פרסומות

הרהורים לא מחמיאים על תרבות הרייטינג הריקנית

 טלויזיה!!!

הכל רוצים למכור את מרכולתם. הכל רוצים לפצח את הנוסחא כדי שהמכירה תעשה במינימום מאמץ ובמקסימום רווחים. אין זה משנה מה מוכרים, העיקר שזה ימכר וימלא את הכיס בהכי פחות עמל.

מנחה בקורס "אמנות המכירה" (איזה ניגוד!) אמר פעם שאם לא נפרסם את עצמנו או את המוצר שלנו, איך נרצה שיקנו אותו? היה לו גם פתגם בסגנון: 'מי שלוחש את המוצר ולא צועק אותו מעל כל במה – שלא יתפלא אם ישאר בשממה'. זו אני, אז לא שיננתי ממש, בקושי זוכרת את רוח הדברים.

השאלה היא, איך הפכו חיינו לרעש בלתי פוסק של פרסומות נוראות, שאולי נחרתות לנו בזכרון, אבל לא בצורה לה התכוונו היוצרים אותן. או שמא כן?

ישנן פרסומות בהן מיצג השחקן את הצד השוביניסטי של האוכלוסיה וצועק על אשתו שתמלא את רצונו או שכל המשפחה מחכה למוצא פיו של הוד מעלתו, שהוא יאשר משהו, כי הרי רק הוא הפוסק ואין לו בת זוג שיש לה זכות דיבור ודעה, שלא לדבר על החלטה. זוכרות את המסע המפגר והדוחה של "להעביר את דביר"? לפחות הפסיקו עם הצעקות (האם שמעו אותי מוחה?), אם כי השוביניזם עדיין שולט שם, כמו בשאר שטחי חיינו. אין שום פרסומת בה אשה, בנקאית (יש בכלל כאלה?), מציעה ללקוח/ה מוצר בנקאי כלשהו. הרי יש רק מומחים בבנק, אין מומחיות. מי בכלל נותן את הדעת על שמחצית מהאוכלוסיה אינה מיוצגת? למי זה אכפת, שם, במגדל השן של המפרסמים? אין הם מבינים שעברנו פאזה, שהיום נתון ניהול משק הבית בידי שני בני הזוג וצריך לפנות אל שניהם במידה שוה ולא להתעלם מהחצי החשוב יותר? אינני יכולה שלא לתהות למה אין פונים אלי מהבנק הזה כדי שאנחה אותם בנושא, שלא לדבר על הפרנסה שיכלו לתת לי.

 טלויזיה ריאליטי

ישנן פרסומות שבאות לדחוף לנו מוצר גרוע, העיקר לדחוף. אי אפשר שלא לתהות: אם המוצר שלהן אינו טוב, אז למה למכור אותו? התשובה? כי מן הסתם זול מאוד ליצר אותו ותמיד ימצאו השוטים שיקנו. בעיקר מדובר במוצרי שטויות לילדים, כמו חטיפים למיניהם. למה שההורים יטרחו להכין ארוחות מזינות ומאוזנות, אם אפשר פשוט להתעצל ולדחוף לילד חטיף, העיקר שלא יהיה רעב?

לאחרונה, רצה פרסומת מקוממת, שלא רק מדיחה לצרוך מוצר רע, אלא גם עושה זאת בצורה מאוד לא חינוכית. מראים שם ילד שמתחצף ואומר שהוא יעשה כל מה שמתחשק לו, כי "אתם לא מחליטים" עליו. אז מי כן? החברה שמוכרת, כמובן, שדוחפת לו מוצר לא בריא, העיקר בשביל הרווחים שלה. איך אמר לי מורה ומחנך בישראל: "אני קורא לפתוח במתקפת נגד מול הבושה החדשה של עלית. גם ככה יש לנו בעיות חינוך וסמכות הורית במדינה, אז מפרסמים מחליטים לחתור תחתינו, ההורים/מורים? על כולנו להכריז חרם על הבמבת זבל שלהם!!!" אני איתו, כמובן ומקוה שישפיע על תלמידיו, יחד עם שאר המורים ברחבי המדינה, שלא לדבר על ההורים החכמים, שמבינים מה טוב להם ולילדיהם. כנראה שאלה שהגו את הטמטום הפרסומי הזה ובעלית, המפרסמת, חושבים שההורים טיפשים, אחרת איך אפשר להסביר את זה?

גם אי אפשר שלא לחשוב על הילד המסכן שמשחק בפרסומת. הוא אינו אשם, האומלל, אבל הוריו הדבילים והחמדניים בהחלט אשמים!!! האם חשבו על מה הוא יקח איתו אל החיים? איפה המועצה לשלום הילד שתפסיק את זה? ובכלל – צריך לפעול במרץ ובנחישות כדי להפסיק לחלוטין את השימוש בילדים בפרסומות. אם זו אינה התעללות, אז מה כן?

פני החברה, מן הסתם, כפני הפרסומות. ולא, במקרים הללו לא חכם לחשוב שהעיקר זה שמדברים עליך – כי חשוב גם מה אומרים עליך. אנשים ממש לא מטומטמים ואני מקוה שיצביעו בממונם ולא יקנו את החרא שמוכרים להם, בעיקר לא באמצעות שימוש בילדים.

סלט

♀♀

גם למכור תדמית זו מלאכה. חשבתן למה מתאמצות החברות השונות, בעיקר של הטייקונים, למכור לנו לוקשים של תדמית במקום להפנות את הכסף לאפיקים חיוביים, כגון הוזלת מחירים לצרכנים? שוב, כדי להעמיק עוד יותר את הכיסים שלהם. אין לי בעיה עם ליצור בזול ולמכור ברווח, כי זו הרי נשמת אפה של כלכלה חופשית, אך יש לי בעיה עם הניצול שלנו, עמך, הצרכנים. יוצרים בזול, תוך רמיסת העובדים שהפכו לעבדים (אולי שמעו על שכר הוגן, אך מתנגדים בכל תוקף לשלמו), בלי להתחשב בבריאות שלנו, בכדור הארץ ההולך ונחרב ולא בתוצאות האחרות של מעשיהם. ממש לא אכפת להם מה נשאיר אחרינו. גם לא מעניין אותם שרוב העם נאנק תחת המשא הכלכלי הכבד מנשוא וללא תקוה לצאת מן המעגל אליו נקלע. הרי הם במעגל אחר, הרחק למעלה בסולם.

אז יש את הפרסומות המלבבות של חברת החשמל עם תקע ושקע והולדת הצאצא. לא אכנס כאן שוב לנושא של המגדר, שהצאצא נולד באויר, מרוח הקודם מן הסתם, אבל איך אפשר לא לתהות למה אין נשים בפרסומות הללו? למה אין שוויון? האם המחצית החשובה יותר באוכלוסיה אינה משתמשת בחשמל? שוב אין מתיעצים איתי???

הפרסומות האחרונות, נחמדות ככל שתהיינה, מה הן רוצות מאיתנו? במקום להפחית את תעריפי החשמל ולהוריד את השערוריה הזו הנקרית "חשמל חינם לעובדים", מסנוורים אותנו בחבובות. האם עובדים בבנק מקבלים הלוואות בלי ריבית? נכון שאלה משלמים ריבית מופחתת מהנשך שעמך נאלץ לשלם מדמיו הזעומים, אבל עדיין לא בחינם! מה מותר עובדי חברת החשמל מאלה של הבנקים או מגזרים אחרים? אלה גם אלה משתכרים משכורות שאנחנו יכולים רק לקנא בהן, אבל אינם מקבלים דברים בגודל כזה בחינם, כמו עובדי חברת החשמל. ברור שהמפרסמים שם בטוחים שאנחנו מטומטמים, אחרת בשביל מה זה? הרי לא לבדר אותנו ביקשו, בכל זאת השקיעו סכום לא קטן בהפקת הפרסומות הללו. הם בטוחים שאם יתנו לנו שעשועים, נשכח את העובדה המרה שאין לנו לשלם להם את התעריפים השערורייתיים שלהם.

המונופול הזה שולט בכיס שלנו ולאף אחד בממשלה, שאמון על השמירה עלינו, אין את האומץ לפרק אותם לגורמים ולהפסיק את החגיגה הזו על גבינו. מישהי שאלה את עצמה איך זה שישנן מכסות כה מגוחכות לחברות שמנסות להפעיל אתרים סולריים? איך זה שעוצרים יזמים מלהקים חשמל חלופי כדי שתהיה תחרות? איך זה, שבמדינה כמו שלנו, בה זורחת השמש לפחות 8 חודשים בשנה, אין כל הארץ מכוסה בקולטים סולריים כדי להפיק חשמל בחינם? ועוד שאלה בוערת: למה עולה כל-כך הרבה להתקין את זה? ממה זה עשוי, מיהלומים?

גג סולארי

זוכרות את סרטוני התדמית של חברות הסלולר בתקופת ההילולים שלהן? אז עכשו הן הורידו פרופיל אחרי שהתעריפים שלהן נחתו ארצה בעקבות כניסת חברות נוספות לענף. וזה לא התמוטט, אלא להפך – אנשים חופשיים יותר להתקשר זה עם זה במקום לדאוג שכל מלה תעלה להם בסלעים רבים מדי.

עצה למפרסמים:

התחילו לחשוב בצורה מציאותית! אני יודעת שקשה לעשות את זה ממרומי המגדלים בהם אתם מתגוררים, משום שאין לכם מושג איך זה לחיות כעמך, אבל כדאי שתתחברו אל העם ואל מה שאנחנו רוצות, לא אל מה שאתם רוצים שנצרוך, כי זה כבר לא קורה יותר. אנשים פקחו את העיניים. היתה מחאה ולא בכדי. אמנם, היא אינה נמשכת בראש חוצות וחבל, אבל אנשים בכל זאת בודקים עכשו כל דבר בעקביות ובשבע עיניים, משוים מחירים וטיב של מוצרים וכבר אינם צורכים יותר מותגים. ימיהם של אלה חלפו מן העולם כשמדובר בעמך. עשירים, משום כיסיהם העמוקים, אינם עושים חשבון למה שהם מוציאים והם הרי חיים בעולם סגור משלהם, של להראות כמה יש להם. עמך לא יקנו בגלל השם של המוצר, אלא בשל מה שזה יעשה בשבילם – מעשית, לא נקירתית. לעמך אין את הקטע של לנקר את עיני זולתו במה שאין לו צורך בו. לכו אל אולמות השמחות ותראו את זה, כמה פחתו ההזמנות וכמה הן מחושבות היום הרבה יותר מבעבר. שמתם לב, מפרסמים, שאנשים מעדיפים לעשות בריתות מצומצמות בבית, בחוג המשפחה הקרוב ולא באולמות גדושים? לנו אין חבורת "שמור לי ואשמור לך" שעלינו להזמין בשביל הרושם. לנו אין על מי לעשות רושם.

♀♀

♀♀

קישורים:

  1. על הפרסומת של עלית, אמא יש רק אחת, הבלוג של בלה שני – הדרכת הורים, אתר סאלונה
  2. מסטיק עלמה, עוד פרסומת שבאה לטמטם אותנו במסוה של שעשוע
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה  On 24 בנובמבר 2013 at 7:41

    עד כמה שידוע לי, הזכייניות של הטלוויזיה המסחרית חייבות לבחון ורק אחר כך אשר פרסומות לפי קריטריונים שנקבעו מראש. זה בוודאי כולל נוסח ושפה ולפי דעתי גם אתיקה. כך שגם בהן האשם. מאידך, אל לנו לשכוח שקהל הצופים "מחוסן" וכבר איננו "פתי" כפי שאנחנו היינו בתחילת דרכם של הערוצים המסחריים. אחרי צפייה בכל כך הרבה מקבצי פרסומות רבים מאיתנו איננו מתעניינים אלא בחידוש, במקוריות, ביצירתיות וכן הלאה.

    • שרון הר פז  On 24 בנובמבר 2013 at 12:08

      מסכימה איתך בהחלט, גם הזכייניות אשמות! הבעיה היא שאין הן עושות את מלאכתן נאמנה משום שלוא היו שם נשים שמבינות קצת בפמיניזם ובפוגענות, שדעתן חופשית ושאינן שבויות של אף אחד – לא היו עולות כלל פרסומות מהסוג שהזכרתי ברשומה.
      השאלה הנוספת היא לא רק מה תופש את תשומת לבנו, אלא גם אם זה מקורי, חדשני, יצירתי וכיו"ב – מה זה עושה לנו: איזה משקע זה משאיר אצל הצופות/ים? הרי לא סוד הוא שישנם מסרים גלויים וכאלה שהם מוסתרים. השאלה היא מה נשאר לנו מזה? סדרת הסרטונים בפרסומת של חברת החשמל, לדוגמא, הרי היא מבריקה ביותר בהגשה שלה, אך השאלה שנותרה היא – כפי שכתבתי ברשומה – מה מטרת המפרסם? משום שלמרות ההברקה, הצחוקים ומצב הרוח הטוב שאלה משרים על הצופים – עדיין יש את מה שנשאר אצלם מכל אלה.
      שבוע טוב ומוצלח!

  • Jazmin Or  On 24 בנובמבר 2013 at 12:35

    מצטרפת לקריאה שלך לגורמים המתאימים לבדוק את כל נושא השימוש בילדים בפרסומות. גם מסכימה איתך בהחלט שצריך להחרים את החברות ומוצריהן שעושות שימוש בילדים. א. ברור לכל שהשימוש בילדים נעשה כדי לעקוף את סמכות ההורים וכדי שהילדים ינדנדו להם לרכוש את מה שהם רואים על המסך. ב. עליית המדרגה המסוכנת היא כשמשתמשים בילדים כדי להציג מוצרים שאין להם כל קשר אליהם, כמו הפרסומת חסרת המחשבה וההגיון לחברה שמשכירה רכב. נדמה לי… מה שאני זוכרת מהפרסומת, זה שהילדים המסכנים מדקלמים משהו שאינו בכלל בלקסיקון שלהם או ששייך לעולמם וכמה זה מקומם אותי לשמוע את השטויות הללו. אם המפרסמים חושבים שמישהו יזכור את שם חברת ההשכרה – אז טעות בידם. עובדה, אינני זוכרת. אם אצטרך לשכור רכב – השם של החברה לא יצוץ לי מתוך תת-ההכרה, משום שאין הוא שם בכלל.
    ג. נכון אמר המורה ואני מסכימה איתו לגמרי! יש להפסיק להיות פסיביים ולהתחיל להחרים את המוצרים הללו, גם אם הילדים מנדנדים. כדאי לחנך אותם לראות את הבעיה – איך שמנסים לפתות אותם לצרוך מוצר שאינו רצוי, שלא לדבר על הגסות וחוסר הנימוס שזה נעשה. להסביר לילדים, שכמו שאין הם רוצים שאף אחד יפנה אליהם בצורה כזו – כך מומלץ להם לא לקחת את הדוגמא המפגרת מהפרסומת ולא לפנות אל אף אחד ככה.
    איך את אוהבת לכתוב: ואידך זיל וגמור🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: