אשתו של הנוסע בזמן

אשתו של הנוסע בזמן

אשתו של הנוסע בזמן

קודם צפיתי בסרט. היו לי שעתיים פנויות ולא היה לי חשק לקרוא, אז חיפשתי משהו להעביר את הזמן בנעימים ונקלעתי לזה. לא ממש אהבתי את הסרט, בלשון המעטה, למרות שהשם סקרן אותי. אמנם הייתי מעדיפה שזה יקרא "הנוסעת בזמן" ושהעלילה תהיה עליה, כמו במסע בין כוכבים: וויאג'ר, שם הקפטֵיינית היא אשה, אבל גם 'אשתו של' זה בסדר מבחינתי, כל עוד היא הנושא ולא הוא ואין היא ממלאה תפקיד של נספחת להוד מעלתו הגבר.

הרעיון של מסע בזמן תמיד הצית לי את הדמיון. אני אוהבת מדע בדיוני, ממש מתה על הסדרות הללו של מסע בין כוכבים, כמו: הדור הבא, חלל עמוק 9 וכמובן וויאג'ר, כי זה מלא דמיון ומלא אגדה והריני שבויה של אגדות. כשהסדרות הללו שודרו – הייתי נדבקת למסך באדיקות יחד עם הילדים שעד היום מודים לי על כך. זה היה אחד מזמני האיכות שלנו יחד. לכן, צחצחתי את משקפי בציפיה לסרט טוב ומעניין. לשוא. התבדיתי.

זה היה לפני הרבה זמן. אינני מסוגלת לזכור מתי, לא רק בגלל החורים שיש לי בזכרון הכברה שלי, אלא משום שהסרט לא הותיר בי שום רושם כדי לזכור ממנו אפילו סצנה אחת. מה שבטוח, בהחלט צפיתי, כי השם הבהב לי בזכרון. חברה, שקראה את הספר ואהבה, העבירה לי אותו עם המלצה חמה, משום שהיא מכירה את הטעם שלי וידעה שאוהַב אותו, אבל לי לא היה חשק להכנס אליו, בגלל הסרט הלא מוצלח (בלשון המעטה). למרות רתיעתי, לקחתי ממנה את הספר, כי איך תוכל תולעת ספרים שכמותי לפסוח על המלצה? גם בעיקר משום שאני סומכת על טעמה, החלטתי בכל זאת לסכן את עפעפי וריסי ולצלול אל המלים. שמחתי על שעשיתי זאת. אכן, ספר מעולה, בהחלט היה שוה לפתוח אותו!

מסע מרתק בזמן

מסע מרתק בזמן

בזמן האחרון מעטים הספרים שאני קוראת ויכולה לומר בפה מלא שהם נפלאים. ישנם ספרים טובים, שנחמד לקרוא כדי להעביר את הזמן הפנוי, אך הסיפוק מהקריאה אינו מושלם, כי תמיד יש שם משהו די מרכזי, לא שולי כלל, שמפריע לי להנות. עובדה שמאז "המתיקות שבשכחה", לא כתבתי ביקורת על ספר שמצא חן בעיני והרי אני קוראת כמעט מדי יום. אולי הולך ופוחת הדור, אולי בילדותי ובנעורי היו ספרים טובים יותר, אבל עובדה היא שככה זה.

מזה עידן שלא נתקלתי בשפה כל כך יפה, פיוטית ועשירה. לא קראתי את המקור באנגלית, כך שאינני יכולה להשוות, אבל אי אפשר לתרגם מה שלא נמצא שם מלכתחילה, כך שלטעמי, הטקסט מקסים ביותר. יש שם תאורים כל כך יפים שממש תענוג לקרוא. כמו פעם, כשכתבו כראוי ולא הסתפקו בקשקושים רזים, תפלים ומשעממים. חבל שיוצרי הסרט לא השכילו להעביר את הטקסט המעולה של הספר לשפה הקולנועית. זה כאילו הפשיטו את הנשמה מעל הספר והותירו לנו רק את הקליפה וחבל, כי הקליפה הזו חסרת עומק וממש לא ראויה.

ממליצה בכל פה לקרוא – שוה ביותר. מי שאוהבת סִפרות טובה, מי שאוהבת להתענג על המלה הכתובה, תמצא בספר הזה הרבה כיף.

* התרגום בסדר, רק שתי הערות לי:

א. self-consciousness  אינו מודעות עצמית, אלא זה ביטוי שפירושו מבוישת/נבוכה. עמוד 172, פסקא 2, שורה 8: "קלייר, מארק, שרון ופיליפ כורעים זה לצד זה במגוון של גישות: קלייר מודעת לעצמה, מארק מזלזל, שרון רגועה ושקטה, פיליפ מותש". במשפט הזה התרגום הנכון הוא: קלייר נבוכה.

ב. באנגלית אמנם נהוג להוסיף את כינויי הגוף (Personal Pronouns), אך בעברית אפשר להסתדר בלעדיהם. לדוגמא: "קלייר מסיימת את הסופגנייה שלה, מקפלת את הג'ינס שלה ועוברת לישיבה מזרחית" (עמ' 76, פסקא 2). מה לא בסדר עם: "קלייר מסיימת את הסופגנייה, מקפלת את הג'ינס ועוברת לישיבה מזרחית"? הרי אף אחד לא יחשוד שקלייר מסיימת את הסופגנייה של מישהו אחר או גוחנת לקפל ג'ינס של מאן דהוא. יש לנו שפה נהדרת, למה לאנגלזה?

כמו כן, כדי לא לסרבל, המציאו בעברית את הקיצורים ובמקום לכתוב "את הספר שלך, את הדירה שלך" (פרולוג, עמ' 9, שורה 4 מהסוף), נכון יותר לכתוב: ספרך, דירתך.

הסופרת המוכשרת: אודרי ניפנגר. מאנגלית: אסף גברון. הוצאת כנרת, זמורה ביתן, 464 עמ'.

קישורים:

אשתו של הנוסע בזמן הספר, ויקיפדיה

אשתו של הנוסע בזמן הסרט, ויקיפדיה

אשתו של הנוסע בזמן באנגלית

אשתו של הנוסע בזמן באנגלית

אהבתי שהכריכה בעברית לא הומצאה מחדש

אלא אומצה מזו המקורית. אני אוהבת אחידות.

Time – Pink Floyd

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: