פיני

© כל הזכויות על התמונה שמורות ליוצרי הסדרה

אתן כבר מכירות אותי, נכון? אני אוהבת להאריך ולהעשיר ולא ממש מסוגלת לקצר. גם אינני מעוניינת. אם אפשר לומר משהו ב-7 דרכים שונות – הרי זה משובח. אינני סובלת כשמקצרים, שלא לדבר על קוטעים דברים, כמו הראיונות בתקשורת, שהפכו להיות מגוחכים ומגעילים. לאף אחד אין רצון לשמוע את הזולת ולהאזין לדבריו כדי אולי להחכים, לאף אחד אין ענין לנהל דו-שיח אמיתי. להזכיר את אותה חברת כנסת בזויה המבזה את משרתה ואת מקום שרותה (המקפידה שיזכירו כי היא תת אלוף במיל.), שהפרעת הקשב החמורה שלה אינה מאפשרת לה לשבת בשקט כמו אשה מתורבתת ולנסות לפחות לנהוג בנימוס במי שנושא את דברו ועוד אליה? האם זו ה"תרבות" שצה"ל הנחיל לה, האם זה כור ההיתוך הצה"לי שגרם לה להיות כזו (כדי לא להעליב את הבהמות חפות הפשע, אני נמנעת מלהשוותה אליהן) או שכך חונכה משחר ילדותה? היינה סמוכות ובטוחות, שכאשר מכריזים את שמה כמרואיינת – אני מיד וללא שהיות מעבירה תחנה, כדי לא להקיא למשמע קרקוריה. אני מנסה לשמור על בריאותי כמיטב יכולתי ומתפללת לבוראת עולם שתפטור אותנו מעונשה של זו ושכמותה בכנסת הבאה, אמן כן יהי רצון!

נתקלתי בסדרה הזו, פיני, בדרך אגב לפני זמן-מה, כשקראתי על סדרות אינטרנט קצרות ברשת. האמת, לא ממש דיבר אלי, משום שכאמור – תמציתיות אינה כוס הקפה שלי, אבל החלטתי לנסות. הופתעתי לטובה מאוד!

תהיתי מה כבר אפשר להעביר בדקות אחדות של פרק והתשובה שקיבלתי בדמות הסדרה המקסימה הזו, היא שאפשר הרבה אם יש כשרון והשראה. אין לי ולוא אף מלה אחת של ביקורת על הסדרה – היא עשויה היטב, הדיאלוגים כתובים נפלא, השחקניות והשחקנים אלופות שבאלופים והבימוי מצוין. הכל בה מושלם ונפלא.

הסדרה מספרת את הרפתקאותיו של פיני, שהשתחרר מהצבא בו שרת כשף וטס ללונדון כדי להתקדם בה במקצועו. כישראלית, שחוותה על בשרה את האינטרקציה בין הישירוּת עליה חונכנו לבין האיפוק והאנדרסטיימנט האנגליים, היתה לי הנאה רבה מאוד-מאוד לצפות בסצנות מהסדרה, המוכרות לי כל כך, כאילו ונלקחו מחוויותי שלי.  בטוחה אני, שגם מי שלא טעמה את לונדון, תוקסם ותהנה מהסדרה.

ממליצה בכל פה לפנות לעצמכן את הזמן ולפרגן לנפשכן שעה של נחת וכיף.

זהירות, ממכר!!!

המלצות:

  1. פיני – סדרה מעולה שבמעולות לצפיה
  2. האתר פיני כולל תמונות וכיו"ב
  3. Pini in English
  4. פיני בפייסבוק
  5. החוויות שלי עלי לונדון
  6. עוד חויה שלי בלונדון: טבק
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: