בוקר יום ראשון

שושנים

קציר. בוקר. יום ראשון. עיניים נפקחות, תרות, מחפשות, תוהות. היא איננה. לא פה. מאז הלכה, נעלם השקע שהכיל אותה. המקום שקט יותר. אני יכולה להמשיך לישון, אך זו ישראל ויש לקום לעבודה. יום חול של תחילת השבוע.

Kazir. Morning. Sunday. Eyes are opened, exploring, searching, wondering. She's gone. Not here. Since she left, the gap that had her, disappeared. The place is quieter. I can continue sleeping, but this is Israel, and one has to get up for work, since it's a weekday, the beginning of our week.

אני חושבת על החיילים ועל הביטוי "שביזות יום א'". גם אני הייתי פעם חיילת, אך בזמני לא היתה שביזות (הסלנג הזה הגיע מאוחר יותר), היתה שגרה צבאית שדי למדנו לאהוב. השביזות צצה שנים רבות אחרי, יחד עם שאר הביטויים החדשים של הדור הצעיר.

I think about the soldiers and their expression referring to "Sunday's misery". I also was a soldier once, but there wasn't any misery; there was a military routine we learned to love. "Misery" appeared many years later, along with the other new expressions of the young generation.

בנזין – יום ששי את יודעת

בוקר בא לעבודה. צחצוח, סלט קטן נחתך דק-דק, לימון נסחט לתוכו, המים בקומקום מבעבעים. פעם הם היו שורקים בצרימה מעצבנת, היום זה חשמלי וכבה מעצמו. שקט יותר. יעיל. נעים. לוא היתה פה, הייתי מוזגת גם לה. היא אוהבת את שלה בלי סוכר. איך אפשר לשתות קפה לא מתוק?

לוא היתה פה, הייתי קוטפת לה שושנה אדומה מהגינה שלי ושמה לפניה, שתשמח, שתחייך. אני אוהבת לראות את העיניים שלה זוהרות, את גומות החן עת שפתיה מחייכות.

לוא היתה פה.

Morning came for work. Brushing, a salad is cut very thin, a lemon is squeezed into, the water in the kettle is boiling. In the past it used to whistle with an annoying grating sound, today it's electronic and turns itself of by itself. Quieter. Efficient. Pleasant. If she was here, I'd pour for her too. She likes hers without sugar. How can one drink a not sweet coffee?

Had she been here, I'd pick her a red rose from my garden and put it in front of her, so she would smile and be happy. I like to see her eyes shine, her dimples when her lips smile.

If only she'd been here.

Sunday morning velvet underground

♀♀

U2 Sunday Bloody Sunday Live From Slane Castle

לונדון, יום ראשון בבוקר. החלום עדיין נאחז בעיני עת היא מסיטה את הוילון, קוראת לאור לבוא. פתיתי השלג נופלים חרש על החלון הרטוב, נאספים על אדנו. ציפור קטנה רועדת מקור מקישה במקורה על הזכוכית, מבקשת מחסה. היא מקישה חזרה באצבעה והעופית פורשת כנפיה ונמלטת על נפשה. אני מקוה שהקן שלה קרוב ויש לה אל מי לחזור, לחלוק המיה, חום.

London, Sunday morning. The dream still hangs to my eyes while she pushes aside the curtain, calling the light to come in. Snowflakes are silently falling on the wet window, gathering on its sill. A little bird, shivering from the cold, is knocking on the glass with its beak, asking for shelter. She knocks back with her finger, and the little bird spreads its wings and flees for its life. I hope her nest is nearby, and it has somebody to go back to, to share yearning, warmth.

לונדון – החשמליות

♀♀

Marc Lavoine & Souad Massi – Paris

פאריז, Dimanche matin. השלג לא פסק לרדת כל סוף השבוע, מכסה בלובן טהור את הכל. אף שאני אשה של חום וחמסין, של אביב וקיץ, נחמד לי להתעורר מדי פעם בנוף שונה. אין לנו תוכניות לצאת. הזדמנות מצוינת להעמיק את הקשר שלנו.

היה לי קשה להתרגל לעובדה שבחו"ל יום ראשון אינו יום עבודה. אתגר להגיון של המוח שלי (יש לי חדש, רק היום קניתי טרי באיטליז!), שרגיל כי השבוע מתחיל ביום ראשון, ממשיך בשני וכן הלאה, כי יש סדר, הגיוני, קוי, ליניארי. איך יכול שבוע חדש להתחיל מהיום השני שלו? קצרה בינתי. בלוח השנה שקניתי בנכר, אני מוסיפה את התאריכים העבריים ומנסה לתרגל את עצמי לחשוב בלע"ז. אני מניחה שזה ענין של הרגל או של שהייה ממושכת יותר במקום שבו לזמן יש משמעות שונה מאשר זו לה אני רגילה.

Paris, Dimanche matin. The snow hasn’t stop falling all over the weekend, covering everything with pure white. Even though I am a woman of warmth and heat-wave, of spring and summer, it nice to wake up in a different scenery occasionally. We don’t have any plans to go out. That's a good opportunity to deepen our relationship.

It was hard for me to get used to the fact that Sunday abroad isn't a working day. It’s a challenge to the logic of my brain (I have a brand new, since I bought a fresh one today at the butcher's). My brain is used to the order of the days in Hebrew Sunday is called "first day", Monday is "second day", and so on – third, fourth, fifth, sixth, and Saturday is Sabbat. So there is order, it's logical, it's linear. How can a new week start from its second day? It's beyond my comprehension. I add the Hebrew dates in the calendar I bought abroad, and try to exercise thinking in a foreign language. I guess it's a matter of habit or of a longer staying in a place where time has a different meaning than the one I'm used to.

Catherine Deneuve & Malcolm McLarenParis Paris

פאריז-פאריז. ימי ראשון של התכרבלות לקראת החזרה הביתה ביום שלמחרת.

Paris-Paris. Snuggling Sundays, preparing to go back home the next day.

♀♀

מו ופו בשושנים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: