רגעים של קסם

מיכל בת אדם הנפלאה

מיכל בת אדם

אני בטוחה שאילו היה זה גבר – מזמן היו חוגגים בראש חוצות ומפרסמים זאת בכל האמצעים כדי להודיע על כך לכל העולם, אשתו, פילגשו, צאצאיו, קרוביו וכולי, אך משום שמיכל בת אדם היא אשה – זה לא קרה. כל שנותר, זה לצַפות שהדברים ישתנו לטובה ואף השגיהן של נשים תתפרסמנה חדשות לבקרים ולא, כפי שזה היום, לעתים נדירות.

במקרה, שמעתי הבוקר בתוכניתו של יואב גינאי, "מה יהיה", על פסטיבל הסרטים הבינלאומי לנשים ועל הפרס אותו תקבל מיכל בת אדם על מפעל חייה המבורך. יבורך אסף אזולאי העורך על שהביא את זה לשידור!

שמחתי להאזין ולהתעדכן. כמה במאיות יש לנו כבר? על כמה שמענו וכמה הצליחו לחרוג מד' אמות מכריהן/סביבתן ולהציג את יצירותיהן בפני הקהל הרחב? הגיע הזמן שקולן ישמע ברמה, כמו גם של שאר הקולות של כל הנשים במרחב הציבורי הישראלי והעולמי.

מיכל בת אדם קוראת שירה

בית קפה / לאה גולדברג

מיכל בת אדם היא פורצת דרך – הן כשחקנית, הן כתסריטאית ובעיקר כבמאית, כי שחקניות יש לנו כמה וכמה (ועדיין, לא מספיק, לטעמי) ובמאיות ותסריטאיות מעטות בלבד. זה מתבטא, כמובן בסיפור של הנשים בארץ הזו (וגם בעולם, מן הסתם), בביטוי שלנו לחוויותינו דרך העיניים שלנו ולא כפי שגברים רוצים לראותנו. הרי אין כמו מקור ראשון להעיד על רגשותיה, מחשבותיה והשקפת עולמה של האשה. אם רוצות לדעת את מה שעובר בראשה של הנערה, יש לזמנה ולשמוע את שיש לה לומר, מפיה שלה.

רגעים

יצירות המופת של מיכל בת אדם תשארנה לעד ותעמודנה במבחן הזמן. מה שהיא מראה לנו, מתוך נקודת המבט שלה, כיוצרת, משקף את שעבר עלינו במהלך חיינו במדינה הזו; איך היינו ואיך אנו כיום, שלא השתנינו מספיק. אם כבר מדברים על השידור הציבורי ועל שהוא כל כך נחוץ לנו כדי לשמור על התרבות שלנו (אוי לנו עם הנוכחית!), אז אי אפשר שלא לתהות למה לא נתנו עד כה את הבמה הראויה למיכל בת אדם, למה אין מקרינים את סרטיה. ברשות השידור הנהיגו להם מנהג יפה – לשדר כל יום ששי סרט ישראלי. נפלא! אני ממרקת את משקפי בציפיה קצרת-רוח לראות שם את סרטיה של בת אדם וסרטים נוספים שנוצרו בידי נשים. הלואי ויקרֶה!

מיכל בת אדם קוראת "שירת אשה" מאת אסתר ראב

במלה אחת: ברכות למיכל בת אדם ויישר כוח למעניקות הפרס!

קישורים:

  1.  רגעים מה שכתבתי פה על מיכל בת אדם לפני זמן
  2. פרס מפעל חיים למיכל בת אדם, נירית אנדרמן, אתר הארץ [דוגמא לכתבה שוביניסטית חסרת השראה שאפשר היה לצפות כי כבר לא תהיינה במקומותינו. איך, למען השם, מזכירים את השתתפותו של דן בן אמוץ (בשניות ספורות) בסרט "רגעים" ואין מזכירין את שמה של השחקנית הראשית השניה, בריג'יט קטיון? אז מה אם היא צרפתיה?]
  3. פרס מפעל חיים למיכל בת אדם, טל לוין, עכבר העיר
  4. חגיגות העשור – פסטיבל הקולנוע הבינלאומי לנשים ברחובות, מערכת קולנוען
  5. הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים חוגג עשור, אתר עיריית רחובות

מסרטי מיכל בת אדםעוד רגעים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יסמין  On 20 באוקטובר 2013 at 9:12

    תודה על הרשומה הזו, שרון. גם אני, כמוך, מעריכה מאוד את פועלה של מיכל בת אדם ברוכת הכשרון ומצרה על שאין לנו עוד כמוה. אכן, יישר כוח למעניקות הפרס!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: