אלימות

מערוך

ביד חזקה ובזרוע נטויה

אוי, מהיכן להתחיל? איפה נמצא את שורשי הדבר הרע הזה שעומד עלינו לכלותינו? האם בכיבוש המשחית, בשלטון על עם אחר, בהקלת הראש באלימות, ברצח פוליטי שלא הופנם, במה? וכאשר נמצא, איך נוכל לתקן, הכיצד נברא את הרע מקרבנו?

תמוה בעיני מאוד ששריפת המועדון היא שגרמה לתקשורת לצאת מגדרה ועכשו ודאי גם השופטים יתחילו להחמיר בעונשיהם של האלימים במגרשים. לא פגיעה בנפש, לא התעללות בחפים מפשע – אלא שריפה, ביעור של חומר. אני תוהה היכן הערכים שלנו. אז הלכה ההסטוריה של בית"ר ירושלים, אז מה? האם המעשה הזה שקול כנגד פגיעה באנשים?

הגששים – אוהד כדורגל

פעם, כשהייתי צעירה יותר, אהבתי כדורגל – הן לשחק (הייתי צעירה, כן?) והן לצפות במשחקים, תחילה במכתש בגבעתים ולימים גם במגרש שמאחורי הבית בו גרתי בראשון לציון. אם כבר רעש בשבת בצהרים, אז עדיף לצפות בו, כי לישון אי אפשר היה. היתה אוירה נחמדה ולא יותר מדי מתח, כי באנו לראות גולים ולהנות מתצוגת הכדורגל ולא כדי ללכת מכות זה עם זה רק בגלל שהזולת אוהד את הקבוצה האחרת. זה היה בתקופה שיוהן קרויף ואייקס אמסטרדם משלו בכיפה והלהיבו את הקהל במהלכיהם המרהיבים. חוצמזה, הפועל ראשון לציון לא היתה מעצמת כדורגל, על אף היותה אחת הקבוצות הותיקות בארץ (יעקב חודורוב האגדי עמד בשער), ובסך הכל באנו לעודד את הקבוצה של עירנו האהובה. עד שקבוצת בית"ר ירושלים הגיעה להתמודד עימנו. לשבת בתוך הקהל של בית"ר, לשמוע את הקללות והנאצות, לא היה נעים כלל וכלל. חבר'ה הלכו מכות (לראשונה בחיי חזיתי במכות!!!) על באמת ולולא השוטרים שבאו להפריד, מי יודעת מה עלול היה להתפתח. השוטרים הסתפקו בהפרדת הנִצים ובלעמוד ביניהם לבל יתלקח קרב נוסף. לא היו מעצרים של המתפרעים. מאחר ולא הייתי מכורה לשינון המשחקים, אינני זוכרת את התוצאה. אולי משום שיכולנו להתפזר בשקט לבתינו, יתכן והיה תיקו או נצחון לבית"ר ואוהדיהם לא שרפו לנו או אותנו.

ועל מה מדובר כאן בסך הכל? כולה משחק, ספורט!!! איפה הפרופורציה, למען השם? ישנם אוהדי קבוצות בכל העולם וגם אנגליה "המנומסת" אינה נקיה מאותם בריונים שמוכרחים להשתית טרור בקרב הצופים, אך קשה להבין מה גורם למאן דהוא, שיתכן כי בחיים הרגילים הוא נחמד ונעים-הליכות, להפוך לחיה רעה, מזת-רעב לקרב ומשוגעת שאינה רואה את הצד השני ואינה מסוגלת אלא לאכול אותו על תוכו וקרביו. מזכיר לכן עם מסוים, שנחשב לדיקן ומנומס, שוחר תרבות וכו', שבמחי מנהיג הפך לחיה נאצית? מה גורם לזה? האם הקלות שבה אפשר להתעלל בחלש והעידוד מצד השלטונות במקום לפעול בנחישות כדי למגר את הרע מקרבנו?

אצלנו זה חוסר חינוך מהיסוד, משחר ילדותנו, הן של ההורים והן של סוכני החינוך האחרים. מי שהעלים עין וגלגל עיניו לשמיים בהשלמה למרות האלימות כלפי מפגיני "שלום עכשו" [מה שהוביל לרצח אמיל גרינצוייג ז"ל (למה שחס ושלום יהיה ערך עליו בויקיפדיה?)], בזמן שמשתוללי תג מחיר שרפו מנזרים, כשאלה מצפצפים על שלטון החוק ועושים כישר בעיניהם ואף אחד אינו מעז לעצור אותם ובעדם, מי שלא נקט עמדה תקיפה נגד אלה, מקבל עכשו את שרפת המועדון, כאילו שזו הפתעה ולא מציאות חזויה מראש. ועכשו מקוננים הכל על רכוש שנשרף ואבד לעד, במקום לקונן על הרוח שלא השכלנו להנחיל לאלה.

ג'יג'י

הודעה בפייס: זה ג'יג'י, מצאתי אותו לפני שעתיים מחוץ לבית שלי, הוא היה מרוד רעב וכשקיבל אוכל התחיל לקפוץ, לעמוד על שתיים וללקק, הוא בן 4, מסורס, ויש לו שבב אבל הבעלים שלו לא רוצה אותו, הוא ממש מתוק, מתמסר ומתפנק… פרטים אצלי 0523265026, וגם אם אתם לא רוצים בבקשה תשתפו, כדי שנוכל למצוא לו בית אוהב. תודה!

ואז אינך יכולה שלא להתעצב אל לבך ולתהות הכיצד הגענו עד הלום. לדעתי, זה אותו שורש של חוסר חינוך, של אלימות במקום הידברות, של זלזול באחר, שאינו אתה. אמי זצ"ל נהגה לומר שגם לחיות יש נפש ואסור לגרום להן צער. "הבעלים שלו לא רוצה אותו". מהיכן זה נובע? למה אפשר לעשות לבעלי חיים את מה שאסור לעשות לבני אדם? אם מאן דהוא היה זורק ונוטש כך את צאצאו או מישהו אחר שעליו הוא אחראי, מה היו עושים להלה? למה אין חוקים שוים? ואידך זיל גמור. משרד החינוך צריך להתנער ולהתחיל לחנך, אבל ממש!

שלושת הקופים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה  On 9 בפברואר 2013 at 7:55

    זה עוד כלום לעומת האלימות במדינות השכנות – דוגמת מצרים. אבל ההשוואה לא נועדה להקל ראש בתופעה כפי שאת כותבת עליה. ויש עוד הרבה פנים לתופעה, כגון רכילות מרושעת. לא מערכת החינוך אשמה בכך. כולנו אשמים. אגב, את הפריחה המדהימה של הרקפות כבר ראית?

  • jazminor77  On 10 בפברואר 2013 at 22:46

    מקוה שימצאו את החוליגנים, כמו מאפיה נהיה פה ולא של לחם. מדהים איך מישהם חושבים שאם הם אוהדים – אז הם יכולים להכתיב לקבוצה שלהם כיצד להתנהל. כולה אוהדים, לא המנהלים. אינני יכולה שלא לחשוב שרק גברים מסוגלים לכזו אלימות. אמר פעם מישהו שהוא אינו יכול להבין את ה-22 המשוגעים שרצים אחרי כדור אחד רק כדי לבעוט בו ועוד אחד שורק להם כמו משוגע גם הוא. לא אוהבת כדורגל, אף פעם לא התחברתי לזה. גם לא לכדורסל. יותר מדי אגרסיות זה מוציא ולחינם, שנאת חינם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: