אשה מנצחת על תזמורת

A Woman Conduct an Orchestra

גלגולן של מלים

Metamorphosis of Words

invitation

בתשבצים של ימי נעורי, היתה הגדרה מאוד ברורה לשכר סופרים: הונורר. כך נהגו לאיית את התשובה הנכונה. זו באה מן המלה הצרפתית "honorer". אז לא ידעתי מה זה הונורר ושכר סופרים היה רחוק ממני כרחוק מזרח ממערב ולא דמיינתי שאי פעם נפגֵש – השכר ואני, שלא לדבר על הספרות. בתקופה ההיא חשבתי שאהיה עורכת דין, בהתאם להמלצת אמי הפולניה לאחִי. בי היא דחקה להנשא מה שיותר מהר ולהקים משפחה כדי להביא לה נחמדים (הכינוי שלה לנכדיה, הם ילדי שנולדו בשעה טובה ברבות הימים). כל כך רציתי להיות בן! איזה כיף היה לַנִמנים על המיוחסים, שעיני ההורים היו נשואות אליהם למען יגשימו את חלומותיהם – כמה קינאתי בהם! אמנם גם להם הכתיבו את עתידם, אך זה היה בכיוון מבוסס ומכובד הרבה יותר מאשר להיות למאן דהוא לעזר, לשמש דמות משנית ונושאת כלים ולא הדמות הראשית, המחליטה והקובעת בדרמה של חייך.

In the crosswords I use to do in my adolescence, there was a very clear definition for an author's fee: honour. It comes from the French word "honorer".I didn't know then what honorer meant, since author's fee was very far away from me, as far as the east is from the west, and I my imagination couldn't see that we'll ever meet – the fee and me, not to mention literature. At that time I thought I'd become a lawyer, according to my mother's wishes for my brother, not for me. As to me, she urged me to get married as soon as possible and raise a family in order to bring her sweet grandchildren. I soooooooo wanted to be a boy! How great it was (and still is!) to those who belong to the privileged, whose parents admired them so much, wishing the children to fulfil their dreams (the parents', naturally) – how I envied them! They too were dictated their future, but it was in a distinguish direction, much more than to be an assistant to somebody, to be a secondary figure, an adjutant, not the main player who decides and rules your life drama.

עם הזמן והחיים, התפכחתי והבנתי שהמקצוע הזה של עריכת דין אינו מתאים לאופיי ועדיף לי לעסוק במה שיפרנס אותי בכבוד. זה עדיין לא היה לנסות להתפרנס מהמלים שאת התפרצותן ניסיתי לבלום. עם הונורר את אמנם יכולה לרדת למכלת, אך אין שום אפשרות שתוכלי לקנות שם משהו לקיומך עם המטבע הזה. וצריך הרי לאכול, הגוף דורש את שלו… מעולם לא הסתמכתי על מישהי אחרת מלבדי שתפרנס אותי (ועם גברים הרי אינני מתעסקת…).

As time went by and life lessons kicked in, I realized that this occupation of law doesn't suit my nature, and I'd be better off with finding a work where I could make a living honourably. It wasn't yet attempting to make a living by using the words which their outburst I was trying to stop. Indeed, one can go to the macolet (the grocery store) with honorer, but there's no possibility for anyone to buy there something to eat with that currecy. One needs to eat, the body demands… I have never relied on anybody but me to support me.

יש גיל שבו את מתעוררת פתאום ומבינה שאם לא עכשו – אימתי, ואם לא תקחי את גורלך לידייך ותפעלי במו ידייך למען נפשך – זה לא יקרה מעצמו. המלים פרצו מתוכי בלי שיכולתי יותר לעצרן. הבנתי שאין טעם לברוח ממה שעלי לעשות. החלטתי לתת למלים לצאת כאוות נפשן.

There is an age where one suddenly wakes up and understands that if not now – than when? And if you won't take your destiny into your own hands and act yourself for your own benefit – it won't just happen. The words burst out without me being able to stop them anymore. I understood that there's no point to escape from what I had to do. I decided to let the words to flow as they please.

באחת הרשומות שלי פה, התפעלתי מפלורנס והמכונה שלה ועוד יותר התפעמתי מהעובדה שמאחורי הזמרת עמדה אשה וניצחה על התזמורת. כתבתי את האמת: "זו הפעם הראשונה בחיי שאני צופה באשה המנצחת על תזמורת פילהרמונית". לפעמים, משפט שאת הוגה, מצליח להגיע גם לזולת.

מורן בן-נון, אמנית ואוצרת החיה באירלנד, לקחה את המשפט הזה שלי והפכה אותו לכותרת התערוכה אותה התבקשה לאצור:

I had Never Seen A Woman Conduct An Orchestra

(מעולם לא ראיתי אשה מנצחת על תזמורת)

מה שנכון – מעולם לא ראיתי. בעולם של גברים, איך אפשר לצפות לזה? והייתי בכמה קונצרטים (אף שלא ברבים), כולל באלה של האורקסטרה של ראשון, ושום אשה לא עמדה בראש. עולם של שמוקים, מה עוד חדש?

In one of my articles here, I expressed my admiration for Florence and her machine, and moreover, I was amazed by the fact that a woman conducting the orchestra was standing behind the songster. I wrote the truth: "It is the first time in my life where I watch a woman conducting a philharmonic orchestra. Sometimes, a sentence one advocates, succeeds in reaching other people.

Moran Been-Noon, an artist and curator who lives in Ireland, took this sentence of mine and turned it into the title of the exhibition she was asked to curate:

I had Never Seen A Woman Conduct An Orchestra

That's true – I had never seen. In this world of men, how can one expect to see this? I have attended at some concerts (even if they were not many), including those of the Rishon Le-Zion Orchestra, and no woman stood on the podium. This is a world of shmucks, what else is new?

האורקסטרה של ראשון – שמעון ישראלי

Rishon Le-Zion Orchestra – Shimon Israeli

שמחתי על שטקסטים מתוך מה שהעליתי בבלוגי נבחרו ללוות את המיזם המעניין הזה של עבודות וידאו של נשים אירניות החיות בנכר ומבטאות את עולמן. מדהים איך מה שאת הוגה במוחך הקודח וכותבת בדם לבך, מוצא חן בעיני מאן דהיא, מקבל חיים משלו והופך למשהו עצמאי. אני מוחמאת. מדהים עוד יותר איך העולם הפך להיות נגיש כל כך באמצעות האינטרנט. כבר אינך צריכה להיות נוכחת פיזית או להפגש ממש עם א/נשים כדי שדברים יקרו. מהמחשב שלי לרשת, מהרשת לכל העולם. נפלא!

I was happy that texts I posted in my blog were chosen to be used in this interesting project of video arts made by Iranian women living in foreign countries, and still express their inner world. It is amazing how somebody likes what you advocate in your burning mind and write with all your heart, when it gets a life of its own, and becomes independent. I am flattered. It is more amazing how the world has become accessible so much via the internet. One does not have to attend personally or really meet with people anymore in order for things to happen. From my computer to the internet, and from the internet to the whole world. Wonderful!

הארוע יפתח בדבלין, אירלנד, בשבוע הבא ב-21.3.2013 (איזה עיתוי מדהים ושי נאה כל-כך ליום הולדתי!) וכולכן מוזמנות, כמובן.

The event will be opened next week on the 21.3.2013 in Dublin, Ireland. What an incredible timing and such a nice gift for my birthday! You all are invited, of course.

בתמצית:

שלחי מִלותייך על פני המרחב הוירטואלי כי ברבות ימים תמצאינן.

In short

Cast your words upon the virtual space, for thou shalt find it after many days.

עונג לאוזן: "שפת הבית" – מקהלת הנשים האנדלוסית בניצוחה של זיוה עטר

Pleasure for the ear: "Home Language" –  the Andalusic Women's Choir conduct by ZIVA  ATAR

קישורים:

♀    העמוד הראשי של התערוכה (main page of the exhibition)

♀    מהטקסטים שלי (my texts)

♀    אודות התערוכה (about the exhibition)

♀    האמניות המשתתפות (the participating artists)

תודה רבה-רבה מקרב לב לשרה-בלה רוטנשטיין, עורכת התרגום האנגלי של הטקסטים שלי לתערוכה.

A very big THANK YOU to Sara-Bella Rottenstein, editor of the English translation of my texts for the exhibition.

11 of today's top women conductors / Rosie Pentreath

Why aren't there more women conductors?  Helen Wallace

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • jazminor77  On 14 במרץ 2013 at 0:02

    כל הכבוד!

    • שרון הר פז  On 14 במרץ 2013 at 0:46

      תודה!

      • jazminor77  On 21 במרץ 2013 at 23:15

        זה היה היום, לא? נכחת? איך היה? ומזל טוב ליום ההולדת. מאחלת לך שנים רבות של אושר ובריאות ורווחה כלכלית כדי שתוכלי להמשיך ולכתוב ולענג אותנו במלים שלך

  • Sara-Bella Rottenstein  On 14 במרץ 2013 at 9:27

    Congratulations on a well deserved recognition of your words, and many thanks for allowing me to participate in a small way also.

Trackbacks

  • By כמה שירי אהבה | הוזה מִלִים on 15 בפברואר 2014 at 17:11

    […] הנה איך אותה פלורנס עושה את זה בסגנונה היא (שימנה לאשה המנצחת על התזמורת!): […]

  • By London Grammar | הוזה מִלִים on 30 בדצמבר 2014 at 23:27

    […] הזכירו לי את ה-XX הנפלאים. הם מעין שילוב מנצח של ה-XX ו- Florence & the Machine הנפלאה בפני עצמה. בהתחלה, נשמע הקונצרט כמין קינה אחת […]

  • […] המוזיקה של פלורנס והמכונה אני מכירה זה מכבר ונהנית מאוד להקשיב לה, הן ברקע והן בצפיה בהופעות חיות […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: