ח"י שנים של יאוש

rabin

ימי ההסתה והרצח ההם אינם מרפים. האם למדנו משהו? האם השתנו דברים? מה מוכן תת-אדם לעשות כדי להגיע אל מושכות השלטון? איך אין זה בורר את האמצעים?

שמונה-עשרה שנים וכאילו מוצאי השבת ההיא לא חלפה. איפה היינו, מה עשינו בזמן העצרת ולאחריה, כשראש ממשלתנו נרצח?

ההלם. בתמימותנו, חשבנו שלמדנו את הלקח הנורא ונתחיל להיות חברה טובה יותר, נכה על חטא וניטיב את דרכנו. נעבור את האבל, נתגבר על התדהמה שאחזה בנו, נקום מעפר ונתחיל מחדש. חשבנו, שנהיה טובים ונשיר בכיכר וכל העם יסחף אחרינו ותשכון האחדות בקרבנו. זה לא קרה.

 rabin1

במלה אחת: מה שהכי כואב – שמי שידו היתה במעל, עומד בראש ממשלתנו. ככה אנו נראים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון הר פז  ביום 18 באוקטובר 2013 בשעה 9:49

    תודה, נראה מעניין. שבת שלום!

  • Tirza Hechter  ביום 17 באוקטובר 2013 בשעה 9:39

    המלצה על ספר משנת 1998 "רצח פוליטי: רצח רבין ורציחות פוליטיות במזרח התיכון." בספר תמצאי קובץ מאמרים לפי שלוש קטגוריות: רצח ראש הממשלה בהקשר הרחב יותר של רצח פוליטי; רצח ראש הממשלה מנקודת מבטה של החברה הישראלית; רצח פוליטי במזרח התיכון.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: