אצבעות אהבה בתוך נפשי Fingers of Love inside my Soul

Béatrice&Sharon

ט"ו באב חג האהבה העברי

Tu B'av, the Hebrew Valentine's Day

"אין לך בעיה של טריטוריה", היא אומרת לי, מבטה רך.

"למה, לך יש?" אני עונה כמו יהודיה. היא מחייכת. אכן, מצחיק שמן ההתחלה לא היו לנו משחקי אגו ורכוש והדברים זרמו בינינו כנהר קולח. לפעמים יש הצלחות.

"You have no territory issue," she tells me, with a soft look.

"Why, you have?" I answer like a Jew. She smiles. Indeed, it's funny that from the beginning we had no ego and property games, and things flowed between us like a fluent river. Sometimes there are successes.

האמת היא, שמעולם לא הפריע לי שמישהי באה בצל קורתי. להפך – אני אוהבת לארח ולאפשר לנשים נחמדות לחוש בביתי כבביתן. היקום כנראה מחזיר, כי כבר מהביקור הראשון שלי אצל ביאטריס הרגשתי בבית. כמו אצלי, זו לא היתה הטריטוריה שלה ואני האורחת, אלא היא נתנה לי את ההרגשה שזה גם שלי. נחמד שיש לי חלק בדירה בפאריז, הא?

The truth is, it never bothered me that someone came and stayed under my roof. On the contrary – I love to host and allow nice women to feel in my home as in theirs. The universe seems to be giving back, because right from my first visit to Béatrice I felt at home. Like me, it wasn't her territory and me the guest, but she gave me the feeling that it was mine too. Nice to have a flat in Paris, huh?

Elvis Presley – Can't help falling in love

אנחנו יושבות בחצר, תחת צל התאנה. זו התפרעה קצת בתקופה שלא היה לי זמן לשים עליה עין ובמקום גזע מרכזי אחד ומסביבו הנוף – יצאו להם חוטרים רבים מן האדמה, מה שמקשה על הישיבה בצלו, שלא לדבר על לשים שולחן תחתיו. עד שנתפנה לעצב את העץ, אנחנו מסתפקות בשולחנון סמלי עליו אנו מניחות את הלימונדה הקרה ופרוסות עוגת השזיפים שאפיתי לנו.

We are sitting in the yard, under the shade of the fig tree. It got wild a little during a time when I didn't have the time to keep an eye on it, and instead of one central trunk and the crown around it – many scions came out of the ground, making it difficult to sit in the shade, let alone put a table under it. Until we will fine the time to designing the tree, we settle for a symbolic little table on which we place the cold lemonade and slices of plum cake I baked for us.

"כמה שקט פה", היא אומרת, מנערת את הפירורים לטובת הנמלים המתאספות לידינו. "אם רק היה פה ים, זה יכול היה להיות מקום מושלם."

"How quiet it is here," she says, shaking the crumbs in favour of the ants gathering near us. "If only there was a sea here, it could have been a perfect place."

כמובן שאני מסכימה איתה. גם אני מעדיפה ים על פני אין-ים. אני תוהה אם ישנו מקום מושלם העונה על הציפיות. הלואי ונמצא אתר כזה, של ים, של אקלים חם ונעים, של רוח קלילה נושבת וריח מלוח נישא באויר במקום הביוב הממלא אותנו בבואנו אל חופי ארצנו. קיסריה היא מקום מצוין, אך היד אינה משגת.

Obviously, I agree with her. I also prefer the sea over no-sea. I wonder if there is a perfect place that meets expectations. If we could find such a site, of a sea, of warm and pleasant climate, of a breeze blowing and a salty smell carried in the air instead of the drain that fills us as we come to the shores of our country. Caesarea is a great place, but that's not affordable.

אני מספרת לה ששנים רבות אני חולמת להקים לחוף הים שכונת נשים (רצוי לסביות ורצוי בטווח גילנו) והלואי והייתי יכולה להגשים זאת.

ביאטריס מביטה בי במבט עמוק ומהנהנת בראשה. "רעיון מצוין", היא אומרת לי, "הלואי שאפשר היה להגשים אותו."

כן, הלואי!

I tell her that for many years I have been dreaming of establishing a women's neighbourhood on the beach (preferably lesbian and desirable in our age range) and I wish I could fulfil it.

Béatrice looks at me with a deep gaze and nods her head. "Great idea," she says, "if only it could be fulfilled."

Yes, may it be so!

♀♀

בערב, עת אנו עושות דרכנו ברכב, עולה הירח המלא וממלא את לבנו חדוה. אנו שמות פעמינו לתת דרור לרגלינו ולחולל במסיבה שחברה וזוגתה עורכות בביתן שברעננה. ביאטריס לא חגגה מעולם את חג האהבה העברי. בחוג שלה אין מכירין דבר כזה. אחיה הדתי לא עדכן אותה מן הסתם. היא התפלאה לשמוע שיש חג כזה גם אצלנו, היהודיות. "עם כל הכבוד, אנחנו היינו קודם!" אני מטעימה באוזניה ושולחת אותה לויקיפדיה למצוא את הערך בשפתה.

In the evening, as we make our way by car, the full moon rises and fills our hearts with joy. We are once again called to allowed our feet be free and dance at the party a friend and her souse are having in their home in Ra'anana. Béatrice never celebrated Tu B'Av, the Jewish Valentine's Day. There is no such thing in her circle. Her religious brother probably didn't update her. She was surprised to hear that there was such a holiday for us Jews as well. "With all due respect, we were first!" I emphasize in her ears and send her to Wikipedia to find the entry in her language.

מישל פוגאן – סיפור יפה

 Michel Fugain – Une Belle Histoire 

<>

סיפור יפה, הסיפור שלנו עד עכשו. הלואי שימשיך כך. לפעמים יש מזל בחיים למצוא את הנפש שמסוגלת לשלוח אצבעות אהבה אל תוך הנפש האחרת. נפש תאומה.

It's a beautiful story, our story up to now. May it continue like this. Sometimes it is fortunate in life to find the soul capable of sending love fingers into the other soul. A soulmate.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: