ג'יאנה נאניני

איטלקיה גאה מכסחת

A Proud Kicking Ass Italian

Gianna Nannini – Volio to profum 

היא נתנה לי השראה לזה. צלילים, הרבה מהם, נותנים לי השראה. אינני יכולה לכתוב בלי מוזיקה. לפני כמה שנים, עת העמדתי את ביתי להשכרה, הגיע מאן דהוא, מתרגם במקצועו, ובדק היטב שהבית אינו חשוף לרעשים, כי הוא צריך את השקט המוחלט, אחרת אינו יכול להתרכז. אני יכולה להתרכז גם בשקט, לא ממש מוכרחה רעש, אבל אם אני רוצה לזרום – אני שמה את המוזיקה שלי באוזניים ועפה.

She gave me inspiration for this. Sounds, a lot of them, inspire me. I can't write without music. Years ago, when I put my house for rent, somebody came, a translator in his profession, and checked very thoroughly that the house isn't exposed to any noise, because he needs absolute silence, otherwise he isn't able to concentrate, so he said. I'm able to concentrate in silence too, I don't really need noise, but if I want to flow – I put my music in my ears and fly.

אינני זוכרת מתי, אני משערת שבסוף שנות ה-80, שמעתי ברדיו את שני השירים האלו שלה וישר נשביתי. ישנם שירים שפשוט סוחפים אותך, שהמלים והמנגינה כל כך מתאימים, שזה מדהים. במקרה האיטלקי הזה, לא הבנתי את המלים (הלואי והייתי יודעת את השפה היפה הזו), אך המנגינה וההגשה עשו לי את זה. מאותם השירים שאת מתחברת אליהם בִּשניה, בלי לחשוב, רק להרגיש את הרטטים העולים בך.

I can't remember when, I assume that it was at the end of the 80's, when I heard these two songs on the radio, and I was immediately taken. There are songs that simply sweep you away, when the lyrics and the melody fit together so amazingly perfectly. In this Italian case, I didn't understand the lyrics (I wish I knew this beautiful language), but the melody and the performance did it for me. It's the kind of songs that you bond with them in a second, without thinking, just feeling the vibrations rising in you.

כמה שנים לאחר מכן, הצלחתי להשיג את אלבום אוסף השירים של ג'יאנה נאניני ושמחתי לראות את שני השירים הללו כלולים בו. השאר הם בגדר "בסדר", שנעים לשמוע, אך אינם מעיפים את השומעת. הבה אגדיר זאת כך: אם יש לי כמה דקות של פנאי לשמוע מוזיקה – לא אבזבז אותם על שירי "בסדר".

A few years later, I managed to get the album with collection of Gianna Nannini's songs, and I was very happy to find that these two songs were included. The rest are the sort of "OK", stuff that is nice to hear, but they don't make the listener fly. I'll put it this way: if I have a few free moments to listen to music – I won't waste them on "OK" songs.

יש לה קול צעקני, לא רך ונשי כמו של קיי די לאנג, אבל עדיין נסבל. היא טמפרמנטית, היא סוחפת, אך אי אפשר שלא לתהות מדוע לא מיתנה עצמה בשירים מסוימים, כי היו כאלה שממש התחננו לביצוע שקט יותר. לפעמים אני מצטערת שלא שיתפו אותי בהפקה… ישנם שירים שמתאימים לצעקות ולכיסוח כבד, אך יש כאלה שפחות וחבל שמפספסים, לטעמי. אינני אוהבת שצועקים מוזיקה, גם אם זו מוזיקת רוק. זו כנראה הסיבה לכך שמתוך כל השירים שלה, רק שני הללו נכנסו לי לתודעה. לקראת ובמהלך כתיבת הרשומה הזו הקשבתי שוב לדיסק שלה ולשירים נוספים ועלי לציין שלא בכדי דבקתי בשני אלה.

She has a screech voice, not soft and feminine like K. D. Lang's, but still tolerable. She's temperamental, she sweeps you off your feet, but one can but wonder why she didn't toned down in some songs, because there were such that indeed begged for a quieter performance. Sometimes I feel sorry that they didn't include me in the production… There are songs suitable for shouting and heavy beats, but others don't and it's a shame that it's being missed, in my opinion. I don't like when music is shouted, even if it's Rock music. This is probably why from all her songs only these two caught my attention. Prior and during writing this post, I listened again to her disk and to other of her songs, and I have to say that I glued to these two for a reason.

ישנן זמרות וזמרים שכל שיר שלהם מושלם (לטעמי, כמובן, כי מוזיקה משפיעה על כל אחת מאיתנו בצורה שונה) וכל מה שהם מוציאים – שיא השיאים של איכות, שישר נכנסים לי ללב. וישנם כאלה, שאינך יכולה אלא לתהות הכיצד הצליחו להוציא מתוכם את המעט (ולפעמים רק את הבודד) הזה ואילו השאר – חבל על הזמן והממון שהשקיעו. מזל שאפשר היה להאזין לדיסק בחנות לפני הרכישה ולהחליט. לא מעטים הם האלבומים שויתרתי עליהם משום שלא הצדיקו את רכישתם בשל שיר בודד או שניים טובים.

There are singers that every song they release is perfect (according my taste of course, since music influences on each of us differently) and everything they produce is the best quality, and they go into my heart immediately. On the other hand, there are such, that one can but wonder how could they produce this little bit (and sometimes just this single or a few ones), whereas the rest is just a waste of the time and the money invested. I was lucky to be able to listen to the disc at the shop before purchasing it, and decide whether to buy or not. There were quite a few albums that I didn't buy because I couldn't justify spending my money on a disc that had only one or two good songs.

The cover of the CD

באיטליה היא כוכבת גדולה עד היום ובהחלט אינה נופלת מכריסי היינד, אך אצלנו בקושי שמעו עליה ואין משמיעים ברדיו. אצלנו, עוד כוכב משעמם נולד אתמול, כזה שכבר ראינו לעייפה ואין בו ייחוד ולא נשמה יתרה.

In Italy she's a big star till now and certainly she's not less significant than Chrissie Hynde, but in Israel she is barely known and she is rarely played on the radio. In Israel, another boring star was born yesterday, the kind that we've already saw ad nauseam and he doesn't have any significance or any soul, which one needs in order to make great music.

בקיצור:

זה באייפודי, במדור השירים הכי-הכי שלי, אחרי שהעליתי מהדיסק. מאותם אלבומים שנהגתי לרכוש אחרי ששמעתי ברדיו.

In Short:

It's on my IPod, in the most bestest songs section, after I downloaded from the disc. It's the kind of CD I used to buy after hearing them on the radio.

חפירות:

  1. ג'יאנה נאניני בויקיפדיה
  2. I Maschi יוטיוב
  3. Profumo יוטיוב
  4. ג'יאנה מבצעת נפלא את ג'אניס ג'ופלין
  5. מי שמבינה איטלקית תמצא ענין בזה
  6. ג'יאנה מבצעת את שיר המונדיאל 1990
  7. המיטב של ג'יאנה נאניני יוטיוב
  8. הפתעה… האם תזהנה את החיקוי בתחילת הוידאו?
  9. ג'יליולה צ'ינקווטי ויקיפדיה

Gianna NanniniI maschi (Basel 2002 10)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 7 בספטמבר 2012 at 15:25

    השפה האיטלקית נשמעת מאוד "מוסיקלית". האופרות המפורסמות והמושמעות ביותר נכתבו כמדומני בשפה זו.
    לכל זמר או זמרת ששרים בשפה האיטלקית יש יתרון.
    זמרת בעלת קול סקסי צרוד השרה באיטלקית ויש לה וטמפרמנט אדיר היא בוודאי להיט.
    גם מי שלא מבין איטלקית (כמוני למשל) ישמח להכיר את הסגנון של ג'יאנה נאניני.
    תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: