הספסל הציבורי The Public Bench

 האוהבים המתנשקים בשקט על הספסל

The Lovers Kissing Quietly on the Bench

ספסל ציבורי

השיר הזה יצא מהרדיו לאוזניים שלי עוד כשהייתי ילדה. תחילה היה זה בראסאנס עם הקול העמוק, שלא הבנתי כלום במלים שהוא השמיע.

This song came out of the radio to my ears when I was child. At first, it was Brassens with his deep voice. I didn't understand anything of the words he uttered.

Georges BrassensLes Amoureux des bancs publics

אחר כך באה יעל שרז ששרה בקול צלול ונעים למלים שתרגם דן אלמגור. בתור ילדה, חדרו לי המלים ללב ושנים רבות פינטזתי איך זה להתנשק על הספסל הציבורי, לצפצף על מבטי העוברים בדרך ולצייץ בקול מתוק כל כך…

Then came Yael Sharaz that sang this song in a clear, pleasant voice with the words translated to Hebrew by Dan Almagor. As a child, the words penetrated into my heart, and for many years I fantasized how it was to kiss on the public bench, to ignore the gazes of the passersby, and to squeak in such a sweet voice…

יעל שרז – הספסל הציבורי [מלים]

Yael Sharaz  – The Public Bench

אם דנות בנושא של חינוך וחיבְרוּת, כדאי שנתחיל לשים לב למה שאנחנו מטפטפות באוזני צאצאינו ומה הללו מפנימים. תמונת העולם שלי כילדה, כמו של כל הדור שלי, היתה של זוגות מעורבים – בבחינת "רק זכר ונקבה יכולים להיות נאהבים", בלי להעלות על הדעת שהכל פתוח והרשות נתונה לבחור ללכת בעקבות הלב ולא בתלם שהיתוו לנו שמרנים חשוכים שעד היום מתעקשים שרק דעתם היא זו שצריכה לקבוע ולאף אחד מלבדם אין אמת משלו. כדאי ללמוד מהתנועה הרפורמית ליהדות מתקדמתהמקדמת בברכה נושאי גאוה.

If we are discussing education and socialization, we should begin to pay attention to what we are dripping into our offspring's ears, and what they internalize. My worldview as a child, like all of my generation, was that of mixed couples – in the sense that "only a male and a female can be lovers", without imagining that everything is open and permission is given to choose to follow the heart and not in pate that dark conservatives delineated for us; those, who to this day they insist that only their opinion is the one that should determine, and no one else has a truth of their own. It is worth learning from the Israel Movement for Reform and Progressive Judaism that welcomes everybody.

טולוז לוטרק – שתי חברות

 Toulouse Lautrec – Deux Amies  טולוז לוטרק – שתי ידידות 

 

 

♀♀

מזל טוב! היום מלא בשמחה ובששון – סופסוף חתונה של זוג שחיכה לזה שנים. נחמד להיות במקום בו אנחנו מקבלות הכרה ושיוויון (במקרה הזה – מקבלים), גם אם חלק מהעם מתנגד לכך. אנחנו מנסות להתעלם מכל מיני מתלהמים ומתלהמות נבערות מדעת שאינן רואות את זולתן, ו"אהבת את רעך כמוך" אינו בתודעתן. את רואה את אלה שרוממות אהבת הזולת ואהבת האל לכל יצוריו יסוד חשוב באמונתם, אך רק שנאה וקיתונות של משטמה נורים מגרונם. מעולם לא הערכתי במיוחד את בריז'יט, בשני הסרטים בהם חזיתי בהופעתה – שנאתי את הדמות הנלעגת אותה גילמה. חוץ מריקנות אין בה מאום. חבל שהיא מתעקשת גם להוכיח ולצעוק את זה עכשו. ביאטריס מבקשת ממני לא להתרגש בגלל אפסית נלעגת. קשה. בכל זאת, היא דמות ציבורית ויש לה מעט השפעה. חבל שזו שלילית.

היכן האוהבות?

♀♀

במשפט אחד:

פעם, בעתיד, כולנו נוכל לישב על הספסל הציבורי ואף אחד/ת לא יניד עפעף למראה האוהבות המתנשקות.

In one sentence:

Once, in the future, we all would be able sit on the public bench and nobody would blink at the sight of the kissing lovers – males or females.

pride kiss

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יסמין  On 9 ביוני 2013 at 19:43

    אוי, כל-כך אוהבת את השיר הזה!!! בכלל, השאנסון הצרפתי היה נעים לאוזן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: