חג מולד שמח!

הבתולה הקדושה ואני בנצרת 24.12.2011

שלום, שמחה וששון לרגל חגיגות יום הולדתו של יהודי

מנפלאות הכפר הגלובלי.

בתקופת ילדותי ונעורי בזמן הזה, הימים היו ימים רגילים של חול. רק חול וחול, שום דבר חגיגי או משמח. לפעמים, תלוי בתאריך העברי, היתה חנוכה בזמן הזה וכולנו שמחנו ועלזנו להדליק הנרות ולחגוג עם הלביבות והסופגניות. בימים ההם, טרם היינו מוּדעוֹת לענייני בריאות וזללנו לבלי הכר את שאהבנו.


Carol of the Bells Metallica

מי מאיתנו ידעה אז על ישו? הפעם הראשונה בה שמעתי עליו היתה בכיתה ו' או ז' או ח'. אינני זוכרת באיזו כיתה, אך זוכרת היטב שזה היה בשיעור ההיסטוריה בו למדנו שהרומאים צלבו את ישו וכל העולם מאשים אותנו, היהודים, בארוע. הכיתה כולה היתה מבואסת מאוד מן העובדה שכל העולם נגדנו, כולל נטל האשמה שתלו עלינו על שרצחנו בן מעמנו. המורָה לא גילתה לנו את כל האמת, שיהודה איש קריות, משלנו, הוא שהסגיר את רעו. רק ברבות הימים, עת התחלתי להתעניין ולהעמיק יותר בנושא הדתות למיניהן, למדתי פרטים שהוצפנו מאיתנו, כגון שהסעודה האחרונה היתה למעשה ליל הסדר.


Lizzy the Lezzy – Merry Christmas

עד היום אני תוהה על כל העסק הזה של הנצרות, ובעיקר על שני דברים (לעת עתה, בטח יתווספו עוד בעתיד):

  1. ישו היה יהודי – על זה אין עוררין ובהתחלה אפילו היה מנהג שכדי להפוך לנוצרי, היה על המומר להיות קודם כל יהודי ואחר כך הוטבל לנצרות. אם כך, מדוע אין הנוצרים עורכים ברית מילה? אמנם זה אקט שהיה בין אברהם לבורא, אך גם המוסלמים לקחו ויישמו את המנהג הזה. אם כבר – אז כבר, שיגזרו לכמה שיותר.
  2. הסעודה האחרונה הינה מושג רב משמעות בנצרות, אז איך זה שאין המאמינים עורכין סדר כהלכתו? נכון שביהדות הסדר נערך לזכר יציאת מצרים, אבל שוב – גם ישו חגג את החגים היהודיים.


Carol of the Bells

מדי פעם, אפשר היה לשמוע ברדיו שירים של הגויים שהוקדשו לחג המולד, עם מלא צלצולי פעמונים או חוויות מ- Last Christmas. לאט-אט חדרה לי לתודעה שיש דבר כזה – חג מולד. אחר-כך, עם האינטרנט וההפתחות לעולם, הכרתי גם גוֹיות שנהגו לאחל לי חג מולד שמח. אז נולדה גם הבדיחה של מישהי, לפיה נחמד לחגוג יום הולדת של יהודי. הפנמתי.


Jingle Bells

את השיר המסורתי הראשון, שקשור ממש לחג המולד, שמעתי בגיל מבוגר, עת גרתי בקציר, מפי שכנה שגדלה בגולה והחגים של הגויים היו חלק ממסורת הסביבה שלה באופן טבעי, כך שהיא הטמיעה בתוכה את האוירה והמנהגים. היה זה Jingle Bells. כמה שנים לאחר מכן, לקחה אותי מאן דהיא לערוך קניות בסופרמרקט בנצרת (הלה גרה בישוב ליד) והיה משעשע לשמוע ברקע את השיר הזה מושר בערבית, יחד עם שירי חג מולד אחרים. הזוי. כל החיים לימדו את בני דורי שערבים הם בעיקר מוסלמים. ידענו כמובן שיש ביניהם גם נוצרים, אך להפגש איתם – זה היה שונה. חיים = לומדים = חוֹוִים, אם כי בסופו של דבר מתים לא חכמים במיוחד.

קישוטים בקינגסטון אפון טיימז 2009

אף פעם לא יצא לי לשהות בחו"ל בחג המולד עצמו. תמיד זה היה בסביבות מארס-מאי או מקסימום עד נובמבר. כאילו לראות את החג מנגד, אך לא לחוות אותו ממש. נורא-נורא רציתי, אך לא הסתייע. אצלנו, בזמן הזה עוברים ימים רגילים, אחר כך שמונת ימי החנוכה ושוב ימים רגילים. אצלם, כבר מאוקטובר מתחילים בהכנות – הן לחג המולד והן לחגיגות סוף השנה. מקשטים את הרחובות, החנויות והקניונים – כל מה שאפשר, שלטים ודמויות של סנטה קלאוס וחבורתו מתנוססים על כל צעד ושעל וכמובן יש את העצים המסכנים שכורתים כדי לסחוב לבתים ולתלות עליהם מכל טוב.

עץ חג מולד בחנות כל-בו בקינגסטון אפון טיימז

ערב חג המולד בשנה שעברה היה נר חמישי של חנוכה וביקרתי בנצרת. תכננתי לבקר קודם כל בחיפה, לחוות את החג של החגים ואחר כך להגיע לנצרת, כדי לחזות בהדלקת עץ חג המולד. איך אומרין: האשה מתכננת וא-לוקימה משנה לה את התוכניות. היתה שבת ועד שקמנו, נהיה כבר מאוחר ויצאנו לדרך רק אחר הצהרים. ויתרנו על חיפה ושמנו פעמינו הישר לנצרת, מרחק של כ-45 דקות נסיעה מקציר. הגענו כשעה לפני תחילת ההכנות לתהלוכה המסורתית, כך שהיה לנו מספיק פנאי לבקר בכנסיית הבשורה ואפילו לצלם תמונות בפנים. החויה היתה נחמדה (בבקשה לשים לייק לאלבום, תודה מראש). היינו נשארות לתהלוכה, לולא הגשם שהחל לרדת והבריח אותנו לָתוּר מחסה בתוך המכונית הפונה חזרה הביתה.

סנטה ואני בנצרת 24.12.2011

השנה, אצלנו זה יוצא על יום עבודה, כך שנבצר ממני להגיע ולחוות שוב. אולי בשנה הבאה בפאריס המוארת?

מבט משעשע של הקהילה על חג המולד

Lizzy the Lezzy's Christmas Karaoke – Rocking Around the Christmas Tree

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביב  On 24 בדצמבר 2012 at 19:30

    אמו של הגוי כבר שאלה אותי פעמיים, איך לא חוגגים אצלכם את חג המולד, הרי ישו היה יהודי, לא?

    • שרון הר פז  On 24 בדצמבר 2012 at 19:33

      🙂 ממליצה לה לשאול שוב ושוב עד שבסופו של דבר יפנימו אצלנו. כנראה זה יקרה כאשר יישמו את ההצעה האוילית של סילבן שלום להפוך גם בישראל את יום ראשון ליום בטלה כמו אצל הגויים

  • תרצה הכטר  On 24 בדצמבר 2012 at 20:35

    את ספרו של סאראמאגו – הבשורה על פי ישו – קראתי בשקיקה. ממליצה בחום. חג מולד שמח!

  • jazminor77  On 5 בינואר 2013 at 21:12

    חמודה את עם הפסל של מריה – זה הולם אותך… בשנה הבאה שוב בנצרת הבנויה? ניסע יחדו?

    • שרון הר פז  On 5 בינואר 2013 at 21:15

      עכשו נזכרת להגיב, יסמין? היכן היית, ישנת בטימבוקטו ללא מחשב ואינטרנט???

      • jazminor77  On 5 בינואר 2013 at 21:17

        מחלקה, להרגע ומיד! הייתי עסוקה, קורה גם זה וטוב שכך

Trackbacks

  • By חג מולד 2014 | הוזה מִלִים on 24 בדצמבר 2013 at 21:46

    […] עיניהם לכנסיית המולד בבית-לחם. לפני שנתיים כעת חיה, ביקרתי בנצרת (45 דקות מקציר) בנסיון לחזות בתהלוכת החג. פעם יהיה שלום […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: