקר רע ואגרוף נוסף בפרצוף: קואליציה מקיר לקיר כמעט, כזו שתהרוס את המדינה היקרה שלנו ותחרוץ את גורלנו לשבט. אתם שם למעלה, אתם שומעים??? אנחנו רוצות לחיות!!! ואיפה הנשים בקואליציה הזו? איפה קולן של מחצית מן האוכלוסיה? למה אין אנו קמות ומוחות ומונעות את האסון הזה?

ייחלנו לשינוי, אך לא לזה פיללנו. לא רצינו ממשלת זכרים חסרי רסן שהולכת להמיט עלינו אסון רק משום שכל אחד מהם מְתַחְמֵן איך להראות לַכל עד כמה שלו גדול יותר. חבורת צמאי-הדם הלזו, השׂשה אלי-קרב, לא תיתן פתרונות מעשיים לצרות האמיתיות שלנו, אלא תסיט את השיח הציבורי – הדורש חיים טובים ובטוחים (הן כלכלית והן למניעת האלימות הגואה עלינו לכלותנו) – לקולות של צופרי מלחמה. לזה כבר יהיה תקציב. במקום להעביר כספים למקומות בהם הם נדרשים – לרווחה כלכלית לכולנו – יישפכו דמים לשוא.

מי שמאמין/נה להסכם הקואליציוני בין הליכוד לקדימה – היא במקרה הטוב תמימה ובזה הרע – טפשה שלא למדה מהעבר. ממתי הסכם חתום הוא בסיס לעשיה אמיתית של הממשלה והכנסת? האם לא היו הסכמים קודמים שדיברו על פעילות העומדים בראשנו למען רווחת העם? מה נעשָׂה עד כה מלבד הצמדות לכסאות בדבקות?

והכי מרגיז – למה זה נרקח אמש וקמנו לזה הבוקר? למה לא קודם לכן? עכשו נצטרך לחכות שבוע שלם עד שב"ארץ נהדרת" יעשו מזה מעדנים.

יש עוד אור בחוץ. הולכת לנקש כמה שיותר עשבים שוטים כדי להספיק עד שהחשכה תרד עלינו.

© משה בלולו

למי ששכחה איך נראה קיץ תשע"א: מרד הנפילים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 9 במאי 2012 at 11:53

    שרון, נראה לך שפוליטיקה היא עדיין אותו גורם דומיננטי בחיינו כפי שהיה לפני ששים וארבע שנה? הרלבנטיות של הפוליטיקה לחיינו מאוד הצטמצמה לדעתי. ומה שנותר ממנה זה רק סירחון נורא שהתקשורת אוהבת לנצל כדי להשיג עוד רייטינג.
    ולגבי הנשים שבקואליציה – כשלבני פרשה מהכנסת בדקתי כמה עובדות על נשים בפוליטיקה בישראל ומצאתי שלבני היא האשה היחידה שכיהנה כממלאת מקום ראש הממשלה, היחידה שהיו לה תיקים מכובדים (להוציא את תפקיד ראש הממשלה של גולדה מאיר), ובסך הכל היא זכתה למעמד מאוד מכובד בכנסת. פרט לכך, מסתבר שמאז קום המדינה ועד היום, כיהנו בסך הכל 13 נשים שונות כשרות, ו-11 כסגניות שר.
    גם זו לטובה.

    • שרון הר פז  On 10 במאי 2012 at 17:33

      משהו נורא קרה למדינה אחרי עליית הליכוד לשלטון ב-77 והרצון הטוב של ד"ש ליצור שלטון טוב יותר. לא שהמערך היה טוב יותר מבחינת הסאוב, אך לפחות הפעילות העיקרית היתה לטובת המדינה. לא שכחנו את הפרשיות של עופר, ידלין ודומיהם. הליכוד הרס את הנותר. ומאז, כל דאלים יחמוד לכיסו, לביתו ולמקורביו ושום דבר חיובי למען המדינה, למען העם.
      תרצה, תארים אינם עושים את העבודה. ללבני היתה הזדמנות פז לפעול כאופוזיציה לוחמת שאמורה היתה להשיג השגים של ממש לטובת העם והמדינה ובמקום זאת היא פשוט ישנה. לא ששלי יחימוביץ טובה ממנה. מי שעושה בריתות משונות כאלה עם ההסתדרות – אינה פועלת נכון, לטעמי. מן הבחינה המעשית, "המעמד המכובד" לו זכתה לבני בכנסת, כפי שכתבת – היה אך על הנייר. לוא היתה פועלת מכוח ההזדמנות שנקרתה לה – לא היה צורך במחאה. ישבה אשה בכנסת ובעצם לא עשתה דבר, אז לשם מה התארים הללו אם לא לקישוט גרידא? אני משערת שגם היא תלך לשטות "השרדות" כמו חברת הכנסת לשעבר גבריאלי.
      מבחינתי, האחרונה שבאמת ניסתה לעשות משהו חיובי ולהזיז דברים לטובת העם, היתה פרופסור יולי תמיר במשרות השרה בהן כיהנה; אך משהיא לא הצליחה – שמתי דאודורנט נעים והרמתי ידיים, כי היא באמת אשה בעלת שיעור קומה.
      צפיתי בפארסה אמש של מה שכונה "הדיון" לאישור קדימה לקואליציה וכמובן שלא בפעם הראשונה נמלאתי בכזה גועל וביותר מזה יאוש על שאלה נציגינו ואלה אמורים להובילנו בראש. אבוי לעם שבחר לו את הפסולת הזו להנהגה. אין שם אף אחד (וגם לא אחת!) שיושב שם כדי למלא את תפקידו בנאמנות ולשרת באמת את העם. את צופה בעסקנות הדוחה הזו שבאה במקום עשיית דברים אמיתיים ונכונים ובא לך לברוח לאוסטרליה. אולי זה באמת מה שאעשה בסופו של דבר.
      בכל אופן, מבחינתי, המספרים שהבאת כאן – עלובים ביותר, משום שאין הם משקפים (וגם לא שיקפו עד כה) את מספר הנשים באוכלוסיה ואינני יכולה שלא להתמרמר איך זה שאין לנו נציגוּת הולמת מבחינה מספרית וכמובן גם לא נציגוֹת הולמות, לדאבוני. אני מצפה שהנשים שהובילו את המחאה תתעשתנה, תתמקדנה ותתארגנה לכדי מפלגה פוליטית. אם הן לא תתברברנה כפי שזה קרה ולא תיתנָה לכל מיני שמוקים נדחפים להזיזן הצדה, כפי שקרה – אני משערת שהן תצלחנה לסחוף את ההמונים, אם חפצי חיים המה.
      ואני נמנעת מלהעיר על האיום המלחמתי המיותר כנגד אירן. אייחל ואתפלל שרק יהיה לנו טוב כאן!

  • תרצה הכטר  On 10 במאי 2012 at 21:33

    אכן מספרים עלובים… לרגע לא חשבתי שיש במה להתפאר. ובאשר לציפי ליבני, קיים מושג כזה שנקרא "קואופטציה" – במילה אחת, סתימת פה על ידי כיבודים. זה כנראה מה שעשו איתה. הרי היא גם "נסיכה" וגם "משכילה", אז לקחו את הסיכון, ובמקביל דאגו לכך שפיה יהיה סתום (ראי, מלחמת לבנון השנייה…)
    למרות הכל, אני לא מתרגשת מכל העסק הזה, הפוליטיקה ירדה סופית מסדר היום שלי. מה לי ולכל הדרעק הזה?
    אני כן מתעדכנת במה שקורה במערכת המדינית-פוליטית-ביטחונית, בדיוק כפי שאני מתעדכנת בהרבה תחומים אחרים. ויש תחומים שבהם אני משקיעה יותר – מורשת, נרטיבים לאומיים, דור העתיד ונטיותיהם, חינוך, טכנולוגיה והשלכות השימוש בה על החברה, האפשרויות הטמונות בה, השינויים החברתיים והתרבותיים שהתחוללו בעקבותיה וכן הלאה.
    סקרנות טבעית… אוהבת לחפור ולגלות דברים… לחקור…

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: