מרצדס ליד הבית

ספלי קפה עם לב

פעם, לפני הקניונים, היו בתי קפה קטנים, על פניהן הייתי חולפת בדרכי מנקודה אחת לאחרת, אך אף פעם לא עלה על דעתי לשבת באחד מהם. המדרכות היו עמוסות בשולחנות ובכסאות עליהם ישבו אנשים שזמנם בידם, משוחחים זה עם זה, מתבודדים עם ספר, שקועים בעיתון, ספל קפה מתקרר לפניהם או סתם בוהים בעוברים והשבים. אף אחד לא שוחח בשום טלפון נייד, כי לא היו כאלה.

אני כבר לא אוהבת בתי קפה. פעם אהבתי. פעם זה היה אחרת. לפני הפעם שאהבתי, לא יצא לי לבלות בבית קפה. זה לא היה המנהג עליו גדלתי. כשהפרוטה בבית אינה מצויה בשפע, אלא במשורה, אין נוהגין לבזבז בחוץ על דברים שאפשר להכין בבית. בזמנים ההם, של ילדותי ונעורי, בסביבה בה גדלתי, נחשב בית קפה למותרות, מקום המיועד להולכי בטל ובעיקר משמש למפגש של הבוהמיינים ומזדנביהם. במשפחה שלי לא נמנו כאלה.

מאג עם לב© איריס זוהר

♀♀

אני זוכרת את חוויית בית הקפה הראשונה שלי. אחרי לילה ראשון של עדנה, לקחה אותי האשה לטעום טירמיסו בקניון שליד ביתה. מאז ומתמיד אהבתי עוגות שוקולד וגבינה ולזו היה טעם מיוחד, ראשוני. מרימה את המזלג את שפתי, אני מסניפה את הארומה העדינה של העוגה, איך היא משתלבת בזו העולה מאצבעותי. תענוג שלא ידעתי לפני כן.

Béatricec

המבטים שלנו זו בעיני זו, עיניה הנחות עלי במין תמיהה עלינו, סודנו שמור עימנו… אני חשה צורך עז לרקוד לעיני כל העולם ופמלייתו ולהכריז שמצאתי אהבה, אך התאפקתי, כיבדתי את צניעותה, על אף שזו הפרידה בינינו. דמותה הנלבבת, מגע ידיה, גופה החמים… אלה עדיין מצמררים אותי בגעגועים עד עצם היום הזה.

♀♀

אני מעדיפה פגישות בבית, כמו פעם, אך התרבות השתנתה והיום זה קורה לעתים מאוד נדירות. רובן מעדיפות להפגש קודם במקום פומבי, ניטרלי ו"אחר-כך נראה". בית קפה הוא מקום כזה. האמת, אפילו שנעים שמכינים ומגישים לך, אני לא ממש אוהבת שידיים זרות נוגעות לי באוכל, כי מי יודעת היכן היו הללו, שלא לדבר על אם ואיך נרחצו בטרם ניגשו לטפל במזון… לכי ותסבירי את זה בטלפון למישהי זרה. אם חֲפֵצַת פגישה את, הרי שאין לך ברירה אחרת, מלבד לזרום. אז אני זורמת.

Jazmin1ce

אני נכנסת למתחם ומבחינה בה מיד. במציאות היא נראית הרבה יותר טוב מאשר בסקייפ. אני מנופפת לעברה ובחיוך רחב פוסעת אליה בין השולחנות השוממים. המצב הכלכלי לא משהו, אפשר לראות את זה גם בבתי הקפה. לאנשים אין כסף להוציא על מקומות בילוי.

היא קמה ומושיטה לי את ידה. אני נרעדת. נחמד שבגילי יש עדיין כאלה שיכולות לרגש אותי. היה יבש עד עכשו ואני מקוה לאושר ועושר איתה. חנוכה מתקרב ונסים יכולים לקרות. גם לי.

"איך את חוזרת?" היא שואלת אחרי שסיפרנו זו לזו על עצמנו את הדברים המחמיאים, כמובן.

"באוטובוס, למה?" אני יהודיה כשרה ולכן אינני מחמיצה הזדמנות לענות בשאלה.

אני קולטת את גבתה המורמת להרף עין. "רוצה שאקח אותך?" היא מציעה בנימוס, פניה חתומות.

לבי מנתר. אני הרי אשה אופטימית ביסודי. מראות פרועים עוברים לי בראש ומתבלים את שאריות הכריך שאת פירוריו אני מקפידה לאמץ ולהערות אל קִרבי.

 

♀♀

הג'י-פי-אס המובנה מוביל אותנו אל השכונה שלי. לא יודעת למה, אבל כל הזמן מתנגן לי פיטר סארסטד בראש בשיר שאני הכי-הכי אוהבת. אני לא מעיזה אפילו לזמזם בדממה שהיא מובילה בינינו. כנראה שדיברנו מספיק בבית הקפה.

היא עוצרת היכן שהמכשיר הורה לה. השיכונים סביב לנו סוגרים בדממה את מגרש החניה השכונתי, מלבן המלא מכל טוב בתי השכנים. פתאום אני תופשת את הניגוד שבין המכונית המפוארת שלה לבין החניה בה ניצבים גלגליה. העיריה אינה מדקדקת עם נקיון השכונה שלנו. ערמות הזבל הגולשות מתוך הצפרדעים אינם מחזה נעים, גם לא לאורם הקלוש של הפנסים הבודדים. אך זה הבית שלי ואין לי אחר כרגע. אני מביטה בה ותוהה מה היא חושבת.

מרצדסe

"רוצה לעלות אלי?" אני מעיזה, אשה אמיצה שכמותי.

היא מביטה בי בפניה שאינם מגלים לי אילו מחשבות זורמות לה בראש. לא חיוך, לא כלום. היא מפנה את מבטה ממני, ממקדת את עיניה בנקודה עלומה אותה אינני יכולה לראות. היא אמנם אינה עושה זאת, אך איני יכולה שלא לדמיין את אצבעותיה חסרות הסבלנות מתופפות על ההגה, מבקשות שאעלם.

אני פותחת את הדלת. "אז מה, זהו?" אני מנסה לגרום לה להביט בי.

עיניה עדיין רחוקות ממני. ת"ק פרסה מפרידות בין העולמות שלנו. "אני לא רואה שיש לך מרצדס ליד הבית", היא מואילה לשתף אותי בדעתה הנחרצת וחותמת את פגישתנו.

נו, טוב, גם ככה אני לא אוהבת בתי קפה…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: