דינמיט Dynamite

cliff-richard

לפני ביאטריס, הייתי מעבירה כל מועמדת סדרת חקירות יסודית, שלא לדבר על סדרת חינוך מקיפה. אין לי מושג איך קרה (וגם ממש לא חשוב לי עכשו) שזרמתי איתה ועם מה שהציעה לי, לנו. לפעמים, כשמכוונות ומתכוונות ומתאמצות – התוצאות עגומות ולעתים קורה שהמזל מתדפק על ספנו ומגיעות אלינו מציאוֹת בהסח הדעת.

Before Béatrice, I would pass every candidate a thorough series of investigations (aka the third degree), not to mention a comprehensive education series. I have no idea how it happened (and now, it really does not matter to me) that I streamed with her and with what she offered me, us. Sometimes, when you are aiming and directing and endeavouring, the results are bleak, and sometimes it happens that luck knocks on our threshold and findings come to us inadvertently.

Cliff Richard – The Twelve of Never

במהלך ההתוועדות שלנו, אנחנו מקלפות את עצמנו זו בפני זו ודברים מעניינים נחשפים. יש לנו טעמים שונים וטעמים זהים ורעיונות דומים ורעיונות אחרים ואנחנו קרובות זו לזו ורחוקות זו מזו… אולי כך זה הכי טוב?

During getting to know each other, we peel ourselves in front of each other and interesting things are revealed. We have different flavours as well as the same tastes, and similar ideas and different ideas, and we are close together and far apart… Perhaps that's for the best?

Cliff Richard – Evergreen Tree

עם הזמן והנשים שהכרתי, למדתי ששום מבחנים אינם ערובה לזוגיות טובה או נמשכת וגם אם הן עברו בהצלחה את הסינון הראשוני, הרי שבהמשך התגלו דברים שלא מצאו חן בעיני ושלא חשבתי שאלה יימָצאו אצלן. וגם להפך: חלק לא מבוטל מהן לא מצא בי את שנפשו ביקשה. אני כמובן מושלמת, אך לא בעיניהן. מיותר להתווכח עם עוּבדוֹת, טעמים וריחות…

With time and the women I knew, I learned that no tests were a guarantee of a good relationship or continued, and even if they had successfully passed the initial screening, then later on things were discovered that I did not like and did not think I would find in them. And vice versa: a significant portion of those I met did not find in me what they were looking for. I'm perfect, of course, but not in their eyes. It is pointless to argue with facts, tastes and smells…

cliff

♀♀

כשסיפרתי לביאטריס שהקליף עומד להופיע אצלנו, בישראל, היא קפצה מיד ופסקה שאת ההופעה שלו נראה יחד. בכל פעם אני מופתעת לטובה על הגילויים שאני מגלה אצלה. בסוף עוד אגיע למסקנה שהיא מושלמת…

When I told Béatrice that The Cliff was going to perform here, in Israel, she jumped right away and said that we were going to see his performance together. Every time I am pleasantly surprised at the discoveries I find in her. In the end I will conclude that she is perfect…

שמחתי להזדמנות המשמחת לנכוח בהופעה. בפעם האחרונה שהוא הופיע פה, לפני 25 שנים – הייתי בצבא וישבתי בשורה האחרונה בהיכל עם משקפת צמודה לעיניים. מתתי עליו והזלתי דמעות כמים מרוב התרגשות על שזכיתי. מי חשבה אז שזה יקרה שוב?

I was glad to have the opportunity to attend to his performance. The last time he gave a concert here, 25 years ago – I was in the army and sat in the last row in the hall with binoculars attached to my eyes. I was a big fan, and shed tears like water out of excitement that I got to see him on stage. Who thought then that it would happen again?

 

Cliff Richard – In A Matter of Moments

♀♀

בדרכנו חזרה הביתה, לקציר, בעודי כותבת ומעלה את הרשומה הזו (מנפלאות הטאבלט!!!), שרה לי ביאטריס בקולה הערב את השירים שהיא אוהבת. מענג להיווכח שגם אני.

On our way home, to Katzir, while I was writing and uploading this post (the wonders of the tablet!!!), Béatrice sang the songs she loves with her lovely voice. It's delightful to realize that I love the same songs.

 

Cliff Richard – Constantly

בונוס קטן וחביב

ואיך אפשר בלי מה שצריך להיות ההמנון הבריטי?

A nice little bonus

How could it be without what should be the British anthem?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Jazmin Or  ביום 20 ביולי 2013 בשעה 13:08

    אוי קליף!!! כמה שאהבתי אותו! עכשו כבר לא. מה שהוא שר בילדותי, נשאר והיה נפלא באוזני וכל שיר ששמת פה מרטיט לי את הנפש עד עצם היום הזה. אני יכולה להצביע על המפנה שחל אצלו ואצלי מאז השיר שלו על היום בו פגש את מארי, כשהוא החל להתקרב לדת והרחיק אותי ממה ששר. לא מצאתי בשירים שלו משם והלאה כל ענין. אלה לא היו לטעמי. חבל, כי הקול שלו עדיין מקסים וחבל שהוא בזבז אותו על דברים שאינם ראויים. זאת הסיבה גם שלא טרחתי לבוא להופעתו פה. לפעמים, עדיף להשאיר את מה שהיה פעם כשהיה ולא לגעת. אני מעדיפה את הביצועים של פעם

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: