שלום שרון, מה שלומך?

יוסי בנאי ורבקה מיכאלי – הטלפון 1973

כולנו צריכות להתפרנס, אני מניחה שעל זה אין ויכוח, השאלה היא איך. כבר נאמר: "גדולה מלאכה, שמכבדת את בעליה" (נדרים מ"ט ע"ב). אי אפשר שלא לתהות מה גדולה יש במלאכה שהעוסקים בה מציקים לכל מאן דבעי, בעיקר באמצעות הטלפון, בעיקר לי.

אתמול היה יום כזה, שלפני שהספקתי להתמקם מול המחשב ולהתחיל לעבוד, הגיעו הטלפונים מכל עבר. נראה שנציגי המכירות השתעממו או שקיבלו פקודה להציק או השד יודע מה. מאז יצא החוק נגד ההצקות בטלפון, מתחכמים נציגי החברות ומצלצלים ממספר בלתי מזוהה. לכאלה אינני עונה, שיצלצלו עד מחר; אמנם הרעש מפריע לי, אך תמיד אפשר להרים את השפופרת ולסגור מיד, גם בנייד. הבעיה היה שכאשר את (אני) עוסקת במקצוע שמצריך ריכוז וחשיבה, כמו כתיבה וכו', הצלצול בהחלט מעצבן ומזיז אותך (אותי) מקו המחשבה. גם לזה יש לי פתרון: כשעלי להתרכז מאוד – אני פשוט סוגרת טלפונים. מי שצריכה אותי – יכולה להשאיר הודעה אם הלה רוצה שאחזור אליה.

כנגד מספרים מזוהים אין תרופה, משום שהצלצול יכול להיות מלקוחה פוטנציאלית והרי אינני רוצה להפסידה, אז אני מרימה בלית ברירה. לכל נציגי/ות המכירה יש את אותה התבנית, כך שתחילת השיחה מתנהלת דלהלן:

"שלום שרון, מה שלומך." אפילו אין סימן שאלה, רק לצאת ידי חובה, כמצוות אנשים מלומדה. הכל אפשר ללמוד בימינו… נימת הקול אישית, כאילו אני החברה הכי טובה שלה. אני מפשפשת בזכרוני, מתאמצת בכל מאודי, אך אינני מצליחה לזהות. "מי זו?" אני שואלת עם סימן שאלה תמֵה ביותר ואז…  שטף של קשקושים שממש אינם מעניינים אותי.

להלן היבול של אתמול.

שיחה א': "שלום שרון, מה שלומך."

אני: "מי זו?"

המטרידה: "מדברת…" ענבל? סיגל? אביטל? בחיי, שכחתי את שמה של המציקה. לא רשמתי וגם לא חשוב, נכון? "מחברת …" כאן בא שמה של חברת סלולר ידועה לשמצה שגם אם היא תהיה היחידה בעולם – לעולם לא אשתמש בשרותיה.

"אמרי לי", אני מפסיקה את קשקושה, "לא רשום אצלכם שהצהרתי שלעולם לא אחזור אליכם, שהיה לי מספיק מהטמטום של הנציגים שלכם? שלא לדבר על החברות שלי, שהעברתי מכם."

"מה…" היא מתחילה לגמגם ואני מבהירה לה: "רשמי לפנייך למחוק את שמי מרשימתכם ולא להתקשר אלי לעולם. את יודעת שזו עבירה על החוק להטריד אנשים בטלפון כמו שאת עושה עכשו?"

אני שומעת את נשימתה החטופה מבעד לשפופרת ולפני שהיא תתעשת, אני ממשיכה: "אני מיעצת לך להעביר לממונים עלייך שהזהרתי לבל תתקשרו אלי שוב."

אני שומעת אותה מנתקת במהירות. אפילו לא טרחה לומר שלום. אז לא. אני מקוה שלא אשמע מהם לעולם.

שיחה ב': הפתיח כנ"ל. הפעם זה מחברת סלולר אחרת, פלפון, שאמנם מעולם לא הייתי לקוחה שלהם, אך לפי התנהגות הנציגים שלהם, גם אין סיכוי שאהיה אי פעם – גם פה, אפילו אם זו תהיה חברת התקשורת היחידה ביקום.

אחרי שהיא מדקלמת לי את שמה (שוב לא שיננתי…) ומאין היא, היא אינה משאירה לי מקום לענות וממשיכה לתקוף: "באיזו חברה את היום?" חוצפנית! למה שאגלה לה?

אם זה היה בחור, הייתי עונה לו מיד בחוצפה משלי ואומרת לו שאין זה עניינו וסוגרת לו בפרצוף, אך משום שאני בענין של העצמת נשים ואני מרחמת עליה על שעליה לעסוק בעיסוק הבזוי הזה של להטריד אנשים בטלפון, אני מושלת ברוחי ומגייסת קצת נימוס: "מה זה משנה? נגיד שאני בגולן טלקום. אתם לא יכולים להציע לי את שהם מציעים, נכון?" כבר בדקתי את זה לפני כשנתיים, כשגולן טלקום נכנסו לשוק והציעו את החבילה של ה-10 ₪ (טוב, 9.99 ₪) עבור 60 דקות שיחה ו-60 סמסים, שהתאימה לי בדיוק. החוכמה שלהם היתה לפשט את התוכניות שלהם ולהציע מה שמתאים ללקוחה ולא לדחוף לה מוצרים שאין לה שום צורך בהם, שלא לדבר על הפשטות בחישוב. להזכיר שאחרי שנה הם הגדילו עשות והעניקו לנו סמסים ללא הגבלה? מבחינתי, זו תמורה הולמת בעד המחיר. כשחודש אחרי שהצטרפתי לגולן טלקום, התקשרה אלי נציגה מהחברה המעצבנת שנציגתה הטרידה אותי גם אתמול ולעגה לי (כן, בפירוש) על שאני משתמשת בחבילה המוזלת הזו. אפשר לחשוב שאני חייבת לה משהו!

הנציגה של אתמול, לשמע המידע שסיפקתי לה, משמיעה לי נחירת בוז (כן!!!) באוזן ואני חשה איך הדם עולה לי – היא נחרה לי באוזן ללא בושה, החזירה!!! יש לי כבר הטפת מוסר מוכנה על הלשון, אך לפני שאני מספיקה לפתוח את הפה ולנבוח עליה כדי ללמדה לקח, היא אומרת: "איך את יכולה להסתפק בחברה שנותנת לך אינטרנט עלוב?"

אני מקוה שכל הגבות של הקוראות הנבונות מתרוממות בזה הרגע בסלידה ובהבנת הטמטום. כנראה שבפלפון בוחרים אותם אחד-אחד לפי מנת הטפשות. מאין לה לדעת מה הצרכים שלי? מה היא דוחפת לי מה שאינני צריכה? אני מבינה שזה מה שהנחו אותה ומשום שהיא צריכה את העבודה, היא עושה מה שאומרים לה. מסכנה. הכעס עובר לי בן רגע, היה כלא היה ושוב גלי רחמים אופפים אותי עליה. אני מסתפקת באמירה שלוה של: "אני מבקשת בכל לשון של בקשה וכדי שלא אתלונן עליכם, נא מחקו אותי מרשימותיכם ואל תטרידו אותי יותר, כי לעולם לא אעבור אליכם, בסדר?"

וסוגרת.

היא לא התקשרה בתירוץ ש"השיחה התנתקה ורציתי לדעת מה אמרת", כפי שעושים נציגים אחרים.

שיחה ג': אתן כבר מכירות את הפתיח. הפעם זה היה מבנק. פעם ראשונה שאני מקבלת שיחה מבנק שאינני לקוחה שלו.

אני: "מה הביא את כבודו להתקשר אלי?"

הנציג: "קראתי בבלוג שלך שאינך מרוצה מהבנק שלך וחשבתי להציע לך לעבור אלינו, יכול להיות שנוכל לתת לך תנאים טובים יותר."

אני בשוק! מישהו קורא את הבלוג שלי?! בחיי שבא לי לרקוד סמבה!

Pierre Barouh – Samba Saravah

מתוך הסרט האלמותי "גבר ואשה"

כדי לקצר ולא להלאותכן בפרטי השיחה המלבבת בת השעה (הלה חובב ספרות נלהב), ארגיע אתכן שלא עברתי בנק, גם אם אינני מרוצה מהתנהלות הבנק ההיברידי שלי. כולם אותו הדבר, אז בשביל מה לטרוח? יש לי חברות שנמצאות שם והן חוות את אותן חוויות, כמוני. הבה נתכנס יחדו בתפילה זכה ונפלל שיקום בנק הוגן, במהרה בימינו, אמן!

אתמול היו חמש שיחות (היום רק שתיים, איזה מזל!), אבל אני סומכת עליכן שהבנתן את הפרינציפ ואין צורך שארחיב גם עליהן, נכון?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Jazmin Or  On 4 במרץ 2014 at 10:37

    בדיוק מה שכתבת: כולנו מנסות להתפרנס🙂
    בצד ההפוך של הכדור, היכן שאני נמצאת עכשו, הטלפונים באים באנגלית עילגת ועם מבטא שממש אי אפשר להבין. אולי תתנחמי בזה שאת מבינה את הפונים אלייך?

    • שרון הר פז  On 4 במרץ 2014 at 11:26

      אולי עדיף לא להבין את הפונים אלייך? את תמיד יכולה להגיב בהא לישנא: "נו האבלה אינגלזיו" ולסגור, לא ככה? ואילו אני צריכה לשבת כאן בחושך ולקבל את הטלפונים בשפה שאני מבינה😦

  • תרצה הכטר  On 4 במרץ 2014 at 11:21

    שותפה לתחושותייך.
    מעיתון "מקור ראשון" כבר התקשרו אלייך? תתנחמי אם לא…

    • שרון הר פז  On 4 במרץ 2014 at 11:27

      טרם התקשרו וגם לא ממעריב, אבל תמיד ישנה אופציה, לא? כי מידיעות ומהארץ היו כבר טלפונים מטרידים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: