London Grammar

להתאהב שוב במוסיקה משובחת

Falling in love again with excellent music

כבר הזכרתי לא מעט וקוננתי עוד יותר על תקופתנו הרדודה, בה כל דבר כמעט נעשה בשטחיות ובלי העמקה, כי למי יש זמן? אני מאמינה שלרבים יש דוקא חשק, אך הזמן הוא בעוכריהם. כשאת צריכה לחיות מן היד לפה, להתפרנס ולפרנס בדוחק כה רב – איך יהיה לך זמן להקדיש לתענוגות של החיים, איך יש לך אפשרות להתרווח ולהנות ממלה כתובה, ממוזיקה מדהימה?

עידן הקיצור והקשקוש. קיצור בהקדשת הזמן הדרוש לאשה להנות מחייה והקשקוש הבלתי פוסק של הפוליטיקאים במטרה להעבירנו על דעתו. אני מניחה שכך הם חושבים יצליחו לבלבלנו ולהשפיע עלינו להצביע בעדם. שיחיו באשליות. אנשים מתפכחים, אתם יודעים… או שמא לא?

I have mentioned quite a lot and more mourned about our era of shallowness, where almost everything is done superficiality and without deepening because who has time? I believe that many do have the urge, but time stands in one's way. When you have to live From hand to mouth, to barely earn a living and provide for your family – how will you find the time to dedicate to life's joys, how will you have the possibility to lean back and enjoy a written word or from fabulous music?

It's the age of shortening and scribble. Shortening in dedicating the necessary time for a woman to enjoy her life, and the politicians' unstoppable scribble in purpose of driving us crazy. I believe that they are sure this way they'll succeed to confuse us and convince us to vote for them. Let them live in delusion. People become wiser, you know… or perhaps not?

פעם היה לי חלום להיות כתובת למי שעושים מוזיקה טובה ומוציאים אלבומים, בעיקר כדי להנות ממוזיקה ערֵבה (מותר לחלום, נכון?) וגם כדי לחוות את דעתי המתרשמת (או שלא) במטרה להפחית את כמות הקשקושים הבאים לעולם ולפנות מקום מרכזי למוזיקה משובחת כדי שזו תזרום לנו בעורקים ותעשה אך טוב, במקום זו הבינונית ומטה שמעכירה לנו את האוזניים הנקיות. מי לחשה שם בצד הכי צדדי בוב מארלי, הדג נחש, מאיר אריאל וכיו"ב? תמוה בעיני איך הגיעה זו לקרוא את הבלוג הזה!

כדי להבהיר, אינני טוענת שיש לצנזר מוזיקה כלשהי, רק מביעה את טעמי האישי, שזו צריכה לגרום לאשה להנות ולא לדפוק על ראשה עם פוליטיקה וסדרי יום למיניהם בעטיפה של צלילים ממש לא מעניינים, שלא לומר במפורש בנאליים. מבחינתי, זה כמו להלחין את ספר הטלפונים המיתולוגי. מי שרוצה להתבטא פוליטית, שיכתוב בלוג. לא צריך להטריח את אוזנינו בצרימות. ואם כבר שירי מחאה, אפשר לעשותם בצורה מעולה ונוגעת כמו זה.

Once I had a dream to be the address for those who make good music and release albums, mainly to enjoy pleasant (one can dream, right?), and also to express my impressed (or not) opinion in order to lessen the amount of scribble which come to the world, and make a large space for high quality music in order that it will stream in our veins and will do only good, instead of the medium and less muzak which upsets and taints our clean ears. Who whispered there in the side of the corner Bob Marley, Hadag Nahash, Meir Ariel and of their kind? I wonder how that person came to read this blog!

היה יום שבת. בתכנית של אבי אתגר הושמע השיר של Coeur de pirate – Mistral Gagnant וכבר מן הצלילים הראשונים של הפסנתר ידעתי שזו המוזיקה שאני אוהבת ויצא שלא ידעתי את נפשי מרוב עונג. תודה רבה-רבה לעורכת המוזיקה. בלי להבין את המלים, המוזיקה דיברה והעבירה צמרמורות. חיפשתי את זה ביוטיוב וביאטריס תרגמה לי את המלים היפות. האזֵנה והתענֵגנה. אתן יכולות להתעלם מהקליפ אם אתן כמוני, מעדיפות את המוזיקה בטוהרה ולא את האביזרים הנלווים.

It was Saturday. In Avi Etgar's programme there was Coeur de pirate's song – Mistral Gagnant, and from the first sounds of the piano I knew this is the music I love and I found myself utterly in pleasure. A big thank you to the person who arranged the music. Without understanding the words, the music has spoken and made me shiver. I looked for it on YouTube and Béatrice translated the good lyrics for me. Listen and enjoy. You may ignore the clip if you are like me and prefer the music in its purity and not the accompanying accessories.

Coeur de pirate – Mistral Gagnant

מטבע הדברים חיפשתי דברים נוספים שלה ומצאתי כיסוי שעשתה לשיר של איימי וויינהאוז You Know I'm No Good, אך לא התרשמתי יותר מדי. חוץ מהאנגלית שלה במבטא סביר, לא התרגשתי מהביצוע. איימי עושה את זה הכי-הכי, אין עליה. נתתי לה עוד הזדמנות ובדקתי מה היא עושה עם Wicked Game שזכור לי מביצועו של כריס אייזק. עד כמה שהתרשמתי, אין קשר למקור, אם כי הביצוע שלה נחמד. לא עשתה לי כלום. עוד זמרת של שיר אחד, מבחינתי.

Naturally, I searched for more of her songs and found a cover she did to Amy Winehouse's song You Know I'm No Good, but was not too impressed. Except of her English in a reasonable accent, I wasn't too keen of her performance. Amy does it the best, there's no one above her. I gave her another chance and checked out what she does with Wicked Game which I remember from Chris Isaac's version. As far as I could tell, there's no connection to the original, even if her presentation is ok. Didn't touch me. Another one song singer, as far as I'm concerned.

ואז, בצד, היה קישור לביצוע של London Grammar לשיר הזה. זה מה שטוב ביוטיוב – שישנם קישורים לביצועים נוספים של שירים שאת מחפשת. אומַר בלשון המעטה, שהשיר הזה לא היה מהחביבים עלי במקור, אז גם למרות ביצועה המיוחד של הזמרת המופלאה, עדיין לא אבחר לשמעו מיוזמתי.

Then, aside, there was a link to the version of London Grammar to this song. This is what I like in YouTube – that there are links to additional versions of the songs you are searching. It will be an understatement when I say that this song wasn't of my favoured in its origin, therefore even with the special version of this fabulous singer, I still won't voluntarily choose to hear it.

השם המיוחד של הלהקה עורר את סקרנותי וחיפשתי הופעות חיות שלה. מה שמצאתי, היה מדהים כמו ההופעה המצוינת הזו:

The unique name of the band aroused my curiosity, so I searched for its live performances. What I found was amazing like this great show:

London Grammar – Live Montreux Jazz Festival 2014

אם זו אינה מוזיקה מדהימה – אז מה כן? על הצליל הראשון הזכירו לי את ה-XX הנפלאים. הם מעין שילוב מנצח של ה-XX ו- Florence & the Machine הנפלאה בפני עצמה. בהתחלה, נשמע הקונצרט כמין קינה אחת מתמשכת, אם כי ענוגה, ובהשמעות נוספות מתחילין להבחין במלים ולהתענג גם עליהן. לקחתי לעצמי פסק זמן מענג לשעה וחצי עם האלבום המלא שלהם. מבטיחה לכן הנאה מלאה.

If this isn't an amazing music – than what is? The first sound reminded me the fabulous XX. They are a winning combination of The XX and the fabulous Florence & the Machine. In the beginning, the concert sounds like a continuing mourning, however pleasant, and with repeat listening one starts to notice the lyrics and enjoy them. I took a pleasant time out for an hour and a half with their full album. I promise you a pure delight.

London Grammar – If You Wait Deluxe (Full Album) + Covers

הזמרת, Hannah Reid, מזכירה באיכות הקול שלה את Florence Welch וכך היא ניצבת בכבוד בשורה אחת עם טובות הזמרות בכל הזמנים.

The singer, Hannah Reid, reminds Florence Welch with her great voice, and thus she definitely stands in the first line of the best singers of all times.

ולקינוח, טעימה ערבה נוספת:

For desert, another delicious tasting:

London Grammar – Live SWR3 New Pop Festival 2014



הבלוג של Hannah Reid

Hannah Reid's blog

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: