פאריז, גאוה 2013

מגדל אייפל

ישנם ימים בהם את קמה ומוצאת את עצמך תוהה היכן את. כפי שקשה לי להתרגל להתחיל את השבוע (ברגל ימין, כמובן) ביום השני שלו, כך קשה לי להתרגל לעשות את סופי השבוע לא בארץ שלי. עדיין, כשאני פוקחת את עיני ורואה מולי את הוילון הלבן עטור הפרחים הצהובים המכסה את החלון הגדול, המוח שלי מנסה לעכל את מיקומו כדי לשדר הלאה את התחושה החמימה שאני בחיק אהובתי. מתי מתרגלות לתחושת הבית?

אמנם די מבלבל, אך ישנה מטרה נעלה, והיא לחיות את ההווה בהכי כיף שאפשר ולמצות את החיים במלואם, בבחינת קחי עכשו, כי המחר מי תשורנו עם כל הגזרות הנוראיות והמשונות שממשלת ישראל משיתה עלינו לאחר ההבטחות לעשות את ההפך ולהיטיב עִמָנו, העם.

There are days when you get up and find yourself wondering where you are. As it's hard for me to get use to start the week (in the right foot, of course) on its second day, it is also difficult for me to spend the weekends not in my country. Still, when I open my eyes and see the white curtain, decorated with the yellow flowers, covering the big window, my brain tries to digest its location in order to transmit the warm feeling I am in my beloved arms. When does one get used to the sense of home?

Indeed, quite confusing, but there is a grand cause, which is living the present as much in fun one can and seize the day if full; in the sense of take now because who knows what tomorrow holds with all the weird horrible edicts the government of Israel impose on us, even after the promises to do the opposite and benefit us, the people.

שבת. אחרי שלא צעדתי בחדרה, אני מכינה עצמי לצעוד פה. מזג האויר מבשר טובות. אמנם לא נצורות, כי 200 אינן אידיאליות בשבילי, אך לפחות יש סיכוי שהשמש תבצבץ מבין העננים ודרך הטפטוף שצפוי לנו תעטר את עולמנו בקשת יפה. מתאים לנו, נכון? בכל אופן, אינני מבינה מדוע אין הגשם יכול לחכות למחר, מה יש לו איתנו? למה להרטיב לנו את הדגלים?

Shabbat. As I didn’t march in Hadera, I am preparing myself to march here. The outlook is for a beautiful day. Indeed, it's not the best, as 200 is not ideal for me, but at least there is a chance that the sun will poke out from among the clouds and throughout the forecasted drizzle it will decorate our world with a nice rainbow. Quite appropriate, isn't it? Nevertheless, I don't understand why the rain can't wait until tomorrow. Why would it wish to wet our flags?

ביאטריס מקשטת את עצמה בכל צבעי הקשת ואיני יכולה לרוות מלהביט בדמותה המקסימה. היא מצודדת אלי מבט ושואלת אם יש בדעתי לשים עלי משהו כדי שנוכל לצאת. אני מחייכת אליה והתוכניות מתאחרות קמעא.

♀♀

הרעש סביבנו מחריש אוזניים. אף פעם לא הבנתי למה צריכה המוזיקה להרעיש בעוצמה כזו, למה אי אפשר להנעים נעימות ולבבות במקום גרימת נזק לעור התוף. אני וקרנבלים לא ממש מסתדרים, אך אני רואה מצוה בצעידה הזו כל עוד איננו שוות זכויות לגמרי. פעם אולי לא נצטרך את זה יותר. אולי.

The noise surrounding us is deafening. I have never understood why the music has to be so noisy, why can't it be played enjoyably to please the heart instead of causing damage to the eardrum. We and carnivals do not really get along, but I see this marching as a Mitzvah as long as we don’t have equal rights. At some point we might not need it anymore. Perhaps.

ידי בתוך ידה והיא מנווטת אותנו בבטחה. אני מתענגת על תחושת החמימות שהיא נוסכת בי. מדי פעם היא מצטרפת לקריאות הקצובות של הקהל. אין לי מושג מה מבטאים הצלילים בשפה הזרה לי. אולי אחר-כך, בבית, היא תסביר לי מה נאמר. אני מצפה בכל לבי להדגמות.

Her hand nestles in mine and she firmly navigates us. I enjoy the sense of warmth her existence pours in me. From time to time she joins the rhythmic calls of the crowd. I have no idea what the sounds in that foreign language express. Perhaps later, at home, she will explain them to me. I'm looking forward to the demonstration with all my heart.

יש עוצמה ביחד הזה, של לראות שאנחנו כל כך מגוונות ובעיקר – שאנחנו רבּות מאוד. לכל מלוא העין בנות המין היפה והמגדר הנכון. תענוג. אני צועדת בעיר שחלמתי עליה תמיד וכל כך רציתי להגיע אליה. עוד חלום שהתגשם.

סביבנו קהל אוהדות ואוהדים, המרפסות גדושות צופות וצופים. חלק מנופף בדגלים לאמור שגם הן בקהלנו. יפה. התחושה נפלאה. בדרך כלל אינני אוהבת להיות בתוך המון, בעיקר כשזה שוצף ומרעיש, אך כנראה שכבר התרגלתי לזה ואני אפילו יכולה להנות מלהיות חלק ממנו. מה עוד שלצדי האשה הכי נפלאה בעולם.

There is a huge power in this togetherness, of recognizing how much diverse we are, and mainly – how so many. Members of the beautiful and the right gender are all over, as far as the eye can see. A pleasure. I am marching in the city I always dreamt about and so much wanted to visit. Another dream came true for me.

Around us a crowd of supporters, the balconies are crammed full with viewers. Some wave flags to say they belong to our community too. Nice. The feeling is fantastic. Usually, I don't like to be in a crowd, especially when it rages and noisy, but it seems I already got used to it and I can even enjoy being a part of it. And of course, I have the most wonderful woman in the world together with me as well.

♀♀

בערב מראים לנו בטלויזיה את העימותים שהיו עם פעילי הימין שהפגינו נגדנו ונגד חוק השיוויון בנישואין. אלה עדיין לא הפנימו שעידן חדש החל – כזה המנסה לא להפלות בין בני אדם. חבל שעדיין ישנם כאלה הסבורים שזכותם להכתיב לזולתם את אורח חייו. אני מקוה שימגרו את הנאצים הללו עוד באיבם ויפה שניה אחת קודם.

In the evening, the television showed us the confrontations with the right activists who demonstrated against us and the marriage equality law. These did not yet assimilate that a new era started – such that tries not to discriminate people. It is a shame that there are still such who think they have the right to dictate others how to live their lives. I hope these Nazis will be smashed when it is early, and the sooner the better.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

  • By גאוה 2015 | הוזה מִלִים on 31 ביולי 2015 at 0:05

    […] לצעוד בעיר הקודש במסגרת שאיפתי לצעוד בגאוה בכמה שיותר ערים בעולם, אך גם השנה לא הסתייע. אולי בשנה הבאה בירושלים […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: