אשרי הגפרור

גפרורים

אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות

אשרי הלהבה שבערה בסִתרי לבבות

אשרי הלבבות שידעו לחדול בכבוד

אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות

חנה סנש

The Paris Match – The Style Council with Tracey Thorn

בר מתמלא, כוסות נוקשות זו בזו, צלילי זכוכית מתנפצת, חיוכים, נשים. מוזיקה של בדידות מתנגנת ברקע. ביאטריס מרוקנת עוד כוסית ורומזת לברנשית למלאותה. אני מביטה בתנועותיה מעברו השני של המקום וחושבת שאין עוד אשה שתשוה לה. ודאי לא ביופי. הן מתגודדות אצלה כמו דבורים על הדבש, מזמזמות אליה מנעמים כדי שתואיל לשים אליהן לב. גם מהמרחק הזה בינינו אני יכולה להבחין מבעד לאפלולית איך עיניה מתנוצצות, כמו מלכה החולשת על נתיניה.

The gift you gave is desire,

The match that started my fire

המתנה שנתת היא תשוקה,

הגפרור שהצית את הלהבה

מישהי מזמינה אותי לרקוד. אני מביטה בידה המושטת בהזמנה. מאן דהיא אמרה לי פעם שהיא קודם כל בוחנת את ידי האשה ולפי איך שהן מוצאות חן בעיניה, היא מחליטה אם להענות לה, אם לאו. לי אין העדפה. בדרך כלל אינני מבחינה בַּפרטים. נראה לי שאני קודם חשה את הנפש, רק אחר כך את הבשר.

הירכיים שלה בגובה העיניים שלי ואני מרימה את מבטי כדי לפגוש בעיניה. מבעד לאור המועט אני רואה איך הן קורנות אלי במבט רך, מזמין, מפתה. יד נאחזת ביד, רכּוּת מלטפת. נעים לי להעטף בזרועותיה, לנוע למקצב הצלילים השקטים, לזרום.

הבוקר מוצא אותנו באותה המיטה, אך במרחק אלפי מילין זו מזו.

The Style Council – "Paris Match"

rare version with final French lyrics

♀♀

Empty nights with nothing to do,

I sit and think, every thought is for you

לילות ריקים חסרי מעש

יושבת ומהרהרת, כל מעיינַי בּך

מפתח משקשק בתוך מנעול, הדלת נפתחת בלחישה. אינני יודעת אם היא פה, אם לבדה. אני נעה פנימה לאט, סוגרת את הדלת בלאט, תולה את המעיל והתיק על הקולב. דממה בכל. רק הגשם הזולג בחוץ נוקש ברכות על החלונות.

חדר השינה אפלולי. לגשת? לא לגשת? מה אמצא? נכון שיש ביננו הסכם שאיננו מביאות לכאן את מי שאנו עשויות לפגוש בחוץ, אך זה הבית שלה, לא שלי, היא יכולה לעשות פה מה שעולה על דעתה. אני רק אורחת פה והערב אני פורחת מפה חזרה הביתה.

אין קנאה בינינו. לה יש את החיים שלה, לי את שלי. לה את העולם שלה, לי את שלי. מדי פעם אנחנו נפגשות, משתפות. רוב הזמן היא אינה אשתי. מעולם לא חשבתי על יחסים פתוחים. אנחנו מותנות לחשוב ולהתנהג בבלעדיות. פתאום, בגיל בשל, היתה לי עדנה ומצאתי שאפשר גם כך וזה מצוין.

"Ho, ma chérie", היא זוהרת אלי עת אני יושבת במטבח עם הקפה והקרואסון. "Comment vas-tu?"

החלל המתעצב בינינו מושתת על אלמנטים מופשטים, לא תמיד ניתן לגעת בכל דבר. אני שולחת אליה מבט שואל, לבדוק אם יש לנו חֶברה והיא ממהרת לגחון אלי ולהרגיע בנשיקה. נחמד לדעת שהיא מתחשבת.

♀♀

Lisa Miller sings It'll Never Happen Again (Tim Hardin)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • jazminor77  On 21 במרץ 2013 at 23:09

    שיר מקסים, אוירה מקסימה, מה עוד צריך מרשומה? אוהבת את הסיפורים שלך!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: