השם הוא בונד. ג'ימס בונד

ברחבי העולם ובעיקר בממלכה המאוחדת מציינים את יום ג'ימס בונד העולמי (Global James Bond Day) וחוגגים היום 50 שנים לצאת הסרט הראשון בסדרת המרגל שכבש אותנו כליל.

אצלי, כמו אצל רוב בני ובנות דורי, זה התחיל בספרים. אלה ראו אור בתקופתי בהוצאת מ. מזרחי המצוינת, שהביאה לנו את המיטב שבספרות העולם. היום אני יודעת שישנה ביקורת רבה על ההוצאה הזו, על שלצד ספרות מופת היא הוציאה לאור דברים קלוקלים, אך נראה לי שנתקלתי רק בפן החיובי שלה – לדוגמא, הספרים של איין ראנד שאף הוצאה אחרת לא מצאה לנכון לתרגם ולהוציא לאור. סדרות הספרים לבני הנוער (דנידין הרואה ואינו נראה, הספורטאים הצעירים, התרגום לספרי אניד בלייטון ועוד) נבלעו מאוד בשקיקה בנעורי. יש החולקים על טיבם, על הגזענות כביכול שהיתה בהם, אך מבחינתי, הם היו מרתקים ומאלפים, אף שברוח התקופה חטאו בחטא האנטי-פמיניזם. אני עדיין מחכה שתכתבנה כבר סדרות שבהן הגיבורות הן נערות ונשים. מותר לחלום, נכון?

בתקופה בה לא יכולתי יותר לפתוח אף ספר של אגאתה כריסטי אחרי שנפשי נקעה מ"עשרה כושים קטנים" הנורא והמשעמם, היתה סדרת ג'ימס בונד משב מרענן ששבה את הדמיון. האמת, ילדה בת 12 לא הלכה כל כך שבי אחר הגיבור, אלא היתה להוטה לקרוא עוד על מיס מאניפני שדמותה בספרים לא היתה מפותחת מספיק לטעמה וחלמה בהקיץ שפעם תהיה דמות ראשית של מרגלת ובמקום תומכת לחימה – תהיה לה תומך. חלק מהחלום התממש בסדרה זינה הנסיכה הלוחמת, אבל זה קרה 30 שנה מאוחר יותר.

הזכרון שלי כבר מלא חורים, כך שאינני מסוגלת לזכור מתי צפיתי בד"ר נו, אך אני בהחלט זוכרת היטב את ההרגשה איתה יצאתי מהסרט. מבחינתי, כמה ששון קונרי היה חתיך (הסביבה אמרה), הרי שלא יכולתי להוריד את העיניים מאורסולה אנדרס, נערת בונד הראשונה. אז המונח הזה לא היה לי בראש, רק שנים (רבות) לאחר מכן הבנתי שיש תפקיד כזה בכל סרט, של תומכת בונד. עדיין לא התקדמנו לחזות את ההפך, אבל אני מניחה שזה יקרה בעתיד (אם זה יהיה טוב יותר).

שון קונרי מאס בדמות ושאף להתפתח כשחקן ובמקום להתבגר יחד עם הבונד אותו גילם – הביאו לנו כל מיני בונדים ש… איך להגיד זאת… אולי אם רוג'ר מור היה הראשון, הייתי מקבלת אותו כבונד. היה נחמד לוא היו עוקבים אחר בונד בהתבגרותו ולא מחליפים לנו את המגלמים אותו, אבל אז לא היו המפיקים גורפים את ההון שגרפו על חשבוננו. זה התחיל עם בונד פשוט, עם סיפור מעניין, אך הפך להיות סרטים מלאי פירוטכניקה ופעלולים מסחררי ראש ומבלבלים, כשהסיפור כבר ממש לא סיפור.

לא בטוחה שאטרח לצפות בסרט החדש, Skyfall, כי הבונד הנוכחי – איך לומר בעדינות כדי לא לפגוע בו – נראה כמו אהבל מצוי ולא אמין כלל, אבל נחמד שאדל נבחרה לבצע את שיר הנושא. במחשבה שניה, אולי כן כדאי לצפות בעטיה של ג'ודי דנץ' (בה אני מאוהבת מאז שיחקה בסדרת המופת "בחלוף השנים"), המגלמת את M.

חפירות:

  1. Global James Bond Day
  2. ג'ימס בונד
  3. הוצאת מ. מזרחי
  4. דנידין הרואה ואינו נראה
  5. הספורטאים הצעירים
  6. עשרה כושים קטנים
  7. Skyfall – Official Trailer
  8. As Time Goes By
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 10 באוקטובר 2012 at 14:16

    מסכימה לכינוי שהדבקת לג'ימס בונד הנוכחי – אהבל. צודקת, לשון קונרי אין שום תחליף. אבל הדור הצעיר יכול להתרשם מכל דמות שתגלם את ג'יימס בונד, במיוחד אם יש בו סממנים של העידן הדיגיטלי… ההפקה בוודאי בחרה את האלמנטים שילדים, בני הטפשעשרה ובני העשרים פלוס יכולים להתחבר אליהם בהתלהבות רבה….

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: