מעגל הכניעה לחום הכבד

מה שרעב, יאוש וחום יולי גורמים

What

לא אני כתבתי, אבל מעלה פה בתקוה שנצליח למגר את הגזרות המטומטמות שמטילה עלינו הממשלה הרשעית והאטומה.

לכל זמן יש את הסימפטומים שלו. היום למשל, אני הומלס או לכל הפחות מאוד קרוב לזה והמעגל הסימפטומטי הזה נמשך כבר כמה שנים. בתוך המעגל הזה מקופלים סימפטומים נוספים אשר בתוכם אני עושה מוזיקה ודברים נוספים. כשאני עושה, אז זה קורה למשך זמן מסוים – ואז זה מפסיק. אחר כך זה חוזר על עצמו. לפעמים מתחלפת המוזיקה במשהו אחר. זה יכול להיות תכנות או יצירה כלשהי. בכל אופן, מדובר במעגלים קטנים יותר מאותו מעגל גדול אשר אודותיו כתבתי ממש כרגע. המעגל ההוא אינו המעגל הכי גדול וגם הוא מקופל בתוך מעגל אחר, גדול ממנו, הרבה יותר.

אבל, אם לומר את האמת, לא המעגלים הגדולים הם המעניינים. המעגלים הכי מעניינים הם דוקא הקטנים. היום למשל, אני נמצא בתוך מעגל המצת. כן… מצת. עד אתמול היו סביבי אין ספור מצתים ופתאום אין. יוצא מכך שחלק ניכר מהיום עובר דרך חיפוש אחר מצת כלשהו ובתקוה שזה יעבוד. מצת שאין בו אש איננו עדיף על 'אין מצת'.

😦

יש אנשים, לא מעטים המה, המאמינים שהמעגלים הקטנים בונים את המעגלים היותר גדולים, ואלו, האחרונים, בונים את היותר גדולים ואם יש אמת בדבר – הרי שהמעגל האחרון אשר אודותיו סחתי – מעגל המצתים – איננו מיותר כפי שאולי ניתן לחשוב. זה אמנם מעגל קטן ובלתי חשוב כשלעצמו, אבל מעגל זה, בסופו של דבר, יצר את המצב שאני נמצא בו כרגע, משמע: לכתוב את המלים האלו. אם יהיה תוכן ראוי למה שאכתוב בהמשך – הרי שיש אמת בדבר וגם המעגלים הקטנים והלכאורה מיותרים, יש בהם תכלית.

אם ארשה לעצמי ואמשיך להאמין במלים שאני כותב כרגע, הרי שפתרון המעגלים, קטנים או גדולים, יכולים ללמד אותנו קצת על עצמנו וקצת על העתיד לבוא. לכאורה נראה כי מלים אלו זקוקות להוכחה, אבל זה לא ממש נכון – עובדה, המלים שאני כותב כרגע, הן ההוכחה!

ארשה לעצמי להמשיך ברוח זו ולהאמין בתורת המעגלים שכרגע המצאתי, למרות שאני די משוכנע שעוד כמה אנשים חשבו על זה (וזה באמת לא משנה) ומאחר וכך – מעגל המצתים מוכיח שיש תכלית כלשהי, שכן מעגל זה גרם לי לשבת ולכתוב את המלים שאני כותב עכשו, ואם כך – לא אכפת לי לגלוש ולשאול שאלה: מה תכלית החיים שלנו עלי אדמות? למה אנחנו כאן מלכתחילה?

האם החיים שלנו תכליתם ליצור מעגלים קטנים יותר (שזה כשלעצמו סבבה לחלוטין) או שמא המעגל הזה, מתישהו בעתיד יצור מעגל גדול יותר – גדול הרבה מעבר למעגלים הפרטיים שלי? מה יתפתח מאיתנו?

אם יש הגיון כלשהו, הרי שמעגל המצתים מיצה את עצמו. הוא מעגל פתוּר. אין לי צורך לעסוק בו יותר. את הפתרון לשאלה יש למצוא במעגלים אחרים, בלתי פתורים, כאלו שניתן לפתור אותם ואולי, על ידי כך לפתור מעגלים נוספים, גם אם אין מספיק מידע אודות אותם מעגלים.

😦

כרגע – חם כאן אש

אני קורא לזה 5

העיניים שלי נעצמות

ואני חש עייפות בכל הגוף

קשה להיות במקום כל כך חם

באמת קשה

בעיקר ליצור

מצד שני,

אני מרגיש צורך עז להמשיך את מה שאני עושה כרגע משום שאני יודע שאם אפסיק, המוֹד הזה שאני נמצא בו כרגע, יפסק ולא יחזור עוד. אולי יהיה מוד אחר, אבל לא זה הספציפי.

אבל חם לי יותר מדי

אין לי אמצעים לקרר כדי לשרוד

ואני מפסיק עכשו.

מעגל הכניעה לחום הכבד.

oy vey

😦  

מעניין מה הטקסט הזה עושה לכן. אותי זה טלטל מאוד. אני תוהה אם התחדשות המחאה תסייע לאנשים כמו הכותב. אפשר רק לקוות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Jazmin Or  On 20 ביולי 2013 at 13:09

    וואו! טקסט חזק ביותר! מקוה שהכותב בסדר למרות הכל

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: