בנק היברידי, למה זה טוב?

מלבד לחלק בונוסים שמנים לשמנה וסולטה ולמנהליו, וגם בונוסים רזים יותר לעובדיו, מה עושה הבנק ההיברידי לטובת לקוחותיו? מוציא פרסומות מטופשות על חסכונות ופירות באושים? כמה ריבית זה משלם לחוסכים אצלו? לא שבבנקים אחרים טוב יותר – הכל עמלים שם לחלוב את כבשת הרש של עמך העמל בזעת אפיו כדי להביא לחם לביתו.

יושבים בכנסת אנשים שהגיעו לשם על גל המחאה החברתית ומסובבים אותנו בכחש. במקום לקיים את אשר הבטיחו לבוחריהם, הם ממשיכים את שהיה ואינם נוקפים אצבע למען העם. עולם כמנהגו נוהג ושום דבר לא השתנה – העשיר מתעשר עוד יותר והעני הולך ומתדרדר. בעוד המחוברים דואגים לצ'פר זה את זה, מפוטר העני מעבודתו ונגרעות ממנו מעט הפרוטות שהשתכר בעבודה קשה, בחומר ובלבנים.

אי אפשר שלא לתהות על מה מקבל מאן דהוא סכום עצום כזה. על עיון בניירות כלשהם מפעם לפעם? כי על העברת הניירות מצד אחד של השולחן לצדו האחר ממונה המזכירה (ולא אזכיר את משכורתה). במקום להיות הוגנים ולהפחית את העמלות ללקוחות, חוגגים על גבם ומחלקים כספים למי שממש לא זקוקים להם. עד כמה יכולה החזירות להגיע? איך זה שאי אפשר להמנע מלעשוק את עמך הלקוחות (כי שמנה וסולטה הלקוחות הם סיפור אחר לחלוטין!)? למה אין מישהו מרים את הכפפה ומקים בנק חברתי לטובת כולנו?

עד כמה עבה עור הפיל של ראשי הבנק והמדינה המנותקים מאיתנו? עד מתי יתקיים כאן הקשר הבלתי מנותק הזה בין הון ושלטון? והכי מעניין (אותי): איך אין כל העם יוצאין לרחובות להפגין נגד זה?

מה אני יכולה להגיד לידידה שלי, שאתרע מזלה ונקלעה לקשיים, אך הבנק ההיברידי שלה מסרב להלוות לה עשרים אלף ₪ כדי שיהיה לה קצת חמצן למספר חודשים, עד שהיא תתאושש, ובמקום זאת החזיר לה את חיובי כרטיסי האשראי.

שימנה לב לפרופורציה: עשרים אלף ₪ כהלוואה (עם נשך, כמובן) – לעומת בונוס של 615,000 ₪.

ואידך זיל וגמור!

חפירות:

  1. השר יעקב פרי יקבל בונוס של 615 אלף שקל מבנק מזרחי צבי זרחיה וסיון איסקו, אתר דה מרקר
  2. אחי העבדים, עובדים עליכם. קחו דוגמא מיעקב פרי משגב לעם, אתר הארץ
  3. בנק מזרחי מחק 65% מיתרת חוב אתר מ.א. בקרה וניהול בע"מ
  4. עוד דיווחים על מחיקת חובות של חברות ועשירים אתר daro
  5. דנקנר חי כמו מלך והבנקים מתכננים לוותר לו על חובות של חצי מיליארד שקל מיכאל רוכוורגר ועמי גינזבורג, אתר דה מרקר

שייקה אופיר ורבקה מיכאלי – מנצח המקהלה (בוקר-בוקר, בוקר-בוקר-בוקר)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Jazmin Or  On 20 בפברואר 2014 at 13:52

    כל הבנקים כאלה, לא רק ההיברידי – לא שזה מצדיק את מה שהם עושים, כמובן. רעיון מצוין זה להקים בנק חברתי, הבעיה היא שהיה כזה – הפועלים – וראי לאן זה הגיע, רק השם נשאר וזה כבר לא בנק עבור הפועלים. חוצמזה, לא קל להקים בנק בימינו אם אינך מחוברת ואין לך את הויטמינים המתאימים. המצב על הפנים!

  • סתו  On 20 בפברואר 2014 at 15:16

    המחאה החברתית לא השיגה את שהיתה צריכה להשיג – שיוויון לכל שדרות העם. אף אחד לא רצה לגזול מהטייקונים, אלא להתפרנס בכבוד ולא להיות נגזלים על ידיהם. זוגות עובדים כמו חמורים בשתי משרות ובקושי רואים את הילדים אבל שום דבר לא עוזר לנו לצוף. החסכונות שניסינו לחסוך הלכו. אנחנו שכירים, אז זה יורד לנו מהמשכורות ואיננו יכולים לעצור את זה. זה עוד כסף שהולך פארש בלי שאי פעם נהנה ממנו. ככה הממשלה רוצה אותנו – שלא יהיה לנו זמן לראות את העוולות שהיא עושה לנו. מזמן אפשר היה לתקן את המעוות ולאפשר לנו חיים בכבוד במדינה הזו. יש מספיק לכולם, אבל זה אם מחלקים נכון. במקום לדאוג לנו לעבודה ולשגשוג – מסיטים את תשומת הלב שלנו מהעיקר ומסיתים אותנו נגד הדתיים.
    קראתי כמה רשומות שלך בנושא הצדק החברתי ואכן, אי אפשר להבין למה קורה מה שקורה, מלבד הקשר בין הון לשלטון בצורה המעוותת של "שמור לי ואשמור לך" ושהשאר יחנקו.
    הידידה שלך לא לבד. לא שזה מנחם שכולנו באותה הסירה המזופתת והטובעת. אינני זוכרת מתי היינו בפלוס. כמה שלא נעבוד וכמה שלא נשתדל לצמצם – יוקר המחיה עולה וזו ריצת אמוק במקום. אנחנו נשואים כבר 12 שנים והחלפנו כבר 4 דירות. בכל פעם שבעל הבית העלה את שכר הדירה שלא יכולנו לעמוד בו, נאלצנו לארוז ולעזוב. אני לא מדברת על החפצים שהולכים לאיבוד ונשברים וארונות שאי אפשר להרכיב יותר מפעם אחת וצריך לקנות חדשים. אני לא מדברת על הזמן שמתבזבז לשווא על התהליך הלא קל הזה והכסף להובלה ועוד ועוד.
    אני כמו הריקי כהן הזו ששר האוצר עשה את עצמו עוזר לה. לא מחדרה, אנחנו גרים בתל אביב כי זה המקום בו אני ובעלי יכולים להתפרנס. אין לנו פרנסה במקום אחר. למה זה מגיע לנו?

    • שרון הר פז  On 20 בפברואר 2014 at 16:28

      אכן, הכל אחיזת עיניים, סתו-ריקי. אין פתרון לנו, הלא מחוברות.

  • תרצה הכטר  On 20 בפברואר 2014 at 15:36

    הכעס שלך/נו הוא כמו כוסות רוח למת. הוצאת קיטור. גם המחאה החברתית הייתה מעין הוצאת קיטור. עדיין אני מאמינה שהייתה זו שעתה היפה של ישראל-של-מטה.
    עצתי לחברתך היא שתנהל משא ומתן ממולח עם מנהל הבנק לשם קבלת ההלוואה. שתעשה הכל כדי לרכך את ליבו ולשכנע אותו לסייע לה. מאחלת לה שתצליח!

    • שרון הר פז  On 20 בפברואר 2014 at 16:45

      אמי זצ"ל היתה אומרת לזאת: "קענסט נאר שרייען חי וקים!" (תרגום מאידיש: את יכולה רק לצעוק לשוא, שום דבר לא יעזור לך). במדינתנו החופשית (עדיין) מותר להוציא קיטור, כי לשתוק זו אינה אופציה. אם נשתוק – לא נועיל בכלום. אם נביע את רחשי לבנו, אולי יש סיכוי שמאן דהוא אטום הלב יבין שעליו להושיט עזרה לחלשים ממנו. אני אופטימית תמיד.
      בקשר לחברתי, הבנק אמר את דברו וחרץ את דינה. היא אינה יכולה לנהל מו"מ על גובה הריבית או על תנאים כלשהם – פשוט אמרו לה שאין היא יכולה לקבל מהם הלוואה וזהו. אין כאן מקום לדיון או להתמקחות. זו מישהי שהתנהלה בצורה מינורית, במשך 3 השנים האחרונות לא היה לה מינוס וכשהתגלעו לאחרונה קשיים – הבנק פשוט מפנה לה עורף ומתנכל לה. למה אפשר לצפות? היא לא טייקון. כשהם נופלים, מוחקים להם מליונים. כאן לא מדובר בנפילה (עדיין), אלא בקשיים זמניים, אבל למה שיהיה אכפת למי שמרויחים אלפי שקלים בחודש? מאיפה יודעים הללו את הטעם של אין פרוטה לפרטה, של הצורך להזדקק לבריות? והרי כתוב: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" (פסחים קיב ע"א)) ואני מוסיפה: אוי לנו שהגענו לזמנים הללו!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: