Ekseption

שנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת היו עבורי שנים מכוננות. גם מוזיקלית. אינני יכולה שלא לתהות איך זה להתבגר ולעצב "טעם במוזיקה" בתקופה הנוכחית, בה השטחיות פושה בכל שטחי חיינו. מה ינחילו הדורות הנוכחיים לבאים אחריהם, מלבד את הקשקוש המיותר של מְגַעגעות וּמְגַעגעים כגון מדונה (שהיתה מהראשונות שגרמו לשבר התרבותי זה), ליידי גאגא ושאר ראפריים וטרנסיים, להם הם מאזינים ומחשיבים לפסגת היצירה? אולי זה משום שהיום משמשת המוזיקה בעיקר לרקע ולאף אחד (מלבדי?) אין זמן להתרווח כדי להאזין בכיף ולשאוב נחת-רוח ממשמע האוזניים? אולי בגלל התזזיות המאפיינת את הדור הנוכחי?

מבחינתי, תפקיד המוזיקה זה לעשות טוב על הלב, לעורר השראה, להנעים. לא להטיף, לא לנאום. נכון שבשנות ה-60 וה-70 עלתה מוזיקת המחאה ופרחה, משום התנאים שנוצרו אז, אך זה לא נדבק אלי ואין זה פלא שלא סבלתי (ועדיין) את אלה שהתגייסו לשיר עבורה, בעיקר כשזה היה מלאכותי ולא אוטנטי, מהלב.

אני משערת שבכל דור יש את הניסויים המוזיקליים שלו, אך נראה לי שבשנים "שלי" רחשה המעבדה הכי גדולה והכי מעניינת. לצד ז'אנרים ייחודיים ואופייניים לתקופה, נוצרו הכלאות בין כמה סוגי מוזיקה. אז גם פרצה לאויר הלהקה ההולנדית Ekeption, שהעיבודים של חבריה למוזיקה הקלסית בסגנון ג'אזי, הניעו אותי לאהוב את הז'אנר הזה וקרבו אותי אליו. לטעמי, הביצועים שלהם למוזיקה הקלסית הינם אבן דרך בפרשנות מוזיקלית.

מוזיקה היא הרי ענין סוביקטיבי. אהבה למוזיקה מסוימת, תלויה בנסיבות – אם של חייך, אם של מאורעות מסוימים ואם בכלל. כמי שסבלה קשות מהקימה השכם בבוקר לבית הספר ומהליווי המוזיקלי הקלאסי ברדיו, לא היתה לי חוויית הילדות הזו נעימה, אם אשתמש בלשון המעטה. במלים מפורשות וברורות יותר אוכל לומר בפה מלא, שמאז לא סבלתי לשמוע שום מוזיקה קלאסית. גם לא ג'אז, אך זה, כמובן סיפור אחר לרשומה נפרדת.

אינני יכולה להזכר מתי שמעתי בפעם הראשונה את Ekseption, אך ברור שזה היה ברדיו, בתקופה ההיא, בה התחלתי לאסוף את מה שאני אוהבת. בשבילי, הביצוע המדהים שלהם ל-אֶר של באך, היוה את הפתח לדרך חדשה, של האזנה למוזיקה קלסית. מאחר ואני אוהבת להשוות, הובילו אותי הביצועים שלהם לבדוק את המקור. מה שלא למדתי בבית הספר – החכמתי באמצעות הלהקה הזו.

לצד הנעימות הקלסיות המעובדות, שילבו Ekseption גם שירים "רגילים" שתענוג להקשיב אליהם, בעיקר לקולות הערֵבים של הסולנים. פעם, הרי היה חשוב שלזמר בלהקה יהיה נעים להקשיב ושלא יקרקר וינקר את אוזני המאזינים.

בקיצור:

מוזיקה היא כיף וכדאי למצוא את הזמן להקשיב לה באמת.

טעימות לאוזניים:

º   אֵר י.ס. באך

º   אדאג'יו אלבינוני

º   ה-Ekeption  ב- Another History

º   ה-Ekeption  ב- My Pianoman

º   מבחר מה-Ekeption

º   התקליט הרביעי: Ekseption 00.04

º   אקספשן בטלויזיה חלק 1

º   אקספשן בטלויזיה חלק 2

º   אקספשן בטלויזיה חלק 3 

º   סולן הלהקה Rick Van der Linden (יוצא Ekseption) בקטע מעניין בהופעה חיה בלהקה שהקים Trace

º   ה-Deep Purple מבצעים בטהובן בהופעה חיה

º   עוד Deep Purple אחד למען הכיף ;)

חפירה אחת:

♀    Ekseption ויקיפדיה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 5 באוגוסט 2012 at 16:17

    מוכרחה לומר שמוסיקה היא עניין די סובייקטיבי. כל עם והמוסיקה אליה הורגלה אוזנו. ולא רק זה , ישנם פערי דורות בימינו בתחומים רבים. לכן אין פלא שגם במוסיקה קיים הפער. הסיבות יכולות להיות החל מאופנה וכלה באנטי שיש לדור הצעיר כלפי הדורות שמעליו. העולם בסופו של דבר מתנהג ב"גלים" ויש קאמבק פה ושם. בכל מקרה תודה על הפוסט, יש לך גישה מאוד אותנטית לסיקור של מוסיקה. תמשיכי בזה.

Trackbacks

  • By The Nits « הוזה מִלִים on 11 באוגוסט 2012 at 12:30

    […] על להקת פוקוס, הבהבה לי בראש להקת מיוחדת אחרת בשם Ekseption וכן שני שירים מעולים של להקה הולנדית נוספת שהן את שמה […]

  • By The Nits | הוזה מִלִים on 17 בספטמבר 2015 at 20:18

    […] ההולנדית פוקוס, הבהבה לי בראש להקת מיוחדת אחרת בשם Ekseption וכן שני שירים מעולים של להקה הולנדית נוספת שהן את שמה […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: