אם נדע לאהוב

על השאנסון הצרפתי

קורין – "אם נדע לאהוב", ערב "חלומות להוריש" 2013

בוקר צח, בוקר זך, קר וגשום. מתחת ל- 280 (צלסיוס) קשה לי להתאושש והיום יש רק  150 (זה התחיל עם 8). מלבד חירוף נפשי בהוצאת אפי הרגיש החוצה לסעודת השבת של חמותי שלא מן המנין, אין באמתחתהּ של ביאטריס סחיבתי לסיורים בעיר. בין לבין, היא מלמדת אותי (עם שאר הנושאים שעל הפרק) את תולדות השאנסון הצרפתי, כולל הדגמות חיות. אני שמחה תמיד להרחיב את השכלתי המצומצמת ובעיקר כשזה בא ממומחית.

Quand on n'a que l'amour – Lara Fabian

השאנסונים שהגיעו אלינו מצרפת (כמו גם השירים מפסטיבל סאן רמו), היו המצע עליו גדלתי. היתה תקופה אחרת מזו של היום (אוי, נוסטלגיה!), כששיר היה שיר ומנגינה היתה ערבה לאוזן (בדרך כלל) והתאימה למלים שחשיבותן היתה גבוהה מאוד. אף זמר/ת לא העז/ה לשיר משהו מקושקש וחסר משמעות, ודאי לא בליל של צרחות מיותרות.

"השאנסון הוא חבילה שלמה: טקסטים וסגנון מוסיקלי שאינם מוצרים תעשייתיים; זמרים אניני טעם, קוראי שירה מיומנים, לא מתחנחנים ולא מתיילדים (הם מעולם לא רצו להתאים את עצמם לרמת ההורמונים של גיל התיכון); מידה נאותה של ריחוק ביקורתי מהקונצנזוס התרבותי והפוליטי – הן מצד היוצרים (השאנסון אינו מאחד בהכרח את השבט; בדרך כלל הוא מפריד), הן מצד הקהל האוהד" (עודד אסף, אתר הארץ).

Charles Trenet – La Mer

אדית פיאף, ז'אק ברל, שארל אזנבור, ז'ורז' ברסנס, ז'ורז' מוסטאקי, איב מונטאן, מיריי מאתיה, ברברה, סרז' גינזבורג, ז'ולייט גרקו, דלידה, שארל טרנה – כל השמות הגדולים הללו הלכו איתי לאורך הילדות והבגרות, בזמן וגם אחרי הרומן של ישראל עם צרפת. חלק משיריהם אהבתי – בעיקר בשל המנגינה – וחלק אחר החליק לי מהאוזניים מאותה הסיבה. המנגינה היא שעשתה לי את השיר בתקופה ההיא בגלל חוסר ידיעת השפה המקסימה הזו. לא שעכשו אני יודעת הרבה יותר, אבל אני מתקדמת (גם אם זה לאט מאוד) בעזרתה המסורה של ביאטריס, מורתי המתוקה.

Milva & Georges Moustaki – Milord

ביאטריס מספרת לי על גי בֵּאַר, זמר שאני בקושי זוכרת, בעיקר את השם ולא שירים שלו. כנראה שהללו לא השאירו בו רושם. זמרים נוספים שהיא מעלה באוזני אינם מעלים שום זכרון אצלי, כמו Catherine Sauvage, המזכירה לי בקולה הנמוך את ברברה. רובם אינו מעניין את אוזנַי הכמהות לצלילים ערבים. גם אם זה שאנסון צרפתי אסלי – אינני אוהבת את ההטפות ו/או הנאומים בשירה, כמו שיריו המפולפלים של בראסנאנס, אך בעיקר המשעממים את הנפש המחפשת מוזיקה נעימה.

Édith Piaf – Ne me quitte pas

הולך ופוחת הדור ונציגי השאנסון הולכים ומסתלקים מאיתנו, משאירים אחריהם חלל שאינו מתמלא וחבל. כמו בכל העולם, גם פה התרבות השתנתה והיא כבר לא ממש "תרבותית". הרחוב השתלט על השיח ועל השירה.

Barbara – l'aigle noir

(כדאי להאזין לפטריסיה קאס מבצעת את השיר)

אי אפשר להלחם נגד הרדידות, זו מלחמה אבודה מראש. אפשר רק לקוות שבקרוב יתאושש העולם ובני האדם יחזרו ליצור מתוך האמת שלהם ולא לפלוט בלילים בלתי מעניינים, מעצבנים וחסרי השראה.

Juliette Gréco im Pariser Olympia 2004 (1:43:19)

אחד הסרטים שהשפיעו עלי מאוד בשנות ה-70 היה "למות מאהבה" (Mourir d'Aimer) ושיר הנושא בפי שארל אזנבור הלך איתי שנים רבות. לא פעלולים, לא קשקושים, אלא עלילה מעניינת וסוחפת, סיפור מרתק וחשוב, המעורר את הצופה לחשוב. פעם זה היה אחרת.

Nana Mouskouri & Charles Aznavour – Mourir d'Aimer

ביאטריס עושה לנו אתנחתא ותפקידי עתה הוא להכין את הקפה ולהגישו עם העוגה, כמובן. בחוץ מטפטף הגשם ואין כמו השיר הבא ללוות את הנטפים הזולגים על החלון, מותרים אחריהם כמיהה בלב למזג האויר שהשארתי בארץ.

Les Feuilles Mortes – Yves Montand

ממליצה להאזין גם לששי קשת שלנו המבצע את השיר בכשרון רב. מי זוכרת את שיר סתו בביצוע אריק איינשטיין? אם כבר קור ולא חמסין – עדיף לי סתו.

mireille mathieu – Non, je ne regrette rien

מישהי אמרה לי פעם שלעולם אינה מביטה אחורה – לא בזעם, לא בחיבה וגם לא בגעגועים ובעיקר – אינה מתחרטת על דבר. לטעמי, לפעמים חרטה דוקא מסייעת לסגור מעגל, אך כל אשה והתנהלותה היא בעולם.

 Le Déjeuner Du Matin (English/French lyrics)

כשהייתי צעירה ושרתתי בצבא, הגיע לידי ספר שירי ז'ק פרוור שתורגמו לעברית. אחד השירים ששבו את לבי בפשטותם היה ארוחת הבוקר, שלימים זכה ללחן המקסים של קורין אלאל. ביאטריס משמיעה לי כמה לחנים צרפתיים שהוצמדו לשיר, אך גם אינה יכולה שלא להודות שאין כמו גאוה ישראלית וגם אצלה קורין מנצחת בגדול.

קורין אלאל Le Déjeuner Du Matin

ועם הזמן, כולנו הרי לא נהיה כאן, אז למה שלא נדע לאהוב בחיינו ולהנחיל אהבה לצאצאינו?

Léo Ferré – Avec le temps

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Jazmin Or  On 26 במאי 2013 at 10:29

    תודה על המוזיקה שהבאת כאן. גם אני גדלתי עליה והיא יפה ומעניינת בעיני. כמי שבאה מבית דובר צרפתית, יכולתי להתחבר למלים, אם כי לא תמיד אהבתי אותן בגלל היותן – כפי שכתבת – חריפות מדי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: