מה את לובשת ? What are You Wearing

מלקולם מקלארן ג'אז זה פאריז

Malcolm McLaren Jazz is Paris

פריז-פריז. יש מקומות רבים כל-כך לבקר בעיר המקסימה הזו, הפעם היא לוקחת אותי אל חברותיה. כדי להתמודד עם הקור המקפיא הממתין לי בחוץ, אני דואגת לעטוף את עצמי במחלצותי הכי מחממות וכמובן בכובע הצמר המסורתי. יש לי כמה וכמה כובעים כאלה לכל ארוע והזדמנות. מי שמכירה אותי, יודעת שאני חובבת תיקים וכובעים ואוספת אותם מתוך ידיעה ברורה שאין תיק/כובע יותר מדי…

Paris-Paris. There are so many places to visit in this charming city, this time she takes me to her friends. To cope with the freezing cold that awaits me outside, I make sure to wrap myself with my warmest outfits and, of course, with my traditional woollen cap. I have several of these caps for every event and occasion. Anyone who knows me, knows that I love bags and hats, and I collect them with the clear knowledge that there is not too much bag/hat…

ביאטריס מציצה בדמותה המשתקפת בראי הגדול שבחדר השינה ושואלת איך היא נראית. לשאול אותי לדעתי בנושא, פשוט חסר טעם מהטעם הפשוט שאף פעם לא הייתי מבינה גדולה בבגדים ו/או באופנה ושִׁיק אינו תחום שאני מתמצאת בו. לדעתי, היא נראית נפלא – הן במה שהיא לובשת ובעיקר ללא כסות שהיא, כשהיא עוטה את לבושה של חוה. את זה אני יכולה לומר לה ללא כחל וסרק. היא מחייכת אלי, עיניה הבלתי מאופרות עדיין, קורנות. היא גומלת לי ביד נדיבה מאוד על המחמאות שלי.

Béatrice glances at her reflection in the large mirror in the bedroom and asks how she looks like. To ask me my opinion on the subject is simply pointless for the simple reason that I was never an expert about clothes and/or fashion, and that chic is not an area I'm familiar with. In my opinion, she looks wonderful – both in what she wears and especially without any clothing, when she's dressed like Eve. That I can say to her as it is. She smiles at me, her still-unmade eyes, radiant. She pays me back very generously for my compliments.

סמבה סראבה – מתוך הסרט "גבר ואישה"

Samba Saravah – From the movie "A Man and A Woman"

[את הסרט הנפלא הזה ראיתי בקולנוע, הייתי בכתה ח' והמורה האהובה שלי טענה שזה לא הגיל לצפות בסרטים מהסוג הזה. כמובן שחלקתי על דעתה, אבל זה ענין אחר, אולי לרשימה נפרדת. כמה כמהתי להיות פייר ברוך! כל כך רציתי שאנוק איימה תעשה לי את מה שעשתה לו! אח… זכרונות נעימים ומתוקים כל כך…]

[I saw this wonderful movie in a cinema, I was in the 8th grade, and my beloved teacher argued that it was not the age to watch this kind of movie. I disagreed, obviously, but this is another matter, perhaps for a separate post. How I longed to be Pierre Barouh! I so much wanted Anouk Aimée threaten to do to me what she did to him! Oh… such sweet and sweet memories…]

***

כל ארץ ומנהגה היא. אצלנו, אני בספק אם חמש דקות הליכה – גם בכפור הכי כפורי או להפך, בחמסין הכי גדול – היו מצדיקות התנעת מכונית. ביאטריס אפילו אינה חולמת לצעוד ברגל את טווח שני הרחובות מביתה לבית המארחות. כל השכבות בהם התעטפתי מיותרות לגמרי כשאנו יורדות במעלית אל החניון בבנין שלה, נכנסות למכונית ושטות לחניון הבנין אליו מועדות פנינו. הכל מחומם, אף פרץ קל של רוח או כפור אינו חודר אלינו, אך עד שאינך חוֹוָה בעצמך, שום הסבר אינו מסבר את אוזנך. אמנם, בחדר השינה שלה, בזמן שהתבוננה בי עוטה את השריון, היא העירה לי שאין צורך בכל מה שהעמסתי על עצמי כמבצר נגד מזג האויר, אך לא פירטה את המסלול בו היינו אמורות לעבור, אז איך יכולתי לדעת? יצאתי מתוך ההנחה שלא כמוני, היא רגילה לקור ולכן הלבוש הקל שלה. צרפתיה בשמלה שחורה, צעיף אדום קשור בחינניות למותניה שרוב הזמן קשה לי להסיר מהן את ידי. היא אפילו לא לקחה איתה מעיל, רק שמה על עצמה שַׁל קל, מה שהיא מכנה châle.

Every country and its customs. With us, I doubt that a five-minute walk – even in the frostiest frost, or vice versa, in the greatest hamsin – would justify starting a car. Béatrice does not even dream of walking the two blocks from her home to the hostesses' place. All the layers which I was wrapped up with, were completely unnecessary, as we went down the elevator to the parking lot of her building, getting in the car and sail to the building where we were heading. Everything is heated, not a slight burst of wind or frost penetrates us, but until you experience it yourself, no explanation can be satisfactory. Although, in her bedroom, while watching me put on my armour, she commented to me that there was no need for everything I had loaded myself up as a fortress against the weather, but she did not specify the route we were supposed to go, so how could I know? I assumed that unlike me, she's used to the cold, and therefore her light attire. A French woman in a black dress, a red scarf gracefully charmingly tied to her waist, which it was hard for me to remove my hands from most of the time. She didn't even take a coat with her, just put on a light shawl, what she calls Châle.

במשפט אחד:

השארתי את השכבות שלי במכונית.

In one sentence:

I left my layers in the car.


***

סמבה סרבה בגרסא האנגלית

Samba Saravah English version

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: