דינמיט

cliff-richard

לפני ביאטריס, הייתי מעבירה כל מועמדת סדרת חקירות יסודית, שלא לדבר על סדרת חינוך מקיפה. אין לי מושג איך קרה (וגם ממש לא חשוב לי) שזרמתי איתה ועם מה שהציעה לי, לנו. לפעמים, כשמכוונות ומתכוונות ומתאמצות – התוצאות עגומות ולעתים קורה שהמזל מתדפק על ספנו ומגיעות אלינו מציאוֹת בהסח הדעת.

במהלך ההתוועדות שלנו, אנחנו מקלפות את עצמנו זו בפני זו ודברים מעניינים נחשפים. יש לנו טעמים שונים וטעמים זהים ורעיונות דומים ורעיונות אחרים ואנחנו קרובות זו לזו ורחוקות זו מזו… אולי כך זה הכי טוב?

Cliff Richard Evergreen Tree

עם הזמן והנשים שהכרתי, למדתי ששום מבחנים אינם ערובה לזוגיות טובה או נמשכת וגם אם הן עברו בהצלחה את הסינון הראשוני, הרי שבהמשך התגלו דברים שלא מצאו חן בעיני ושלא חשבתי שאלה יימצאו אצלן. וגם להפך: חלק לא מבוטל מהן לא מצא בי את שנפשו ביקשה. אני כמובן מושלמת, אך לא בעיניהן. מיותר להתווכח עם עוּבדוֹת, טעמים וריחות…

cliff

♀♀

כשסיפרתי לביאטריס שהקליף עומד להופיע אצלנו, בישראל, היא קפצה מיד ופסקה שאת ההופעה שלו נראה יחד. בכל פעם אני מופתעת לטובה על הגילויים שאני מגלה אצלה. בסוף עוד אגיע למסקנה שהיא מושלמת…

שמחתי להזדמנות המשמחת לנכוח בהופעה. בפעם האחרונה שהוא הופיע פה, לפני 25 שנים – הייתי בצבא וישבתי בשורה האחרונה בהיכל עם משקפת צמודה לעיניים. מתתי עליו והזלתי דמעות כמים מרוב התרגשות על שזכיתי. מי חשבה אז שזה יקרה שוב?

Cliff Richard in a matter of moments

האמת, חששתי מאוד מפני ההופעה הערב. למרות שהקליף היה אליל ילדותי ונעורי, הרי שעם השנים הועם זוהרו בעיני, לא התחברתי למוזיקה שלו. בעיני, הבלדות שלו היו ועודן הכי-הכי. שמחתי להיווכח שביאטריס חושבת כמוני. חבל שהוא לא שר מהן הערב. הצטערנו על ששירים מקסימים שמרטיטים לנו את הנשמה עד עצם היום הזה הושמטו מהרפרטואר. איתם, היתה ההופעה יכולה להיות מספקת הרבה יותר. אבל האוירה היתה חגיגית וטובה והאנרגיות בהחלט נעימות, אם כי לא היה דינמיט.

Cliff Richard Dynamite

נחמד היה לפגוש א/נשים מוכרים מהעבר ולחדש הכרויות, כמו מועדון בגיל שלנו. צעירים כמעט ולא נראו.

 Cliff Richard The Twelve of Never

♀♀

בדרכנו חזרה הביתה, לקציר, בעודי כותבת ומעלה את הרשומה הזו (מנפלאות הטאבלט!!!), שרה לי ביאטריס בקולה הערב את השירים שהיא אוהבת. מענג להיווכח שגם אני.

Cliff Richard Constantly

בונוס קטן וחביב

ואיך אפשר בלי מה שצריך להיות ההמנון הבריטי?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Jazmin Or  On 20 ביולי 2013 at 13:08

    אוי קליף!!! כמה שאהבתי אותו! עכשו כבר לא. מה שהוא שר בילדותי, נשאר והיה נפלא באוזני וכל שיר ששמת פה מרטיט לי את הנפש עד עצם היום הזה. אני יכולה להצביע על המפנה שחל אצלו ואצלי מאז השיר שלו על היום בו פגש את מארי, כשהוא החל להתקרב לדת והרחיק אותי ממה ששר. לא מצאתי בשירים שלו משם והלאה כל ענין. אלה לא היו לטעמי. חבל, כי הקול שלו עדיין מקסים וחבל שהוא בזבז אותו על דברים שאינם ראויים. זאת הסיבה גם שלא טרחתי לבוא להופעתו פה. לפעמים, עדיף להשאיר את מה שהיה פעם כשהיה ולא לגעת. אני מעדיפה את הביצועים של פעם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: