אני זוכרת אותך

עשרים שנים אחרי, עדיין…

 Civil Twilightuntold [להתעלם מהפרסומת ולהקשיב למוזיקה]

I remember you said, "Some things are better kept untold"

Seeing you all night brought me to life

I saw the future, I saw it in your eyes

It's a bright light like a thousand suns rise

This is what you are…

המלים האחרונות שלה היו: "שמרי אל עצמך". היא עמדה על הכביש ליד דלת מכוניתה, זו חוצצת בינינו, אני בצדה האחר, על המדרכה, מחבקת בזרועותי את מתנת הפרידה שהותירה לי. אני לא חשבתי על פרידה. לא היתה לי מתנה עבורה.

רן אלירן – אל נא אל תלכי

חיוכה הכובש, זה שמשך אותי אליה בפעם הראשונה עת ראיתיה, נח בוטח על שפתיה הנפלאות. היא ידעה מה היא הולכת לחולל בי, אך זה לא עצר בעדה. היתה בה נחישות של החלטה מיושבת, קרה, בהחלט לא נמהרת. אני מניחה שבטרם גמרה אומר, ודאי שקלה את הנושא וההכרעה לא נפלה בלהט הרגע. היא לא שיתפה אותי בהתלבטויותיה וההודעה שלה היתה בלתי צפויה. מה את יכולה לעשות נגד החלטה של מאן דהיא, קרובה ככל שתהיה, אם זו נחושה כל כך?

אני פונה לדרכי ואיני סבה לאחור.

רן אלירן – הבתים שנגמרו ליד הים

ישנם זכרונות שאינם מרפים, מראות שאינם נמוגים, אלא עולים וצפים כל הזמן. מלה הנאמרת על ידי מאן דהוא מציפה את הזכרון, משום שזו נאמרה בפיה, אליו את מתגעגעת כל כך מעבר לזמן שעבר, מעבר לשנים. המקומות שביליתן יחד… את מצפה לפגוש אותה שם שוב, גם אם את יודעת שאינה גרה כבר יותר באותה העיר.

Elvis Presley – I'll Remember You

היא אמרה לי פעם שלעולם אינה מפתחת יחסים רומנטיים עם מי שעובדת איתה או במקום סמוך, משום שכאשר זה נגמר – קשה להתגבר כשאת רואה את מי שאהבת על בסיס יומי. זה כמו לחפור שוב ושוב בפצע ואינך מניחה לזה להגליד. הדבר הראשון שחשבתי עליו היה שזו מלכתחילה רואה שחורות, שהיא רואה את הסוף ולא את ה"והן חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה", כפי שאני מדמיינת עם כל הכרות חדשה. בטפשותי, לא שעיתי לנורת האזהרה.

Tamar Eisenman & Assaf Avidan – Hey Woman

שנים על גבי שנים חשבתי על איך זה יהיה אם נפגש שוב. איך אגיב, מה אעשה, מה היא תעשה… סצנות שלמות חלפו לי בראש. לא חלמתי שזה ממש יקרה, כי לא היה לי רצון לראותה שוב. מה הטעם בלפתוח פצע ישן? למה לבחון אם זה הגליד?

כבר נאמר כי "שלושה באים בהסח הדעת: משיח, מציאה ועקרב" (סנהדרין צ"ז, א); אולי צריך להוסיף הסח דעת רביעי – של פגישה באקראי?

אגי משעול – פגישה

חדרה. צהרי יום ששי שטוף שמש. אני יושבת בגינה הציבורית, משגיחה על הנכדים הפעלתנים, נחת בעצמותי.

"סבתא, בואי תתפסי אותי!" קוראת לי כלנית.

אני מתקנת אותה: "אומרים 'תפסי', לא תתפסי, כלניתי."

"נו, סבתא, בואי!" דעתה של הפספוסה אינה נתונה לשיעור בלשון העברית.

אני באה. אין סיכוי שאתפסנה, הרי זו זריזת רגליים ואילו ריצה זה לא השטח שלי. אני גוררת את אברי בהליכה הכי מהירה שאני מסוגלת לה, אך עם כל צעד שלי לעברה של האלופה, היא מתרחקת בשלושה משלה. אני קצרת נשימה, אבל ממשיכה. נרקיסי בא לעזרי ושועט לתפוס את אחותו. זו מנסה להתחמק ממנו, ריאותיה משמיעות נוכחות מרשימה.

Carmel – I'm not afraid of you

תם חלקי ואני פונה להשיב את רוחי על הספסל. זו היא או רוח רפאים בדמותה הזכורה לי כל כך? האם מתעתעות בי עיני? היא עוברת בשביל המקביל ופונה ממני והלאה. אין לי מושג אם השגיחה בי קודם ומיהרה להתחמק ממני או שמא לא ראתה אותי. רגלי נטועות באדמה, מסרבות לזוז. שְׁמָהּ, המתגלגל בתוך לבי, אינו מגיע לשפתי. עיני הקמות מביטות אחר גבה המתרחק, לבי הולם בקצב שלא ידעתי זה עידן ועידנים.

נרקיסי תופס את ידי ונוטע בתוכה את ידה של כלנית המתפתלת בנסיון להמלט. "הנה, סבתא", הוא מריע משולהב, "הבאתי לך את השבויה."

Wildboyz ft. Ameerah – The Sound of Missing You

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: