זכרון ותקומה

דגל ישראל

דגל ישראל

 

בהתעטף עלינו נפשנו עת מתקדש עלינו יום הזכרון לחללי צה"ל, לבנו עם הנופלים ובני המשפחות השכולות שהקריבו את היקר מכל. כמו בכל שנה, גם היום אנחנו נעים בתוך מערבולת הרגשות המטלטלת אותנו, בין אבל לבין גאוה, בין הספדים לחגיגה. לי, אישית, קשה מאוד לברך ב"חג עצמאות שמח" במהלך יום הזכרון וגם לא לפניו. אינני מסוגלת לחשוב על שמחה ביום שכולו עצב וברדיו הוציאו העורכות והעורכים את המוזיקה הכי עצובה מן הנפטלין ומשדרים לנו צלילים ענתיקים המשמרים את רוחנו נכאה. כראוי.

שלום לך יונה – להקת תנועות הנוער בישראל

מאת: עמנואל רון

 

היה לי הבוקר דיון בנושא של היום הזה, אם צריך לשמר אותו ולמה. אני מאלה שחושבות שעם צריך לזכור ולהוקיר את נופליו, אלה שלחמו כדי שהשאר יוכלו לזקוף את ראשם ולהלך חופשיים בארצנו. אני מאלה שאינן יכולות לשיר את התקוה בלי שהדמעות תחנוקנה את הגרון והקול ירעד. מבחינתי, עין לציון לא רק צופיה, היא גם דוֹמיה. אותי בטוח לא יבחרו לשיר את ההמנון סולו, גם לא בארועים משמחים (אז אני בוכה שבעתיים, כמובן, כפולניה מדופלמת).

מיליון כוכבים – עמית פרקש

 

אני חושבת שפעמיים בשנה, אם להזכיר ולא לשכוח את יום השואה, על העם "להקריב" מנוחיותו ומשגרת חייו ולזכור את אלה שלא זכו ונרצחו על היותם יהודים וכמובן את אלה שבזכותם יש לנו מדינה. זו המורשת שלנו ועלינו להנחילה מדור לדור כדי שלא נשכח למה אנחנו פה ולמה עלינו לעמוד איתן בפני הצוררים הבאים עלינו לכלותנו.

דקת דומיה

 

לאלה שזכו ולא חשך עליהם עולמם לאבד את יקיריהם, ליום הזה ישנה רק משמעות אחת – שהם לא נשכחו והעם זוכר. לפחות ברדיו זוכרים. מבחינתם, הם הרי אינם עוברים לדום רק היום, אלא נמצאים בדום כל הזמן, מאז אותו יום ארור בו התבשרו את הבשורה המרה. למענם עלינו לזכור ולהוקיר. גם למען עצמנו, משום שהמורשת חשובה לנו כעם. זה מה שמאחד אותנו, עם שלם שעומד דום לזכרם. עם שלם שעדיין זוכר וכואב את העדרו של רון ארד, שהיום חל יום הולדתו ה-56.

אִם – להקת צלילי מנשה בניצוח עדי רון ובליווי ילדי בית הספר תל"י אלונה

בכל שנה אנחנו מאחלים לעצמנו שהשכול יפסק ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא תהיינה יותר מלחמות. הלואי שכבר מעכשו זה יתגשם לנו וכל אויבינו יכתתו את חרבותם לאתים ושלום ירד עלינו, כל ישראל ועל העולם כולם ונחיה כולנו תחת גפנינו המניבות ונחוה רק שלוה וכיף. אמן!

לתפארת עם ישראל – הפטריוט שלנו בן החצי שנה וקצת

זה מתחיל מהטף

זה מתחיל מהטף

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: