הו, מגי!

Ho, Maggie!

מגי סמית' הצעירה

המגי הראשונה שהכרתי, היתה זו של רוד סטיוארט בלהיטו הגדול מגי מיי. כשיצא השיר לשידור ברדיו שלנו (בסביבות 1972), הייתי על סף גיוס לצבא וזה התנגן לי כל הזמן בראש. המנגינה תפסה אותי מאוד. אז לא הייתי קרובה ממש לשפה האנגלית (ואני מתנסחת בעדינות…) וחוץ מהמשפט בפזמון: "Oh, Maggie, I couldn't have tried anymore", לא הבנתי כלל על מה השיר מדבר, ודאי לא העליתי על דעתי שזה על יחסים בין ילד לאשה מבוגרת.

The first Maggie I knew was in Rod Stuart's big hit Maggie May. When it was released on the Israeli radio (around 1972), I was near recruiting to the army, and that song played a lot in my head. The tune captured me very much. I wasn't then near to the English language (this is an understatement…), so except of the sentence in the chorus: "Oh, Maggie, I couldn't have tried anymore", I didn't understand at all what the song is about, and certainly it hadn't cross my mind that it was about a relationship between a child and an older woman.

Rod Stewart – Maggie May [Live Unplugged Video]

באותה תקופה יצא לי לצפות בסרט הבוגר וגם זה לא עשה לי טוב. מה לעשות שאינני אוהבת סטיות? אהבה צריכה להיות שוה, בין שני/שתי בוגרים/ות ולא כשיחסי הכוחות אינם מותירים חופש בחירה, אלא מלחיצים וּמוּנָעֵי מניפולציות. התקופה היתה כזו שהצגה של אשה באור שלילי היתה המוטו ולכן אולי אין להתפלא על הפרסים שהורעפו על הסרט בידי השמוקים ששלטו אז בתעשיה.

ושיר הנושא… נו, עוד דרעק מגעיל, כל כך שונה ממגי מיי. שפוטנה בעצמכן.

At that time I happened to watch the movie The Graduate, and that didn't do me much good either. What can I do that I don't like perversions? Love should be equal, between two mature people, and not when the balance of power doesn't leave freedom of choice, but are based on pressure and manipulation. At that period, the main issue was to present women in a bed light; therefore, perhaps it isn't a surprise that this film was awarded by the shmucks who ruled the film industry then.

And the theme tune… Another disgusting drek, so much different to Maggie May. Judge for yourselves.

Simon and Garfunkel Mrs Robinson 1968

המגי השניה אליה התוודעתי, היתה האלוהית, היפהפיה, מגי סמית' האחת והיחידה. אין עליה! טוב, ישנן שחקניות נוספות שאינן נופלות ממנה, כמובן, אז היא בין הכי-הכי שיש. היה זה בסרט "אותלו", כשזה הוצג בארץ, והתאהבתי בה באחת ודמותה המקסימה ליוותה אותי שנים ארוכות. כל סרט שלה בו צפיתי היוה הפתעה נעימה. הדמויות שהיא מגלמת אמינות, אפילו כשאינני אוהבת את העלילה כמו ב"גברות בלבנדר" (עוד תסריט שטותי על התאהבות של מבוגרת בקטין). קורה ששחקנית מצוינת נקלעת שלא בטובתה לתסריט מפגר שמתחת לכבודה וכשרונה.

The second Maggie I was introduced to, was the divine, the one and only, beautiful Maggie Smith. She is unique! Well, there are other great actresses, of course, and she is one at the top. It was in the movie Othello, when it was played in Israel, and I fell in love with here in an instance. Her charming image accompanied me for many years. Each film she participated was a nice surprise for me. She embodies true characters. Even in a shallow plot like Ladies in Lavender, where she co stared with Dame Judi Dench (another stupid screenplay about an adult woman falling in love with a minor). It can happen that a good actress through no fault of her own finds herself in a poor play beneath her talent.

טרם יצא לי לצפות בסדרת סרטי "הארי פוטר" (הנכדים צעירים לזה עדיין), אך לוא ידעתי שהיא מופיעה שם (רק השבוע נודע לי), הייתי עושה מאמץ ולא מחכה לעוד כמה שנים קדימה.

כל הזמן ניתן לראותה בסרטים בריטיים מעולים (וכאמור, גם פחות טובים) ובסדרות בריטיות מעולות שהם תענוג וחויה נפלאה. הסרט האחרון בו זכיתי לצפות בהופעתה – מלון מריגולד האקזוטי (The Best Exotic Marigold Hotel) – גם הוא לא פסגת היצירה, אך הופעתה בו (כמו גם של הג'ודי דנץ'), היתה מצוינת וכיפית לצפיה.

We can see her a lot in great British films (and as mentioned, in less good too) and in excellent British series which are a pleasant experience. The last film I had the pleasure of watching her performance was The Best Exotic Marigold Hotel – it's also not the best creation ever, but her performance in it (as well as The Judi Dench's), was excellent and fun to watch.

Maggie Smith in Downton Abbey

ואז הגיעה פסגת הפסגות, אחת הסדרות הבריטיות שאין עליהן – אחוזת דאונטון. מישהו חצוף וחסר הבנה וטעם כינה את הסדרה "אופרת סבון לאינטלקטואלים". לא אתיחס לזה. לא אופרה, לא סבון וגם לא נעליים. הדמות האצילה ורמת המעלה אותה מגלמת סמית', פשוט מהממת. הדיאלוגים ששמו בפיה משוחקים על ידה בצורה הכי-הכי נכונה וכמובן אמינה. אני מאמינה שאם היה עליה לגלם את הטבחית – היא היתה עושה זאת בלא פחות כשרון. יש הבדל בין דיאלוגים שנונים ומעולים ככל שיהיו, לבין מה שיוצא מפי השחקניות/ים. הכשרון לתת חיים למלים כתובות – הינו ייחודי. למגי סמית' יש את זה בהחלט.

Then, the summit of summits came, one of the best British series ever – Downton Abbey. Somebody cheeky who is lack of taste and understanding called this "a soap opera for intellectuals". I'm not going to relate to this. It's not an opera, not any soap or anything of the kind. The noble high level figure that Maggie smith embodies is just amazing. She portrays her part with great finesse and authenticity. You believe the characters she plays. I'm sure that if she had to play the cook – she would do it with no less talent. There is a difference between witty and brilliant dialogue, and between what comes out from the actors' mouth. The talent to give the written words a life, is unique. Maggie Smith does have a great talent – no doubt about it.

Downton Abbey: Top 10 Maggie Moments

כדאי לצפות:

♀    דיוקן של מגי סמית', תענוג לצפות!

Worth watching:

♀  An interview with Maggie Smith for 60 Minutes

תוספת:

אצלי השם מגי מתקשר משום-מה למקי סכינאי, אין לי מושג למה, אולי בשל הצליל הדומה…

Addition:

For me, the name Maggie is connected for some reason to Mack the Knife, I have no idea why, perhaps because it sounds similar.

Ella fitzgerald – Mack The Knife

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • jazminor77  On 26 במרץ 2013 at 12:49

    השחקנית הזו מדהימה! מעניין איך דסטין הופמן מגלה את שמאחורי הקלעים… היא עשתה לי תמיד רושם של ליידי אנגליה אצילית ולחשוב שמה שהוא אמר נכון והיא משתמשת במלה ההיא… קצת מוזר ובלתי נתפש, אבל כולנו בני אדם עם החולשות שלנו.

    • שרון הר פז  On 26 במרץ 2013 at 12:56

      אני חושבת שהוא לא היה צריך לגלות את זה ולהשאיר לנו לחלום עליה כעל המושלמת, אבל הוא אמריקני, מה אפשר לצפות ממנו אם לא לשערורייתיות ודרמה מיותרת? אגב, שמעתי מפי יודעות דבר (טרם צפיתי), שהסרט שהוא ביים אותה בו לא משהו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: