ח"י שנים של יאוש

rabin

ימי ההסתה והרצח ההם אינם מרפים. האם למדנו משהו? האם השתנו דברים? מה מוכן תת-אדם לעשות כדי להגיע אל מושכות השלטון? איך אין זה בורר את האמצעים?

שמונה-עשרה שנים וכאילו מוצאי השבת ההיא לא חלפה. איפה היינו, מה עשינו בזמן העצרת ולאחריה, כשראש ממשלתנו נרצח?

ההלם. בתמימותנו, חשבנו שלמדנו את הלקח הנורא ונתחיל להיות חברה טובה יותר, נכה על חטא וניטיב את דרכנו. נעבור את האבל, נתגבר על התדהמה שאחזה בנו, נקום מעפר ונתחיל מחדש. חשבנו, שנהיה טובים ונשיר בכיכר וכל העם יסחף אחרינו ותשכון האחדות בקרבנו. זה לא קרה.

 rabin1

במלה אחת: מה שהכי כואב – שמי שידו היתה במעל, עומד בראש ממשלתנו. ככה אנו נראים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Tirza Hechter  On 17 באוקטובר 2013 at 9:39

    המלצה על ספר משנת 1998 "רצח פוליטי: רצח רבין ורציחות פוליטיות במזרח התיכון." בספר תמצאי קובץ מאמרים לפי שלוש קטגוריות: רצח ראש הממשלה בהקשר הרחב יותר של רצח פוליטי; רצח ראש הממשלה מנקודת מבטה של החברה הישראלית; רצח פוליטי במזרח התיכון.

  • שרון הר פז  On 18 באוקטובר 2013 at 9:49

    תודה, נראה מעניין. שבת שלום!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: