טוּ-טִישְׁבָּט בפאריז Tu BiShvat in Paris

שולחן טו בשבט

מוזר לי לעשות את החגים בנכר, בעיקר חג כל-כך ישראלי כמו טו בשבט. בפאריז אין נוטעין, הרי אין זו ארץ ישראל. במקום זאת, מקפידין על עריכת הסדר כהלכה, הזדהות עם טוּבָהּ של ארץ החלב והדבש.

It is strange for me to spend the holidays abroad, especially such an Israeli holiday as Tu BiShvat. In Paris there are no plantings, this is not the Land of Israel. Instead, they are strict in making the Seder properly, identifying with the goodness of the land of milk and honey.

צהריים. 2 מעלות בחוץ (לפחות לא מינוס…), ערפל. אנו עושות את דרכנו לביתה של סבתא- רבתא דומיניק, היא אמהּ של ביאטריס, לסעודת השבת עם המשפחה. ביאטריס משלבת את זרועה בזרועי ומוליכה אותנו במסלול הקצר. באדיבותה, היא משננת לי במהלכו את שמות אחיותיה ואחיה כדי לרענן את זכרוני. על צאצאיהם אני מבקשת ממנה לוותר, הרי אין סיכוי שאזכור את כולם בשל מספרם, שיהיו בריאים.

Noon. 2 degrees outside (at least not minus…), fog. We make our way to great-grandmother's Dominique, Béatrice's mother, for the Shabbat dinner with the family. Béatrice integrates her arm in mine and leads us through the short way. With her courtesy, she repeats the names of her sisters and brothers to refresh my memory. I ask her to skip on their offspring, since there is no way I will remember them all because of their number, may they keep well and healthy.

השלג פונה כבר מהכבישים ומהמדרכות ורק פה ושם עוד נותרו אי אלו איים לבנים מצומצמים, בעיקר על צמרות העצים. אמנם ישנה הפוגה בגשם שירד בבוקר, אך מאוד קרררררר. קשה לי להאמין שאני נמצאת בחוץ במעלות נמוכות כאלה ועדיין מסוגלת להניע את גפי, בעיקר את התחתונות, בצעידה הזו. ביאטריס כורכת את זרועותיה סביבי ומנסה לחמם לפחות את גבי, כי המעיל לא ממש עוזר לי. אני עדיין חושבת שבורקה מצמר (צבעונית, לא שחורה) היתה מסייעת לפנים שלי עכשו, בעיקר לשפתיים ולאף. זה לא האקלים שלי!!!

The snow was already cleared from the roads and sidewalks, and only here and there were still limited white islands left, especially on the treetops. Although there is a respite in the rain that was falling in the morning, it's very collllddd. It's hard for me to believe that I am out in such low degrees and yet able to move my limbs, especially the lower ones, in this walk. Béatrice wraps her arms around me and tries to warm my back at least, because my coat doesn't really help me. I still think a wool burqa (coloured, not black) would have helped my face now, especially my lips and nose. This is not my climate!!!

הכנת סלט ירקות טרי

"אוּלָלָה", מכריזה סבתא-רבתא למראה פני החיוורים ושיני הנוקשות מהקור לפני שאני מספיקה לברך אותה ב-בונזור. "Il fait un froid glacial", היא מוסיפה ונוטלת את מעילי כדי לתלותו על המתלה הסמוך לדלת הכניסה.

"Je suis gelé", אני עונה כמיטב יכולתי בשפה שאין אני שולטת בה כלל, עת אני מורידה את הכפפות מידי ומניעה את אצבעותי לחממן.

"Oy vey, certainement", היא משתתפת במצוקתי ומוליכה אותי אל הסלון החמים.

אינני יכולה להעלים את חיוכי. ברור שאת ה"אוי ועי" למדה ממני. עד שנפגשנו, היא היתה נוהגת לומר "ירחם השם" או "שמע ישראל" במבטאה הגרוני הרך. מסתבר, שאפשר ללמד גם ותיקות טריקים חדשים.

"Ullala," declares great-grandmother to the sight of my pale face and chatter teeth from the cold before I can greet her Bonjour. "Il fait un froid glacial," she adds, taking my coat to hang it on the rack next to the front door.

"Je suis gelé", I answer as best I can in a language I don't master at all, as I take off my gloves and move my fingers to warm them.

"Oy vey, certainement," she participates in my predicament and leads me to the warm living room.

I can't hide my smile. Obviously she learned the "Oy vey" from me. Until we met, she used to say "G-d may have mercy" or "Shma Israel" in her soft throaty accent. Apparently, it's possible to teach veterans new tricks.

סלט ירקות חתוך דק

נחמד שהפעם נפל החג בשבת וזו הזדמנות לכמה שיותר בני משפחה להסב יחדו ולשמוח בצותא. כאן אין פולניות שיושבות לבד בחושך ומקוננות. ביאטריס עוברת איתי מאחת לרעותה ומזכירה שוב את השמות ששיננה לי בדרך, אך אלה מתערבלים במוחי ומסרבים לדבוק בו. אני מסתפקת בלחזור עליהם וממלמלת Enchanté‎ מחויך. מאוחר יותר אני נזכרת שהיא לימדה אותי את כל המשפט – Enchanté de vous rencontrer – אך זה כבר הרבה אחרי שהתוודענו. אין לי כוונה לעבור שוב בין כולן רק כדי להציג בפניהן את שלמדתי…

It's nice that this time the holiday fell on Saturday and this is an opportunity for as many family members as possible to sit around the table for a meal and rejoice together. Here there are no Poles sitting alone in the dark and lamenting. Béatrice passes with me from one to the other and again reminds the names she has memorized to me on our way here, but these are swirling in my mind and refusing to adhere to it. I settle for repeating them and mumbling a smiling Enchanté. I later recall that she taught me the whole sentence – Enchanté de vous rencontrer – but that was long after we did our introductions. I have no intention of moving between all of them again just to show them what I learned…

סבתא-רבתא לא חסכה. שולחן השבת והחג החגיגי עמוס כל טוב במיני מזונות המרנינים את העין (ובהמשך גם את הבטן) וכמובן בפירות יבשים מכל המינים והצבעים. בפינת החדר, שולחן נמוך עבור הטף, גדוש אף הוא במאכלים טעימים והזאטוטים מצטופפים סביבו, ידיהם עמוסות ופיהם לועס.

Great-grandmother wasn't sparing. The festive Shabbat and the holiday table is packed with all kinds of foods that delight the eye (and later also the stomach) and of course with dried fruits of all sorts and colours. In the corner of the room, a low table for the children, is also packed with delicious foods and the toddlers huddle around it, their hands loaded and their mouths chewing.

האח הדתי אומר "שהחיינו" ואת ברכת המזון. אחר כך הוא מביט בגאוה ביוצא חלציו (עוד מעט בר מצוה) המזמר מזמורים ברוח החג. המסובין עונים בפזמון החוזר. שוב ברכות, על כל פרי ופרי בנפרד. אח אחר, אמנם אינו דתי, אך כמובן חובש כיפה לראשו עת הוא מברך על היין. כשהוא מסיים ללגום, הוא מושיט את הכוס לימינו, כדי שזו תועבר בין המסובין. בידו השניה הוא מסיר את הכיפה ומניחה על השולחן. הדתי אינו מעיר לו דבר. כאן אין כפיה וכל יהודי נוהג כפי שמתאים לו.

The religious brother says "Shehecheyanu" and Birkat Hamazon (the Blessing of the Food). Then he looks proudly at his offspring (soon to be Bar Mitzvah) chanting in the holiday spirit. The diners answer the refrain. Blessings again, on each fruit separately. Another brother, although not religious, but of course wearing a Kippah on his head while he is blessing on the wine. When he finishes sipping, he holds the glass to his right so that it is transferred between the diners. With his other hand he removes the Kippah and places it on the table. The religious does not say anything to him. Here there is no coercion and each Jew behave as they see fit.

אני מביטה בסבתא-רבא המסבה בראש השולחן ההומה, מוקפת במשפחתה האוהבת וחושבת לעצמי שאולי בעתיד, עת אגיע לגילה, אולי גם אני אזכה לשבת ככה עם מלא צאצאים סביבי. הלואי!

I look at the great-grandmother at the head of the bustling table, surrounded by her loving family, and think to myself that maybe in the future, when I reach her age, perhaps I too will get to sit like that with full descendants around me. I wish!

♀♀

בערב, אחרי שנחזור מההבדלה, אעלה מול הנכדים בסקייפ ונרקיסי וכלנית המתוקים יספרו לי על הפיקניק שהיה להם היום עם אמא ואבא והדודים ובני הדודים.

In the evening, after returning from Havdalah, I will go on Skype in front of my grandchildren and sweet Narkisi and Calanit will tell me about the picnic they had today with mom and dad and their uncles and cousins.

♀♀

מחר, ה-27 בינואר, נשים בבוקר פעמינו לבית הכנסת לטקס לציון יום הזכרון הבינלאומי לשואה, 68 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. הבטיחו לנו 8 מעלות, אבל עם גשם. אוף! לפחות מצפה לנו החזרה של פטריסיה קאס אחר הצהריים. במוזיקה המשובחת ננוחם.

Tomorrow, January 27, we'll head in the morning to the synagogue for the Holocaust Remembrance Day, 68 years since the liberation of the Auschwitz death camp. We were promised 8 degrees, but with rain. Ugh! At least we expect this afternoon Patricia Kaas's rehearsal. In the great music we'll find solace.

Patricia Kaas – Ceux Qui N'ont Rien

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: