אייייייי!!! אמא'לה!!!!! די!!!!!!

AYYYYYY!!! MUMMY!!!!! STOP!!!!!!!

בית ברחוב הגיבורים פינת העליה השניה

בית עלול להיות מקום נורא לחיות בו   For some, home might be a horrible place to live in

בית

יום ששי, אחת וחצי אחר הצהרים. חם. לח. לא הכי נעים. צועדת מן המרכול לכיוון הבית, כחצי שעה של הליכה מתונה. על כל שכם תלוי סל גדול וכבד, גדוש במצרכים שנרכשו לכבוד השבת; שקית ניילון מלאה אף היא ביד ימין, ויד שמאל אוחזת בחבילת 48 גלילי נייר טואלט שהיתה במבצע שלא יכולתי לעמוד בפניו. הדרך המוכרת שקטה, תנועת המכוניות דלילה. השבת בפתח.

Home

Friday, one and a half in the afternoon. Hot. Humid. Not so pleasant. Marching from the supermarket towards home, a half an hour of a moderate walk. On each shoulder a big heavy bag is hanging, full of groceries purchased for Shabbat; a plastic bag also loaded in my right hand, while my left is holding a pack of 48 toilet rolls that was on sell I couldn't resist. The familiar way is quiet, the traffic is light. Shabbat is soon to arrive.

היהודים והבלט הישראליקח אותי

The Jews & The Israeli BalletTake Me

המשא כבד למדי. עושה את הדרך לאט, נושמת את האויר החם, מקוה שהדרך תעבור מהר וכוחותי יעמדו לי לעשותה עד סופה. מדמיינת את עצמי בבית, תחת המים הקרירים, שוטפת מעלי את החום הדביק. חמש-עשרה דקות עברו ואני כבר במחצית הדרך. פונה ימינה בפנייה אל הרחוב שלי. מכאן, הדרך ישרה עד הבית.

בכל פעם שאני מגיעה לפנייה הזו, לבי שש, משום שזה אומר שהבית קרוב. בדרך כלל, בלי המשא הכבד על שְׁכָמַי, לוקח לי 7 דקות להגיע. הפעם, זה ייקח יותר, מן הסתם.

The load is quite heavy. Making my way slowly, breathing the hot air, hopping to quickly pass the way and that I'll be able to get to its end. Imagining myself at home, under the cool water, rinsing away the sticky heat. Fifteen minutes passed and I'm at half the way. Turning right at the corner to my street. From here, the way to the house is direct.

Each time I get to this turn, my heart rejoices, since it means that home is nearby. I know somebody who would call it "around the corner" (well, it is a corner after all…). Usually, without the heavy weight on my shoulders, it takes me 7 minutes to get home. This time, it will take more, apparently.

Adele – Love in the Dark

אייייייי!!! אמאלה!!!!! דיייייייי!!!!!!! הבכי קורע הלב חודר אלי בפתאומיות מתוך הבנין הסמוך, מפריח את נשמתי. בחיים לא חוויתי, למזלי. אינך מצפה לשמוע כזאת. זה דבר ששומעים מדי פעם בחדשות על איזה עלוב נפש שרצח את זוגתו אחרי תקופה של התעללות; לא משהו שאת חווה בעצמך, השבח לא-לוקימתינו האדירות.

מה עושות במצב נורא שכזה?

Ayyyyy!!! Mummy!!!!! Stop!!!!!!! The heart-rending sobbing penetrates me suddenly, taking my breath away. Luckily, I never experienced this. One doesn't expect to hear such. It is something you hear on the news now and again about some lowlife who murdered his spouse after abusing her; fortunately, not something you are going through yourself, thanks to our almighty Goddess.

What does one do in such a horrible situation?

היהודים והבלט הישראלי – הזמן שלך + עוד ארון

The Jews & The Israeli Ballet – Your Time + Another Closet

בתמצית:

יש כאלה שבית עבורן הוא מקום נורא לחיות בו.

 

Concisely:

For some of us a home might be a horrible place to live in.

הבלט הישראלי והיהודים

(מופע הפתיחה של פסטיבל האביב ראשון לציון 2013)

The Jews & The Israeli Ballet

(Opening Performance of Rishon Lezion Spring Festival 2013

דמויות ירוקות מעצים4

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: