אלימות נגד נשים

לציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים

לאסקימוסים יש כ-300 מלים לתאר שלג, 300! האם אנו, דוברות העברית, מסוגלות לתאר לעצמנו מגוון כה גדול של מלים הבאות לתאר מה שאנו מכנות במלה אחת ויחידה? כולה שלג, אבל מסתבר שתאור מדויק שלו משנה הרבה מאוד ועשוי אף להציל חיים. אף שֶׁקַר ומצמרר לי לחשוב עליו, שלג, הוא בכל זאת מלה די נחמדה מבחינתי. מעלה בדמיוני תמונות של סקי, של לובן, טוהר.

אני אוהבת מלים ועוסקת בהן, אך ישנן כאלה שאני ממש שונאת ומצטערת שהן קיימות, משום שזה מעיד על קיומם של מעשים שחבל שהם נעשים. אחת מהן היא אלימות. מלבד מתן שם למעשים מתועבים ומיותרים, נוצר גם צורך בציון מיוחד לאלה.

מתי כבר יפסיקו עם הימים הללו? מתי לא נצטרך עוד למצעדי גאוה, למצעדים נגד אלימות, למצעדים כדי להחזיר לנשים את הלילה הבטוח, את הבטחון לצאת לרחוב או לעבודה ולכל מקום אחר בלי להיות מוטרדות על ידי אותם זכרים שאינם מסוגלים להבין עד כמה מעשיהם נוראיים ומיותרים? תמיד אלה זכרים המטרידים והמפחידים והאונסים והרוצחים אותנו, הנשים. אי אפשר למנוע את המחשבה שלולא הם, היה העולם עשוי להיות מקום טוב יותר.

כבר בעריסה אנו מועדות לחוות את מה שאסור שנחוה. מרגע לידתנו אנו מטרה לכל המרעין בישין שהמגדר המיותר מרעיף עלינו. אנו גדלות ומתחנכות לתוך מציאות של עליונות הזכר בכל התחומים, גם אם אלה אינם "מסורתיים" לו. ראו את השֵׁפים. כשאשה מבשלת אז זה בהחלט אופייני ורגיל, אך כשגבר מואיל בטובו להרים איזה מזלג – הוא כבר שף, אם אין הוא עוסק בעיקומו של הכלי. לא מכובד לו להיות סתם בשלן מצוי.

מרגע שאנו יוצאות לאויר העולם, הדבר הראשון אותו אנו חוות, גם אם יהיו כאלה שישקרו לעצמם ויכחישו זאת, זו אכזבה על שאנו מה שאנו, שלא נולדנו בנים. גם אם אין הדבר מובע בקול, הריהו מגולם בהתנהגות כלפינו וכידוע, יש לתינוקות חושים לחוש זאת.

אם אנו נמנות על בנות המזל שנולדו להורים נורמלים, לכאלה האוהבים ודואגים לנו ויש לנו אב שאינו מתעלל בנו ואם שאינה מעלימה עין ממעשיו – עדיין עלינו להתמודד עם החיים בחוץ, עם הזאבים האורבים לנו על כל צעד ושעל. שתקום זו שתוכל להצהיר במלוא הכנות שמעולם לא חוותה מה שלא רצתה לחוות, שמעולם לא נתקלה בזכר זה או אחר שניסו לכפות עליה את רצונם ולא רק בתחום המין. אני בספק אם ישנה מישהי, ללא הבדל דת, גזע ומין, שמעולם לא חוותה יד זכר מונחת עליה ופולשת אל מרחב המחיה שלה בלי שתרצה זאת וללא רשותה, ואף כי לא נעם לה הדבר – היא נמנעה מלומר משהו תקיף על כך, פן יבולע לה ולפרנסתה.

קשה להתנהל בעולם שהוא אנטי כלפייך וכלפי קיומך. לאן שרק תפני, לא תוכלי להמלט מן ההתקפות עלייך בכל תחום שהוא: רגשית (מניפולציות כגון: "למה שלא תעשי את זה?  אני רק רוצה לעשות לך טוב"), פיזית (מילת נשים, אונס, רצח), חברתית (מי תמיד נחותה? מי תמיד תהיה אחרונה בתור? מי אינה מיוצגת בתקשורת ובין מקבלי ההחלטות?), כלכלית (מי משתכרת פחות מזכר באותה משרה?), מקצועית (מי נדחפת לעסוק בתחומים פחות "חשובים"? מי נאלצת להאבק בתקרת זכוכית?) ועוד ועוד, קצרה היריעה.

אנו חיות בעולם לא שוויוני, מה עוד חדש? זוכרות מתי קיבלנו זכות בחירה לפוליטיקה? אך אתמול… ועדיין יש התנגדות לכך בחוגים מסוימים ומתבדלים. נשים עדיין נחשבות לרכוש – חשובנה על המלה "בעל". הוא בעלה, היא אשתו. וגם כשאנחנו מתגרשות בשעה טובה ומוצלחת ובדי עמל וסבל מצליחות להעיף את הקרציה מעלינו, עדיין רבים השואלים: "ומה עושה היום בעלך?" או "איך הילדים מתיחסים לבעלך?" את אמנם גרושה, אך הוא עדיין בעלך, את לא חדלה להיות רכושו. מופרע לגמרי!

אומרים עלי שאני חולמנית, שאני חיה מתוך שאיפה לאוטופיה. צודקים הללו, אך מה רע בזה? מה רע בשאיפה לעולם טוב יותר? למה שלא נחתור למגר את הרעות החולות של העולם ונתחיל במיגור אי השוויון והיחס המפלה כלפינו? אני בטוחה שלולא בעלי האינטרסים שפועלים כל הזמן להנציח את העוול והמעוות, כי הם הרי מרויחים מכך – היינו יכולות להיות במקום אחר לגמרי, שוות להחלטות ולעשיה.

איך עושות זאת? פשוט מאוד – על ידי חינוך. זה מתחיל מאיתנו, בצורה לאורה נחנך את צאצאינו, אם לשוויון או אם נבחר להנציח את מצבנו, כי כך חונכנו אנו. אין דבר מפגר יותר מאשר לצעוד בדרך בה הוכח כי אינה נכונה לנו, שמפלה אותנו לרעה. אין לנו ברירה אחרת מאשר ליצור את המציאות שלנו יהיה נוח איתה, שתיטיב איתנו. ההבדל בינינו לבין הזכרים המצויים היא, שגם כאשר אנו עושות לעצמנו ולביתנו – זה לא על חשבון מישהו אחר, לא באמצעות דריכה על גופות, לא בדיכוי הצד הנגדי, אלא בשיתוף פעולה, מתוך רצון כן לשוויון, מתוך שמירה על כבוד כל הצדדים המעורבים. אנו באות לתקן, לא לקלקל; לרפא, לא לפצוע; להחיות, לא להמית והכל מתוך כוונה טובה.

תמונות נוספות של Toulouse Lautrec מהסדרה

הגרסא התמציתית: אם נקום כולנו כאשה אחת ונמרוד נגד דיכויינו – נוכל ליצור עולם שוויוני. הדבר בידינו, כי אם נחכה שמישהו אחר יעשה עבורנו את המלאכה – זה לא יקרה גם בבוא המשיח. הוא הרי גבר…

חפירות:

  1. בליון מתפקדות כולנו נקום ונתפקד נגד מה שעושים לנו
  2. יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים ויקיפדיה
  3. זכות בחירה לנשים ויקיפדיה
  4. בנות הזהב פרק 7 על חברתה הלסבית של רותי
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יסמין  On 25 בנובמבר 2012 at 19:42

    מסכימה עם כל מלה שכתבת

    • שרון הר פז  On 25 בנובמבר 2012 at 20:20

      תודה!
      מעניין ומבחיל שדוקא ביום הזה משתחרר אנס מורשע נוסף אחרי שניקו לו שליש ממה שהוקצב לו לשבת. מאד מאד מדאיג!

      • יסמין  On 26 בנובמבר 2012 at 17:12

        מדהים העיתוי! עולם הגבר, כבר סיכמנו?

    • שרון הר פז  On 26 בנובמבר 2012 at 9:21

      תודה🙂

Trackbacks

  • By נשים בצהוב | הוזה מִלִים on 31 באוגוסט 2013 at 23:55

    […] אלימות נגד נשים הוזה מלים […]

  • By מטגנת חצילים | הוזה מִלִים on 6 בדצמבר 2014 at 21:10

    […] יסמין ואני זוקפות את אוזנינו ומעניקות את כל תשומת לבנו לדברים הנאמרים. אתגר מציג את איריס בוקר והיא קוראת קטע שכתבה לכבוד יום המאבק באלימות נגד נשים. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: