אלימות נגד נשים Violence Against Women

לציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים

To mark the International Day of Fighting Violence against Women

לאסקימוסים יש כ-300 מלים לתאר שלג, 300! האם אנו, דוברות העברית, מסוגלות לתאר לעצמנו מגוון כה גדול של מלים הבאות לתאר מה שאנו מכנות במלה אחת ויחידה? כולה שלג, אבל מסתבר שתאור מדויק שלו משנה הרבה מאוד ועשוי אף להציל חיים. אף שֶׁקַר ומצמרר לי לחשוב עליו, שלג הוא בכל זאת מלה די נחמדה מבחינתי. מעלה בדמיוני תמונות של סקי, של לובן, טוהר.

Eskimos have about 300 words to describe snow, 300! Are we, Hebrew speakers, able to imagine such a wide variety of words that describe what we call in a single word? It's just snow, but it turns out that its accurate description makes a lot of difference and may even save lives. Though it's cold and quivering for me to think about, snow is a pretty nice word to me anyway. It raises images of skiing, whiteness, purity.

אני אוהבת מלים ועוסקת בהן, אך ישנן כאלה שאני ממש שונאת ומצטערת שהן קיימות, משום שזה מעיד על קיומם של מעשים שחבל שהם נעשים. אחת מהן היא אלימות. מלבד מתן שם למעשים מתועבים ומיותרים, נוצר גם צורך בציון מיוחד לאלה.

I love words and deal with them, but there are some that I really hate and regret that they exist, because it indicates the existence of acts that it's a shame they are done. One is violence. Apart from naming obnoxious and unnecessary acts, a special grade was also created for these.

מתי כבר יפסיקו עם הימים הללו? מתי לא נצטרך עוד למצעדי גאוה, למצעדים נגד אלימות, למצעדים כדי להחזיר לנשים את הלילה הבטוח, את הבטחון לצאת לרחוב או לעבודה ולכל מקום אחר בלי להיות מוטרדות על ידי אותם זכרים שאינם מסוגלים להבין עד כמה מעשיהם נוראיים ומיותרים? תמיד אלה זכרים המטרידים והמפחידים והאונסים והרוצחים אותנו, הנשים. אי אפשר למנוע את המחשבה שלולא הם, היה העולם עשוי להיות מקום טוב יותר.

When will they stop already with these days? When will we no longer need pride parades, anti-violence marches, marches to give women a safe night, the safety to go out to a street or to work and anywhere else without being bothered by those males who cannot understand how horrible and unnecessary their actions are? These are always the troubling and scary males, the rapists and the murdering us, the women. You cannot avoid the thought that without them, the world might have been a better place.

כבר בעריסה אנו מועדות לחוות את מה שאסור שנחוה. מרגע לידתנו אנו מטרה לכל המרעין בישין שהמגדר המיותר מרעיף עלינו. אנו גדלות ומתחנכות לתוך מציאות של עליונות הזכר בכל התחומים, גם אם אלה אינם "מסורתיים" לו. ראו את השֵׁפים. כשאשה מבשלת, זה בהחלט אופייני ורגיל, אך כשגבר מואיל בטובו להרים איזה מזלג – הוא כבר שף, אם אין הוא עוסק בעיקומו של הכלי. לא מכובד לו להיות סתם בשלן מצוי.

Already in the crib we are about to experience what we should not at all. From the moment of our birth, we are a target for all the deep troubles the superfluous gender heap on us. We grow and are educated into the reality of male superiority in all areas, even if they are not "traditional" to them. See the chefs. When a woman cooks, it is certainly typical and ordinary, but when a man is as so kind as to pick up some fork – he is already a chef, if he is not occupied with bending the tool. It is dishonoured for him to be simply a common cook.

מרגע שאנו יוצאות לאויר העולם, הדבר הראשון אותו אנו חוות, גם אם יהיו כאלה שישקרו לעצמם ויכחישו זאת, זו אכזבה על שאנו מה שאנו, שלא נולדנו בנים. גם אם אין הדבר מובע בקול, הריהו מגולם בהתנהגות כלפינו וכידוע, יש לתינוקות חושים לחוש זאת.

From the moment we come into the world, the first thing we experience, even if there are those who will lie to themselves and deny it, is a disappointment that we are what we are, not born boys. Even if it is not expressed loudly, it is embodied in the behaviour towards us and, as is well known, infants have a sense to feel it.

אם אנו נמנות על בנות המזל שנולדו להורים נורמלים, לכאלה האוהבים ודואגים לנו ויש לנו אב שאינו מתעלל בנו ואם שאינה מעלימה עין ממעשיו – עדיין עלינו להתמודד עם החיים בחוץ, עם הזאבים האורבים לנו על כל צעד ושעל. שתקום זו שתוכל להצהיר במלוא הכנות שמעולם לא חוותה מה שלא רצתה לחוות, שמעולם לא נתקלה בזכר זה או אחר שניסו לכפות עליה את רצונם ולא רק בתחום המין. אני בספק אם ישנה מישהי, ללא הבדל דת, גזע ומין, שמעולם לא חוותה יד זכר מונחת עליה ופולשת אל מרחב המחיה שלה בלי שתרצה זאת וללא רשותה, ואף כי לא נעם לה הדבר – היא נמנעה מלומר משהו תקיף על כך, פן יבולע לה ולפרנסתה.

If we are the lucky ones born to normal parents, those who love and care for us and have a father who does not abuse us and a mother that does not turn a blind eye to his actions – we still have to deal with life outside, with the wolves lurking at us every step of the way. Let any women rise up, the one that can declare with full honesty that she has never experienced what she did not want to experience, who never encountered one male or another who tried to impose their will upon her, and not just ​​sex. I doubt if there is anyone, regardless of religion, race and sex, that has ever experienced a male hand on her and invades her living space without wanting it and without her permission, and although she didn't like it – she refrained from saying anything firmly about it, lest her wellbeing and her livelihood would be jeopardised.

קשה להתנהל בעולם שהוא אנטי כלפייך וכלפי קיומך. לאן שרק תפני, לא תוכלי להמלט מן ההתקפות עלייך בכל תחום שהוא: רגשית (מניפולציות כגון: "למה שלא תעשי את זה?  אני רק רוצה לעשות לך טוב"), פיזית (מילת נשים, אונס, רצח), חברתית (מי תמיד נחותה? מי תמיד תהיה אחרונה בתור? מי אינה מיוצגת בתקשורת ובין מקבלי ההחלטות?), כלכלית (מי משתכרת פחות מזכר באותה משרה?), מקצועית (מי נדחפת לעסוק בתחומים פחות "חשובים"? מי נאלצת להאבק בתקרת זכוכית?) ועוד ועוד, קצרה היריעה.

It's hard to go through life in a world that is anti-you and your existence. Wherever you go, you will not be able to escape the attacks on you in any area: emotional (manipulations such as: "Why don't you do this? I just want to do you good"), physical (female genital mutilation, rape, murder), social (who is always inferior? Who will always be last in line? Who is not represented in the media and among the decision makers?), financially (who earns less than a male in the same position?), professional (who is pushed to engage in less "important" areas? Who has to struggle with glass ceiling?) and more and more, it is impossible to cover it all.

אנו חיות בעולם לא שוויוני, מה עוד חדש? זוכרות מתי קיבלנו זכות בחירה לפוליטיקה? אך אתמול… ועדיין יש התנגדות לכך בחוגים מסוימים ומתבדלים. נשים עדיין נחשבות לרכוש – חשובנה על המלה "בעל". הוא בעלה, בעל הבית, היא אשתו. וגם כשאנחנו מתגרשות בשעה טובה ומוצלחת ובדי עמל וסבל מצליחות להעיף את הקרציה מעלינו, עדיין רבים השואלים: "ומה עושה היום בעלך?" או "איך הילדים מתיחסים לבעלך?" את אמנם גרושה, אך הוא עדיין בעלך, את לא חדלה להיות רכושו. מופרע לגמרי!

We live in an unequal world, what else is new? Remember when we got the right to vote for politics? Only yesterday… and there is still opposition to this in some circles that differ. Women are still considered property – think about the word "husband". He is her husband, head of the household, she is his wife. And even when we get divorced at a good and successful time, and with great effort and misery are able to get rid of the tick, many still ask: "And what is your husband doing today?" Or "How do the children treat your husband?" Although you are divorced, he is still your husband, you don't cease to be his property. Completely troubled!

אומרים עלי שאני חולמנית, שאני חיה מתוך שאיפה לאוטופיה. צודקים הללו, אך מה רע בזה? מה רע בשאיפה לעולם טוב יותר? למה שלא נחתור למגר את הרעות החולות של העולם ונתחיל במיגור אי השוויון והיחס המפלה כלפינו? אני בטוחה שלולא בעלי האינטרסים שפועלים כל הזמן להנציח את העוול והמעוות, כי הם הרי מרויחים מכך – היינו יכולות להיות במקום אחר לגמרי, שוות להחלטות ושותפות לעשיה.

Popole say I am a dreamer, that I live aspiring for utopia. They are right, but what's wrong with that? What's wrong with striving for a better world? Why should we not strive to eradicate the dire straits of the world and begin to eradicate the inequality and discriminatory attitude towards us? I am sure that if it were not for those with the interests who constantly act to perpetuate the injustice and distortion, because they obviously benefit from it – we could be in a completely different place, equal to decision' makers and be included in taking actions.

איך עושות זאת? פשוט מאוד – על ידי חינוך. זה מתחיל מאיתנו, בצורה לאורה נחנך את צאצאינו, אם לשוויון או אם נבחר להנציח את מצבנו, כי כך חונכנו אנו. אין דבר מטומטם יותר מאשר לצעוד בדרך בה הוכח כי אינה נכונה לנו, שמפלה אותנו לרעה. אין לנו ברירה אחרת מאשר ליצור את המציאות שלנו יהיה נוח איתה, שתיטיב איתנו. ההבדל בינינו לבין הזכרים המצויים היא, שגם כאשר אנו עושות לעצמנו ולביתנו – זה לא על חשבון מישהו אחר, לא באמצעות דריכה על גופות, לא בדיכוי הצד הנגדי, אלא בשיתוף פעולה, מתוך רצון כן לשוויון, מתוך שמירה על כבוד כל הצדדים המעורבים. אנו באות לתקן, לא לקלקל; לרפא, לא לפצוע; להחיות, לא להמית והכל מתוך כוונה טובה.

How do we do that? Very simple – by education. It starts with us, in the way we educate our descendants, whether for equality or if we choose to perpetuate our status, because that is how we were educated. There is nothing more stupid than walking in a way that has been proven it's wrong for us, which discriminates against us. We have no other choice but to create the reality that we will be happy with, which will benefit us. The difference between us and the common males is that, even when we look after our own interests – it is not at the expense of anyone else, not by stepping on bodies, not by suppressing the opposite party, but by cooperating, with a honest desire for equality, out of respect for all parties involved. We come to repair, not to spoil; to heal, not to injure; revive, not to kill, and all with good intentions.

תמונות נוספות של Toulouse Lautrec מהסדרה

הגרסא התמציתית:

אם נקום כולנו כאשה אחת ונמרוד נגד דיכויינו – נוכל ליצור עולם שוויוני. הדבר בידינו, כי אם נחכה שמישהו אחר יעשה עבורנו את המלאכה – זה לא יקרה גם בבוא המשיח. הוא הרי גבר…

The concise version:

If we, all women, rise up as one and oppose our oppressions – we can create an equitable world. This is in our hands, because if we wait for someone else to do the work for us – it will not happen even when Messiah comes. He's a man after all…


Yvonne EllimanI Don't Know How to Love Him


  1. בליון מתפקדות כולנו נקום ונתפקד נגד מה שעושים לנו
  2. יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים ויקיפדיה
  3. זכות בחירה לנשים ויקיפדיה
  4. בנות הזהב פרק 7 על חברתה הלסבית של רותי


  1. One Billion Rising we all rise and rebel against what is done to us
  2. International Day for the Elimination of Violence against Women Wikipedia
  3. Women's suffrage Wikipedia
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.



  • מאת מטגנת חצילים | הוזה מִלִים ביום 6 בדצמבר 2014 בשעה 21:10

    […] יסמין ואני זוקפות את אוזנינו ומעניקות את כל תשומת לבנו לדברים הנאמרים. אתגר מציג את איריס בוקר והיא קוראת קטע שכתבה לכבוד יום המאבק באלימות נגד נשים. […]

  • מאת נשים בצהוב | הוזה מִלִים ביום 31 באוגוסט 2013 בשעה 23:55

    […] אלימות נגד נשים הוזה מלים […]

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: