הגבירה בחום The Lady in Brown

ברברה וז'ורז' מוסטקי – הגבירה בחום [מלים]

Barbara et Georges MoustakiLa Dame Brune

ביאטריס ואני מתעוררות לבוקר קשה, אחרי ההלם של שלשום מהחדשות שהגיעו משבדיה ואלה שזרמו אתמול מלונדון. לפני שאנחנו מספיקות למצות זו באוזני זו את דעותינו הזועמות, השוללות מכל וכל את האיסלם ושלוחיו, מגיעה בשורה מרה נוספת ומכה גלים. צרפת באבל. מהדורות החדשות נפתחות בידיעה על מותו של ז'ורז' מוסטקי והשירים שלו, שגם ככה הושמעו לא מעט – עולים מכל מַקלֵט.

Béatrice and I wake up to a hard morning, following yesterday's shock from the news coming from Sweden and those that were strimming yesterday from London. Before we manage to utilize to the fullest of each other's angry opinions, which deny completely Islam and its emissaries, comes another bitter news and shocks us. France in mourning. The newscasts start with the news of Georges Moustaki's death and his songs, which have been played quite a bit as well – are heard from all over.

מעטים הזמרים אותם אני שמחה לשמוע ומסוגלת להזדהות עם מה שהם שרים. יש משהו בקול שלו, לא הכי ערב בעולם, אך בהחלט מיוחד ומעניין, שמושך את האוזן והלב. מילדות אהבתי את שיריו, גם לפני שהתחלתי להתעמק במלים. אי אפשר שלא לחשוב מה היה עולה בגורלו לוא היה עולה ארצה ונטמע בה, טובע באלמוניות, חווה את חוסר הכבוד למוזיקה שיצר רק בגלל שלא היה אשכנזי, אלא מצרי.

Few are the singers that I am happy to hear and able to identify with what they are singing. There is something in his voice, not the most pleasant in the world, but definitely special and interesting, which attracts the ear and heart. I loved his dongs since my childhood, even before I began to delve into words. I can but ponder what would have happened to him if he had immigrated to Israel and embedded in it, drowning in obscurity, experiencing the disrespect for the music he created just because he was not Ashkenazi, but Egyptian.

יוסי בנאי ואילנה רובינא – הגבירה בחום

Yossi Banai and Ilana Rovina – The Lady in Brown

ביאטריס מנעימה את אוזני כשהיא שרה לי כמה משיריו מהתקליט המתנגן בפטיפון שלה. היא עדיין מתעקשת להחזיק את אוסף המוזיקה שלה בתקליטים, גם אם יש ביניהם כאלה החורקים מרוב שימוש. הרפרטואר שברשותה עשיר. אני מכירה שירים ספורים מתוכו, אותם שאנסונים צרפתיים שהושמעו ברדיו בשנות ה-60 וה-70.

Béatrice sings pleasantly in my ears some of his songs from the record playing on her record player. She still insists on keeping her music collection on records, even if there are some that use creaking from much use. The repertoire she owns is rich. I know a few songs out of it, the French chansons played on the Israeli radio in the 60s and 70s.

בלי תרגום, מה אני מבינה? המוזיקה שובה את לבי ואני שמחה לגלות שמלבד השירים המעטים של מוסטקי אותם אני מכירה – הוא הוציא עוד והם יפים מאוד. ביאטריס הבטיחה לתרגם לי את המלים כדי שאתמצא. נכון לנו סופשבוע מוזיקלי למדי.

Without translation, what do I understand? The music captivates my heart and I am glad to find that apart from the few Moustaki songs I know – he has released more, and they are very beautiful. Béatrice promised to translate the words for me so I'll be able to understand. We're facing quite a musical weekend.

 

אורליקה וז'ורז' מוסטקי – זה מאוחר מדי

Orlika & Georges Moustaki – Il Est Trop Tard

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Jazmin Or  ביום 24 במאי 2013 בשעה 11:09

    אהבתי אותו, היה מין שקט בקול שלו, שירה טהורה עם נשמה. עוד טרובדור ענק שהלך מאיתנו. יהי זכרו ברוך!

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: