למה עוני?

למה עוני?

האם בתר עניא אזלא עניותא (העוני הולך אחר העני) או שעניא נוצר בידי הממשלה הרשעית ומביאה אותנו לידי לחמא עניא כמו דאכלו בני ישראל במצרים?

פעם, בתקופת התנ"ך, עת הייתי ילדה (אליבא דגרסת צאצאי), היה סדר בעולם ורובנו ידע את מקומו. אמי היתה עקרת בית, אבי התחיל לעבוד בתע"ש כִּמְטאטא ואחרי שהוכיח את כישוריו – הוא התקדם למשרת מסגר, המקצוע אותו למד בנעוריו. תעודות הרי לא היו לו משום שהן אבדו במהלך השואה. היה לנו קרוב משפחה שעבד בסולל בונה, שגם הוא, כמו אבי, התחיל מלמטה, התקדם הלאה והפך לטייח וצבע מומחה. אחרי שאחיו עלה ארצה, סידר לו הלה עבודה בחברה. טובים השניים מאותה משפחה, לא ככה? השָׁכֵן מהקומה השניה בבנין בו גרנו, פרנס את משפחתו מעבודתו בדואר, שאז עוד היה שייך לממשלה ואפילו היה שׂר שעמד בראשו (לפני ששמעון פרס שינה את השם ל"משרד התקשורת"); שכן אחר זכה לכבוד רב בשכונה כחבר אגד; שכן נוסף היה נגר בחברה ליצור רהיטים. בזמנו הפרטי, הוא התקין את כל ארונות הקיר אצלנו (ואצל אחרים) תמורת סכום כלל לא צנוע, אך מוצנע בהחלט מעינא בישא של מס ההכנסה. כולם היו מרוצים פחות או יותר, הרויחו יפה – לא כדי התעשרות חס וחלילה, אלא די יפה לפרנס את המשפחות ואפילו לחסוך בצד. למותר לציין שהשכן שעבד בשחור שָׂם בצד הרבה יותר מקצת…

אף אחד לא חשב לשנות מקצוע. הם עבדו במה שידעו לעשות. לכולם היתה קביעות ומקום העבודה היתה מובטח להם. פיטורין לא היתה מלה שאני זוכרת מהימים ההם. הם עבדו עד גיל פרישה או מוות – מה שבא קודם. אבי ועוד כמה מחבריו בתע"ש לא זכו להגיע לגיל פרישה. אינני בטוחה מה הכריע אותם וגרם להם לחלות – הנוראות שעברו בשואה או התנאים הלא קלים של העבודה במקום לא בריא.

גבעתים של שנות החמישים והששים. חוץ ממטאטאי הרחובות, לא מצאת אף אחד משוטט ללא תכלית – הכל עבדו. היתה מספיק עבודה לכולם.

למה רעב?

הדור שלי זכה להנות מפֵּרות עמלם של הורינו, הם עזרו לנו בכל שהיינו צריכות – בלימודים, בדירה, בחסכון עבור ילדינו (הנכדים שלהם). ההורים שלי לא קיבלו פיצויים מהנאצים (אין לי מושג למה) וחיו על פרי עמלם וחסכונותיהם שהספיקו ואפשרו להם להתקיים בכבוד ולהותיר אף לצאצאיהם. אף אחד לא היה רעב או חסר בית או במצוקה כלכלית עד כדי חרפה. היתה תקופה אחרת.

מה קרה שהגענו עד הלום? למה יש עוני? מה קרה שבישראל ה'תשע"ג ישנם אנשים רעבים, ועוד יותר נורא – ילדים מזי-רעב? איך זה שישנן מספר משפחות עשירות להחליא, המקושרות זו עם זו בלבד ללא מתן דריסת רגל לאחרים, שהונם יכול לפרנס כמה וכמה עמים ואילו בתחתית הסולם קשים החיים עד לבלי נשוא? מי מסוגלת להסביר לקשת תפישה שכמותי את שקרה, שהמחאה החברתית שהתחילה כל כך בגאון וליכדה סביבה את שדרת העם בצורה מופלאה – גוועה ולא נותר ממנה זכר? איך זה שאפשרנו לזה העומד בראש הממשלה להרע לנו כל כך, להפריט את השירותים הבסיסיים החיוניים לנו ולהותיר אותנו חסרי כל?

והכי חשוב – איך זה שעל סף הבחירות, מראים לנו הסקרים שאותו רשע מרושע המרושש את העם עדיין חזק ויש סימנים לכך שהלה ימשיך להוביל את דרכנו שאולה?

 למה???

הגרסא התמציתית-מורחבת: לפעמים ישנם דברים שפשוט נבצר מבינתי הדלה. ברור, אני מאותגרת, זה ידוע. אינני מסוגלת להבין למה אין קמות הכל ופועלות כדי למגר את העוני ואיך מאפשרים למתי מעט להחזיק את כל ההון אצלם. אינני מסוגלת גם להבין איך הבנק המתרהב בבנקאות היברידית עומד לקחת לחברה מאוד טובה שלי את ביתה משום שנקלעה לקשיי נזילות זמניים וכרגע אינה מסוגלת לשלם את המשכנתא ואילו מנהל הסניף שלה ערל הלב אינו מוכן להושיט ידו כדי לסייע לה במצוקתה. הוא יכול, הוא מסוגל, אך אינו מוכן. לוא היתה טייקון (או אִמוֹ) – מזמן היה הלה מגלה יצירתיות ונחלץ לסייע לה לנשום. אחר-כך אין מבינים (כביכול!) כיצד מגיע מאן דהוא לכדי מעשה יאוש שבעטיו קוברין מחוץ לגדר. עוד אכתוב על כך ברשומה נפרדת בימים הקרובים.

עיון:

  1. עוני ויקיפדיה
  2. עוני סרטון קצר מאת גיל גוטקין
  3. Why poverty האתר של סדרת הסרטים הבוחנים את העוני. ממליצה לצפות בכל הסרטים, גם אם אלה ללא תרגום לשפתנו
  4. למה עוני? קדימון של רשות השידור. אי אפשר שלא לתהות למה אין מעלים את כל הסרטים הללו כדי שהכל יוכלו לצפות בהם. סדרת הסרטים הללו חשובה מאוד!
  5. מדוע ישראל היא המדינה העניה במערב? מהרצאתו של ירון זליכה (חלק 1, את השאר תמצאנה בעצמכן)
  6. עוד רשעות של הממשלה על חשבוננו ולטובת הטייקונים, איך לא? מיהם המרויחים הגדולים של תקופת הבחירות – שוקי שדה, דה מרקר
  7. בנקאות היברידית מנותקת מהלקוחות
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • jazminor77  On 23 בדצמבר 2012 at 12:44

    את העוני ניתן למגר, רק שיש אינטרסנטים שמחזיקים את העולם במקום רגיש ואינם מאפשרים לאנשים לחיות בכבוד ובאושר. אפשר היה לסגור את הענין הזה במחי-יד, אך כשהמרויחים ממנו אינם מוכנים לחלוק באמצעיהם – התוצאה עגומה.
    בנוגע לבנק, אני לא שם. אם שקלתי אי פעם לעבור מהבנק שאני עובדת איתו – הרי שהדמות גסת הרוח שיצגה את הבנק מנעה ממני לעשות כן. אולי שמוקים ישראלים מצויים מסוגלים להתחבר אל מסע הפרסום הוולגרי שלהם, אך לא אני ואני מקוה שעוד רבות ורבים כמוני, אנשים שעדיין מנסים להתנהג בצורה תרבותית ומנומסת. לפני שנים, הכניסו בבנק שלי שיטה חדשה (לא זוכרת מה קראו לה) כדי למשוך לקוחות, אבל אני מחשיבה עצמי לאשה שאינה מטומטמת ואינני מושפעת מפרסומת מפגרת. אפשר להכניס שיטות שונות, אך אי אפשר לשנות את הפקידים שעובדים – אותה גברת בשינוי אדרת. למה נשארתי בבנק הזה? כי כולם אותו דרעק. ומי ששכחה איך גב' אריסון פיטרה בבנק הפועלים 900 עובדים (והכניסה 900 משפחות לבור הפיטורין) בדיוק ביום בו פורסם על הרווחים העצומים שהבנק עשה – כדאי שתזכר בזה שוב.
    אני מקוה שהחברה שלך תצא מזה. אני מקוה שעד שתפרסמי את הסיפור שלה, זה לא יתממש. אולי כדאי לפרסם את הענין במקומות נוספים? אולי יימצאו אנשים שיוכלו לסייע לה? בהצלחה!

  • תרצה הכטר  On 23 בדצמבר 2012 at 18:41

    על הסוציולוגיה של העוני כבר שמעת? לא נעים לי אבל יש גם דבר שכזה. ויש כמובן הגדרות… לא ניכנסת לזה כעת.
    את צודקת שאין חלוקה צודקת של משאבים וזה נובע ממדיניות לקויה. נקווה לטוב.

    • שרון הר פז  On 24 בדצמבר 2012 at 10:09

      האם את מתכוונת לתאוריה החוקרת את צמיחת ה- underclass והאקולוגיה של העוני? הגישה הזו מניחה כי הריכוזיות הגאוגרפית של העניים ושל בידודם החברתי מוליכה להינתקות של תושבי האזורים מוכי העוני ממשאבים חברתיים וכלכליים ומרשתות חברתיות של המעמד הבינוני. הינתקות זו מגבירה את סיכויי הצמיחה של בעיות חברתיות הקשורות בעוני, כגון: פשע, תחלואה, אבטלה ועוד. בעזרת התאוריה הזו ובנוספת – הגישה העוסקת ב"תרבות העוני", מנסים להסביר את צמיחתם של מוקדי העוני גם בישראל. אני מקוה שחוקרים גם את חלקו של הממשל במעל.
      ואם מדברות על מדיניות לקויה, הנה התנהלות לקויה. בימינו, אי אפשר לדעת את האמת לאמיתה, כי כל אחד מתנהל לפי אינטרסים ומטה את זוית הראיה וההשקפה לפי הכיס פן יפגע, אך כדאי לצפות בזה ולהסיק כמה מסקנות, אפילו שלא נעים ולא נוח להכיר בדברים שמתרחשים למול עינינו ואיננו עושים למגרם. זה יכול להיות הסבר להתפוגגות מחאת הקיץ ההיא? אולי

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: